"אני וחבר שלי יחד כבר 4 שנים. הקשר בינינו טוב ואנחנו אוהבים ומבלים ביחד", כותבת לי בחורה במכתב למערכת ומוסיפה: "אבל התקשורת לא כל כך טובה. אנחנו לא ממש יודעים איך לדבר אחד עם השני, איך לריב ואיך להשלים. בעיה נוספת שהתעוררה בשנה האחרונה היא שהוא כל הזמן אומר לי שהשמנתי ושאני כבר לא עושה לו את זה כמו פעם. אני מודה שגם לי לא בא לשכב אתו. ירד לי החשק. אני רק מחפשת איך להתחמק מזה, נרדמת מהר ומחפשת תירוצים, וכשאנחנו סוף סוף עושים סקס – הוא פשוט גרוע. אני לא רטובה ולא כיף לו, והוא רק מנסה לגמור כדי לסמן 'וי'. אתמול הייתה לנו שיחה על זה. הוא אמר לי שאני לא סקסית, שלעשות איתי סקס זה תיק בשבילו. אני מסכימה כי זה הדדי, אני אוהבת ונמשכת אבל אין לי חשק לסקס. מה עושים?"
תפסיקי לשקר לעצמך
את אומרת שהקשר שלכם טוב אבל התקשורת לא, ולמעשה כותבת דבר והיפוכו. השאלה היא מה נכון מבין השניים? ממכתבך אני מבינה שאת לא מאושרת ולא שלמה בקשר כך שאני נוטה להבין שאת בזוגיות שרחוקה מלהיות טובה כפי שכתבת. את עסוקה במציאת סלוגנים שירככו ויעדנו את הקושי כי אין לך אופציה אחרת בראש מלבד להישאר איתו.
אין יחסים מושלמים ולא קיים מצב בו הכל מעולה. אבל כדי לייצר יחסים טובים, הבסיס הוא גילוי לב. לדעת לחשוף חולשות, לדבר בפתיחות ולהעריך האחד את השני - ללא אלה הקשר מועד לפורענות. בהיעדר תקשורת, המצב הנוצר הוא תקלות וחיכוכים ואז מתחילים הריבים.
את מספרת שאתם אוהבים לצאת לטיולים ולבלות עם חברים, אבל זו רק תפאורה שמטשטשת את הבעיות האמיתיות ובעצם נותנת לכם זמן בריחה משותף מהביחד האינטימי במקום לקבל החלטה: לטפל או להיפרד.
את מספרת שהוא אומר לך שאת לא סקסית, שהשמנת ומובן שאלו לא משפטים שמעודדים סקס. ההיפך הוא הנכון, בכך הוא מוריד אותך למטה. מדכא אותך ומחליש. ייתכן שבאמת השמנת ואת לא מטפחת את עצמך, אולי את מדוכדכת מהמצב אבל יש דרך לומר את הדברים.
אין כאן אשם או צודק. שניכם מנגנים ביחד מנגינה צורמנית וגסה. את לא מנסה להיות אטרקטיבית, את פסיבית בנושא המיני ולא מעוניינת בסקס. הוא מצדו איבד את הסבלנות אליך. אתם על שירטון.
את מסיימת את המכתב שוב בדבר והיפוכו. הסקס כל כך גרוע שאת מתחמקת מכל מגע פיזי איתו ועדיין ממשיכה לומר לעצמך (ולי) שאת נמשכת אליו. את שוב עסוקה בלייפות את המצב כי אינך מסוגלת לומר לעצמך את האמת עד הסוף. כי האמת לא זוהרת במיוחד ואת חוששת מפניה.
במכתבך את מתארת יחסים שבורים שלא מסמנים עתיד ורוד. את מאד חוששת מפרידה ועדיין לא בשלה ללכת. לכן את מנסה להצדיק את מקומך, כי האמת הצרופה תוביל אותך החוצה מהיחסים ולשם את לא רוצה/מסוגלת/בשלה/מפחדת להגיע. לא בטוח שאפשר להציל את הזוגיות שלכם אבל אם יש עוד סיכוי, הייתי ממליצה על טיפול זוגי על מנת להעיר את שניכם. את כבר רואה את האמת הקשה אבל לא עד הסוף. אם את רוצה את הקשר והוא חשוב לך, עשי מעשה, התעוררי ופתחי עיניך לרווחה.
דברי לעצמך רק אמת בלי אידאליזציה. תראי את התמונה כפי שהיא וקבלי החלטה עם עצמך לאן את זזה עם זה. ראשית טפחי את עצמך. זה קודם כל זה בשבילך. תרגישי יותר טוב עם עצמך ועם הגוף שלך. כשתהיי יותר אטרקטיבית בעינייך, ואז גם המיניות תחזור לך. את צעירה. אל לך לוותר על סקס כל כך מהר ובקלות. בשלב הזה של החיים יחסים בלי סקס יתסכלו את שניכם וזה רק ילך ויחמיר. דברי עם בן זוגך פתוח לגמרי. הקריאי לו את המכתב שכתבת לי. הסבירי לו שמילותיו רק משפילות ומדכאות ובזה הוא מחטיא את המטרה. תני לו להבין שאת חשובה לעצמך וחזקה מספיק אפילו עד כדי ויתור עליו. תפסיקי להיות מובנת מאליו וזאת שנשארת בכל מחיר. והעיקר תפסיקי לשקר ולזייף לעצמך!
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה: Yaely_b4@walla.com