"אנחנו זוג תל אביבי ליברלי. בני 38, נשואים 10 שנים +2 ואפשר לומר שאנחנו ממש בטוב. אבל למרות הטוב התאהבתי בגבר אחר. לא סתם אחר. לא רק שהוא נשוי הוא גם עובד עם בעלי ואף נמצא אתו בקשרי ידידות מעבר לשעות העבודה. אני גם מכירה את אשתו. נפגשנו כמה פעמים בטיול משפחות בשבת.
"ביני לבין רון קרה קסם מידי. אהבה ממבט ראשון. לא יכולנו לשלוט בזה. אני האחרונה שחשבתי שיקרה לי כזה דבר. תמיד הייתי נגד בגידות ורומנים אסורים ואני פתאום בלב סיפור כזה.
"אני ורון כבר שנה בקשר רומנטי סודי מאד. אם בעלי ואשתו ידעו זה יהיה אסון קולוסלי. ואני חולמת על חיים אתו. מפנטזת על חיים אחרים. לא יודעת איך ממשים והאם בכלל כדאי ואפשרי.
"בבית אני זומבי. אני לא מספקת שום אנרגיה. אני לא חמימה לבעלי ולא רוצה לשכב אתו. אני עושה את זה על מנת שלא יחשוד אבל אני ממש הולכת נגד גופי. משחקת עסקים כרגיל ומשתגעת מבפנים
"יש לי בעל טוב בכל קני מידה. אבא טוב, אינטליגנטי והכל באמת בסדר. אין לי סיבה כביכול לעזוב. זה ישמע לכולם הזיה. וגם אם כן, איך אצא לאור עם רון? זה יהיה אני מול כל העולם. ואני לא יודעת האם רון בכלל רציני בחלומות שלנו או שאני חיה בסרט משלי שבכלל לא קיים.
"אבל אני כל כולי בזה. מה עושים?".
לא בהכרח הסוף
לפני שעושים מעשה גורלי מחטטים בזה ומבינים את העניין לעומק.
יש הבדל גדול בין להיות אורח לרגע לבין להיות תושב קבע. אתם כרגע רק אורחים בחיים אחד של השני. ולכן את מביטה מעיני האורח. כי להיות תושב קבע זה הרבה פחות זוהר.
לא המצאת את הגלגל ודברים כאלה קורים והרבה. הקונפליקט בין היציב הידוע והקבוע למרגש ומסעיר הלב.
אולי לפני 20 שנה הייתי אומרת לך שאם את אוהבת את רון זה אומר בוודאות שנגמר לך עם בעלך. אבל היום, אחרי יותר מ 20 שנות ניסיון ועם הרבה מאד סיפורי זוגות שפגשתי וגם מניסיון של השנים שעברו עלי בחיי שלי, אני מאד מסייגת את הנחרצות הזאת. היא באמת לא נכונה.
בגידה היא לא בהכרח סוף הנישואים.
במשך שנות חיים משותפים קורים מצבים ולא תמיד אנחנו חזקים מספיק לעצור פרץ כזה או אחר. התרגשות מכל מקור שהוא (במיוחד תשוקה) משחררת במוח חומרים נעימים וממכרים ואנחנו רוצים לשחזר את ההרגשה פעם אחר פעם וכך נוצרת ההתמכרות.
לפני שאת נשואה לגבר כלשהו את קודם כל את ומתברר שאת קודמת לכל. אבל מכאן ועד לממש את האהבה ולחבור לרון הדרך ארוכה, אם בכלל קיימת כזאת.
אין לי פרטים על רון ועל כוונותיו. אבל אני שומעת ממך שאת מפליגה בחלומות על נשיקות בשקיעה ויד ביד על החוף בלי באמת בסיס הגיוני. אז בואי נעשה סדר.
הקשר שלך עם רון הוא קשר מחטפי, גנוב מאד, מרגש, מפחיד, מרטיט את כל הגוף כי זה טיבו של קשר "אסור". לא חווית אתו שום פיסת חיים, לא שגרה, לא מחלה, לא מצוקת חיים. אין לכם מושג מה יהיה אם תהיו זוג חוקי. אתם שבויים בתחושות של עכשיו ונדמה לכם שכך תרגישו גם בביתכם המשותף בחיים האמיתיים. אז לא. זו אשליה שלרוב אינה מתקיימת.
אם תרצי להתגרש מבעלך כי את לא אוהבת אותו יותר אז תעשי זאת בכנות וביושרה. אבל לעזוב ולחבור לרון זה כבר עניין אחר
אני לא חושבת שבתקופה הקרובה את תעשי שינוי כל שהוא כי כל שינוי יגבה ממך מחיר. ואת עוד לא שם לשלם אותו. אם תרצי להתגרש מבעלך כי את לא אוהבת אותו יותר, לא נמשכת, הוא מציק לך, מטריד ומאוס אז תעשי זאת בכנות וביושרה. אבל לעזוב ולחבור לרון זה כבר עניין אחר. אין עוד בסיס מוצק ומחובר מציאות לרצון שלך. זה לא באמת כבר עומד ביניכם. את מפליגה בדמיון שעוד רחוק וזה חלק מהריגוש. בשביל להיות עם רון את תשרפי הרבה קשרים בדרך. וכן, יש כאלה שעשו את זה, שהלכו על כל הקופה ולא חשוב מה ומי. אלה הם האנשים השלמים עם השינוי שמוכנים לעמוד מול כל העולם ולומר – כך החלטנו וזה סופי. יעלה כמה שיעלה. את עוד לא שם.
זכרי – כל עוד לא החלטת לעזוב רצוי שתחשבי על התקרבות. עכשיו השליטה בידיך וההתלבטות היא סודית בינך לבינך מבלי שבעלך מעלה על דעתו מה מתחולל לך בלב ולו בביתו מתחת לאפו. את יהירה ומרגישה חזקה ולא פגיעה אבל מהר מאד זה יכול להתהפך עליך ותמצאי את עצמך מאבדת גובה. ובעלך הוא זה שילך ממך.
עכשיו זה מרגיש לך שרון זה נפש תאומה ואהבת חייך, הסקס הכי טוב והכל הכי מדהים. אבל עכשיו זה לא חוכמה, זו הקונסטלציה הספציפית הזאת ששוטפת לך את המוח בהורמונים נעימים. אגלה לך סוד: זה חולף. השגרה ביחד אוכלת את זה. כי ככה זה החיים. לא ניתן לעלות כל הדרך לירושלים בהילוך ראשון, זה שורף מנוע. חייבים להעביר להילוך רביעי חמישי.
זה רק הקצה. המשיכי לטפל בעצמך, להבין את עצמך, לדעת יותר לעומקך רק אחר כך תחליטי לאן את מובילה את חייך.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת