"אני מקנא בחבר שלי שהתגרש"
יוסי הכיר כמה נשים לפני דנה, אבל תמיד חלם על אישה שקטה, אישה של בית, לא פרובוקטיבית, איכותית ונעימה למראה. דנה נראתה לו כזאת. היא עמדה בקריטריונים והוא החליט להתחתן איתה. הוא בעל טוב לפי כל קנה מידה פולני. עושה כל מה שאישתו מבקשת.
דנה גדלה בבית שמרני, שאין חושפים בו רגשות עזים. חשיפה כזו התפרשה כחולשה. גם על מין אסור היה לדבר. בית קר. אמנם הוריה דאגו לכל מחסורה, אך חום ואהבה ופתיחות? ממש לא. את יוסי היא פגשה בגיל צעיר והוא גם הגבר הראשון שלה. היא העתיקה את דפוס היחסים שבין הוריה והתוצאה היתה זהה - בית קר.
הם הגיעו אליי ביוזמתו של יוסי. הם היו מבויישים ונבוכים. מעולם לא היו על כורסת הפסיכולוג ולא נתנו במה לחלקים הרגשיים שבהם. יוסי פתח ודיבר: "אני חושב שאני במשבר גיל 40. אני לאחרונה מדוכדך ואפילו חושב על פרידה מדנה. אני מרגיש שחייבים לעשות משהו לפני שאני מתפוצץ ומפרק. זה התחיל כאשר חבר בעבודה התגרש לפני שנה ומאז הוא פורח, יוצא עם בחורות ומבלה לילות סוערים. אני מת מקנאה. זה מה שפתח לי את העיניים שאני ודנה מבזבזים את חיינו. כבר תקופה ארוכה שאנחנו לא מדברים על עצמנו. אין לנו מה לומר אחד לשנייה. הכל טכני: ניקיונות, קניות, סנדוויצ'ים לילדים בבוקר, הורדת הכלב וזהו. מסיימים מטלות והולכים לישון לא ביחד. דנה במיטה כבר ב-22:00 ואני בסלון, נרדם מול הטלוויזיה. ככה כל ערב. סקס? מזמן כבר לא בתפריט. אין בינינו שום קירבה ואף לא רמז בנושא המיני. ניסיתי כמה פעמים לדבר, אבל דנה אטומה.
"אני אדם שקט וביישן, ודנה היא טיפוס ביקורתי וגאוותן. אני תמיד מנסה לרצות אותה אבל היא אף פעם לא מרוצה. היא גוערת ונוזפת בי כאילו הייתי ילד בן 5. לפעמים אני ממש מפחד מהתגובות שלה והולך בקרבתה על ביצים. מרגיש מתח ואי נוחות בבית שלי. כשאני לידה אני נחלש. היא כועסת עליי, ממורמרת וחסרת סבלנות. כשכבר יש בינינו דו שיח, הוא מיד הופך לוויכוח קולני וברוגז ליומיים. אני לא רוצה להתגרש. כך חונכתי. כשמתחתנים, זה עד המוות. אבל אני לא מאושר. אני משועמם ומתייסר. האמת שגם חרמן. אני עדיין צעיר. יש לי עוד כמה שנים טובות. אני רוצה לחיות!".
דנה המומה. היא שותקת כל זמן שיוסי נושא את דבריו ותגובתה היא שילוב של מגננה והתקפה נגדית: "אתה מדבר שטויות. אתה אדיש לבני הבית, לא מראה אהבה ולא חיבה. אני מאוד בודדה בקשר. אנחנו אמנם נשואים, אבל אני עושה הכל לבד. ככה אני רגילה שנים. אף פעם לא דיברת ולא ידעתי שככה אתה חי, שככה אתה מרגיש. חוץ מזה, הכל בסדר איתנו. אנחנו זוג רגיל, אני לא רואה שאנחנו חיים אחרת מאחרים, מהחברים שלנו. אצל כולם זה אותו דבר. נשואים וזהו. לא מבלבלים את המוח. ככה ההורים שלי חיו וחיים עד היום. לא צריך לעשות עניין מכל דבר. אני לא חושבת שאני ביקורתית, אני חושבת שליוסי יש שתי ידיים שמאליות וכל דבר צריך להגיד לו איך ומתי לעשות. ומה לעשות? אחרי שכל הבית עליי, ב-22:00 אני עייפה ונרדמת. סקס לא מעניין אותי".
אתם שומעים את המסרים?
דנה ויוסי מקיימים ביניהם במשך שנים דואט, מלא זיופים ועדיין דואט שבו לשניהם יש תפקיד. הם עסוקים בהאשמות ומגננות, מי תורם יותר לבית ומי מוצלח פחות, מי כפוי טובה, מי אדיש או ממורמר, מי חלש ובאשמת מי זה. הם חיים תחת הכותרת "נשואים" אך מתחתיה יש תוכן דל. שניהם משננים את המנטרה שלא מתגרשים, אבל לא עושים דבר פרט לכך. לא טוב להם. התקשורת ביניהם רעועה. יש ריחוק והניכור בהתאם למודל שראו בבית הוריהם וזה גם המודל שהם מדגימים בפני ילדיהם. אצל זוגות נשואים רבים, יום רודף יום והיגרה שואבת. הם מגיעים לגיל 40, ולפחות אחד מהם עושה חשבון נפש ומבין שבעצם אינו נהנה מחייו. דנה ויוסי, בהיותם בעלי חינוך שמרני, טמנו את ראשם בחול במשך שנים והמשיכו לפנטז שהכל טוב. שהרי אם לא טוב מה נעשה? נתגרש? חס ושלום. עדיף לחשוב שטוב.
השלב הראשון בעבודה על הזוגיות הוא פיתוח מודעות. כל אדם חושב שהוא מודע לעצמו. זה נכון, אלא שהוא מודע רק למה שהוא מודע. רובינו חושבים שמה שאנו יודעים זו האמת. טעות! אנו חוטאים לאמת ומייפים את המציאות על מנת שנוכל להתמודד איתה.
אנשים רבים מצטיינים בהקשבה למלל אך עיוורים למסרים הפיזיים שהם הם האמינים והמחוברים באמת לרגשותינו העמוקים. למשל, אם בעלך יושב עד חצי הלילה על המחשב ולא נכנס איתך למיטה, הוא מסמן לך שאין לו עניין רב באינטימיות איתך, או שאינו מוצא בכך חשיבות ליחסים. אם אשתך לא מחייכת מזה תקופה ארוכה, היא כנראה אינה שבעת רצון ממשהו, גם אם היא מכחישה זאת. נוח לנו לשמוע רק את מה שנאמר, ולהתעלם מהטון ומסימני הגוף, מהבעות הפנים, מהצבעת הרגליים והמעשים.
חלק נכבד בטיפול זוגי עוסק בהקשבה למסרים הבלתי מילוליים. בשיחות איתי אני מלמדת לפענח את שפת גוף, את הבעות הפנים והמעשים. בשלב ראשון יש ללמוד להאזין לעצמך, ורק אחר כך לבן הזוג. תקשורת טובה וכנה בין שניים מתחילה בתקשורת ושיחות כנות של אדם עם עצמו. לשם כך כדאי ללכת לאימון/טיפול/ייעוץ חיצוני ומקצועי שמראה לך את המקומות בך שאינך מודע להם. חשוב לפתוח את הלב להקשבה לא שיפוטית ולא ביקורתית ולהתאמן, דרך כך, בקרבה מתוך חמימות ובטחון.
יוסי ודנה ממשיכים ללמוד על היחסים ביניהם וגם על יחסיהם עם הילדים. זוהי דרך ארוכה שאולי לא נגמרת אף פעם. תמיד יש מה לשפר. אבל החיים טובים יותר כשחיים אותם מתוך מודעות ובחירה מחודשת זה בזו.
כל השמות בטור בדויים ופרטי הדמויות טושטשו
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il