הסיפור הזה הוא במיוחד לרגל יום האישה. זה אולי וויק אפ קול לכל הנשים שמזדהות עם הכתוב ועדיין נמצאות תחת רודן אלים ולא מסוגלות לזוז. יש גם חיים אחרים. תאמינו.

כששאלתי את רינת האם בעלה אלים היא ענתה לי בשלוף בלי לחשוב: "לא! הוא לא אלים. רק פעמיים בכל שנות הכרותינו הוא נתן לי סטירה. אבל הבעיה שהוא מקלל אותי ומשפיל אותי ליד אנשים, מול המשפחה ומול הילדים".

וזה מבחינתך לא אלים? אבל הסיפור רק מסתבך.

רינת מספרת שהיא גדלה בבית פרימיטיבי. אביה היה אלים מאד. הוא היכה את כל הילדים שלו, אבל במיוחד אותה. לא אהב אותה. מההתחלה לא רצה בה. אפילו כשהייתה תינוקת קטנה הוא התעלם מקיומה. אמא שלה לא עצרה את האב המכה כי הייתה חלשה מולו ומאד מפוחדת. כל השנים אבא שלה היה השליט העליון והאמא תמיד הייתה שקופה. זה המודל הזוגי שהיא הכירה.

את בעלה היא הכירה בקיץ בחוף הים. הוא היה אז מציל והיא הייתה בחורה יפה עם ביקיני.

עוד לפני הנישואים הוא כבר התנהג בגסות כלפיה אבל אחרי החתונה זה התגבר. וגם זה לא נראה לה נורא. מכולם היא סופגת דחייה. הילדים שלה גם גדלו באווירה הזאת וגם הם שהיום כבר בני עשרה מתנהגים אליה בחוצפה וזלזול. הם מקבלים לגיטימציה מאבא.

זו הסביבה הטבעית שלה כל חייה.

"כל הגברים שהייתי איתם היו אגרסיביים", היא אומרת. "אבל לא חשבתי במושגים של אלים. זה היה הטעם שלי בגברים. גבוהים, שחומים, קשוחים ומסוקסים.

"שנים חשבתי על גירושים אבל לא היה לי את האומץ. גם פחדתי שהוא לא ייתן לי ללכת וגם ידעתי שהמשפחה שלי לא תקבל את זה. אצלנו אין מילה כזאת גט. מתחתנים זה עד המוות אפילו אם יש אלימות ואין אהבה. בחרת את הגבר הזה – בעיה שלך. הבנתי שאין לי ברירה אלא להישאר. אבל משהו בי רצה לבעוט. הרגשתי שאני זקוקה לחום למישהו שיראה אותי... ומצאתי. לא בדיוק אבל בערך.

"כבר שנה יש לי מאהב. גם הוא נשוי. אנחנו נפגשים פעם בשבוע בסודי סודות. גם בקשר הזה אני חלשה. הוא תמיד קובע את הזמנים ואני עומדת דום. אני כל כך מחכה למפגש אתו שלא איכפת לי איפה ומתי. אני חיה מפגישה לפגישה. כיף לי אתו, הסקס נהדר. אבל אין הרבה תוכן בינינו. הוא לא מאד נדיב כלפי ולא מאד מרוגש ממני. אני, לעומת זאת, עפה עליו בשיגעון. שוב אני האישה הקטנה והחלשה.

"אני רוצה הרבה יותר ממה שהוא מוכן לתת. אם הוא היה רציני איתי הייתי עוזבת הכול. הייתי אפילו מתגברת על הפחדים".

הכל תלוי בחיידקי המעי (צילום: Shutterstock/AlexSmith)
זה הזמן לשבור את לוחות הברית מבית אבא | צילום: Shutterstock/AlexSmith

לא עוד אישה קטנה

רינת,

אם את תפקחי את עינייך ותצאי מהמקום בו גדלת ותיחשפי לעולמות אחרים את תתפתחי, תתחזקי, תחשיבי את עצמך הרבה יותר מאפס ותפתחי בתוכך חוסן פנימי שיטיב עם כל תחום בחייך.

אבל זה לא קורה ביום אחד. זה תהליך הסתכלות פנימית והבנה של כל התמונה מיומך הראשון ועד היום.

זה יהיה חשבון נפש שבסופו את תקבלי החלטות אמיצות. את בדיוק האישה בעלת הפוטנציאל שדוכאה כל חייה ולא ממצה אחוז ממה שאת. אמרו לך והתנהגו כלפיך כלא שווה והשתכנעת. בתחום הלימודים הוכחת שאת אינטליגנטית והבאת הרבה קבלות לעצמך שאת טובה ועדיין מהדהדים לך אמירות מבית הורייך.

את בדיוק האישה בעלת הפוטנציאל שדוכאה כל חייה ולא ממצה אחוז ממה שאת. אמרו לך והתנהגו כלפיך כלא שווה והשתכנעת

התשובה לא תהיה בטור של 600 מילים. טיפול ותהליך זה לא מתמטיקה ואין תשובה אחת נכונה. כל מקרה לגופו וכל אחד בקצב שלו. הכל תלוי בכוח הרצון לשנות ולהטיב עם החיים.

את מגיעה אלי על מנת לעשות שינוי וזה כנראה הזמן לשבור את "לוחות הברית" מבית אבא. להתסנכרן עם רוח התקופה ולהתחיל להאמין שאת שווה יותר ממה שאת חושבת.

לא עוד אישה קטנה.

לא עוד אישה מוכה.

לא עוד שק אגרוף של אף אדם.

וכל זה יבוא לך בטבעיות כשסט מחשבותיך יקבל תפנית. המעשים הטכניים יקרו רק כאשר תהיי בסטייט אחר.

אפשר להשפיל רק את מי שמאפשר ונשאר. אפשר לקלל רק את מי שמקבל ושותק. אפשר להתעלל רק במי שחושב שהוא אפס.

הגעת למקום שאת מבינה שמגיע לך יותר. מגיע לך יותר? זה לא ייפול משמיים. יש לך דרך לעשות. אך אם רצון פנימי חזק ועבודה עם עצמך לצאת אל האור זה יקרה גם יקרה.

 >> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
 בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

>> לכל הטורים של יעל ברון