"אני הילה.
"עד גיל 35 יצאתי עם המון גברים. פה חודש ושם חודשיים. לא משהו רציני. לא נתפס. אבל לא הייתי בלחץ. לא שמתי לב איך שהזמן שרץ, תמיד ידעתי בליבי שיהיה לי ילד. לא יודעת מה יקרה אבל ילד יהיה לי. על זה לא אוותר. מין תחושה כזאת.
"ואז ממש במקרה תוך דפדוף בטינדר הכרתי את רן. הוא גרוש טרי בן 41 +3 קטנים בני 9, 10 ו-13. מההתחלה ידעתי שתהיה פה בעיה עם עוד ילדים ממני, אבל רציתי. התעלמתי מהרבה נורות אזהרה. אני רוצה אותו, סימנתי אותו כמתאים לי ויותר מכך אני רוצה כבר להתמסד ובעיקר ללדת. והוא בכלל לא בעניין. אמנם כיף לנו ביחד אבל מפה ועד חתונה וילד המרחק עצום.
"אחרי חצי שנה שבמהלכה אני דוחפת ולוחצת חזק למגורים משותפים ולהתקדם עם הקשר איחדנו כתובת.(הוא לא ממש מת על זה בלשון המעטה). אבל אני בלחץ להתקדם לא מרפה.
"הצלחתי לעבור לשלב משמעותי - עברנו לגור יחד. לא לגמרי בהדדיות. פשוט לא זזתי מהמטרה. ננעלתי עליו. אחרי תקופה קצרה ולא ממש שמחה תחת קורת גג אחת התחלתי לחשוד שיש עוד אישה בחיינו. התחלתי לבדוק מה קורה ומהר מאד גיליתי שאני לא היחידה. יש לו רומן ארוך של כמה שנים עם אישה נשואה. רומן שנמשך עוד מימי הנישואים שלו. הוא בגד איתה גם באשתו ועכשיו בי.
"נשברתי לרסיסים. החלום התפוצץ. עזבתי את הבית ועברתי לגור אצל חברה עד שאמצא סידור. אחרי שבוע הוא התחיל להתחנן שאחזור ונשבע שזה לא יקרה שוב. התנאי שלי לחזור היה ילד. הריון מידי. הוא אמר בחופזה: 'כן כן כן!'. חזרנו ואחרי דקה וחצי נכנסתי להריון. הוא לא חלם בחלום הכי שחור שלו שזה יהיה כל כך מהר. עיקם פנים, התבאס ונכנס ממש לדאון ולזעם. כל יום ביקש שאפיל – צחקתי לו בפנים. על גופתי המתה אפיל את הילד הזה שכל כך רציתי. כל תקופת ההיריון שאמורה להיות נעימה עם בן הזוג אני סבלתי התעללות נפשית מצידו. לא שם עלי. לא דאג לי. לא העיף עלי מבט, רק קילל.
"הלידה הייתה בבדידות. לבד. רן לא היה בסביבה. הוא לא רצה ולא רוצה את הילד. הוא לא רוצה אותי. נאלצתי לעזוב עם תינוק ביד. אני מגדלת ילד לבד. הוא לא בא אליו, מתעלם מקיומו, רק משלם מזונות וגם זה בקמצנות. הוא כועס עלי. לא מדבר איתי. לא יכול לראות את הפרצוף שלי. טוען שאני גנבת זירעונים.
"האם עוד יש סיכוי לקשר שלי אתו או לפחות שיבוא לבקר את הילד?".
שחררי את הפנטזיה
הילה,
רצית ילד? הנה יש לך. תהיי שמחה בחלקך. הרי ידעת בתוך תוכך שהדבר האחרון שרן רוצה זה עוד ילד. יש לו שלושה על הראש וגם זה גדול עליו. כל בר דעת היה מבין.
רן אמר או הבטיח לך באימפולסיביות שהוא מוכן לעשות איתך ילד כי רק רצה שתחזרי. הוא חשב בתמימותו שלו זה לא יקרה. שזו סתם הבטחה ולא יצא ממנה כלום. והנה, אופס, זה קרה. הוא עשה את זה לגמרי בהכרה מלאה ובאחריות המלאה. אי אפשר לחייב אותו לבוא לילד אבל מזונות הוא חייב לשלם.
אל תבני על חזרה לזוגיות אתו. הוא לא באמת אוהב אותך. הוא גבר חסר אחריות, שמתנער מהילד שלו. הוא ילדותי, בוגדני ואלים מילולית
אין לך מה לבנות על חזרה לזוגיות אתו. הוא לא באמת אוהב אותך. הוא גבר חסר אחריות, מתנער מילדו שלו, ילדותי, בוגדני ולפי דברייך גם אלים מילולית ולא מכיל את המצבים שהוא בעצמו מחולל. לא מישהו שאפשר לסמוך עליו שיהיה שם בשבילך. שחררי את הפנטזיה.
אני וגם את וכל אחד אחר מבין שרן לא רצה עוד ילד וזה קרה הרבה בגלל לחץ מצידך. אבל אין כאן גניבת זרע. רן בגיר ושכב איתך מרצונו מלא. לא השתמשתם באמצעי מניעה בידיעתו.
רן כרגע כועס וחש עצמו קורבן לגניבת זרע, תתעלמי. שיכעס. תפקידו בחייך כרגע זה המשלם כל 1 בחודש. זהו.
תתחילי להניע את חייך. תשקיעי בילד שלך, תהי אליו רכה וסבלנית. שלא הילד הוא זה שישלם את מחיר הסאגה ביניכם.
תתחילי להתעורר ולדבר עם עצמך בכנות. הפנימי את הסיפור כפי שהוא.
ראית והרגשת מהתחלה שיחסייך עם רן לא איכותיים. ראית במו עינייך שהוא לא רוצה לגור ביחד ובטח לא לקשור את חייו בחייך לנצח. ראית שהוא מקלל אותך ולא מכיל את הסיטואציה. את תקופת ההיריון עברת בגיהינום. מה עוד צריך לקרות שתשתכנעי שהוא לא?
תדאגי שאת תהיי בסדר אתו. למרות הכל אל תתחשבני ותנקמי בו אלא להפך: עדכני אותו מידי פעם במצב הילד, שלחי לו תמונות מחייכות של ילד מאושר, תעודות בית ספר, ימי הולדת וזאת מבלי לצפות לתגובה או אמפטיה ממנו. את את שלך תעשי מושלם. תראי שעם הזמן אנשים מתרככים, וילדים ממסים את הלב ובמיוחד שהוא שלך. תנמיכי ציפיות מהתנהגות אבהית. את אם יחידנית.
עכשיו יש לך ילד וזה בדיוק הזמן לחפש אהבה בלי לחצים מכיוון הרחם.
ותראי שבכל דבר שקורה יש גם צד חיובי החוכמה היא לראות אותו.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת