שמי שירה, אני נשואה 12 שנה ואמא ל-4 ילדים. מאז ומתמיד הסקס ביני ובין בעלי לא היה משהו, בממוצע פעם בשבועיים, אבל הוא מאוד השתדל שאהיה מסופקת בזמן הסקס.
לפני כ-6 שנים תפסתי אותו מתכתב עם אישה שעבדה איתו, הוא התנצל ומאז הקשר הפסיק. לפני כ-3 שנים גיליתי שהוא בקשר עם מישהי מהמשפחה, שניהם אמרו שזה קשר של דיבורים בלבד ולא היה ביניהם שום מגע, וגם שם הקשר הפסיק - אך מיד נודע לי שהוא בקשר עם שתי נשים נוספות.
הוא הסביר לי שהוא שונא מגע, שזה לא עושה לו טוב ושבשיחות קל לו יותר לגמור. הוא הודה שכל הקשרים היו מיניים מבחינתו, אבל רק דרך שיחות טלפון, אסמסים, מיילים, פייסבוק וכו'.
אני אישה מאוד חמה שנותנת ורוצה מגע. מאד קשה לי עם המצב, אני מאוד אוהבת אותו ומנסה להבין אותו, אך חסר לי הצורך בחיבוק, נשיקה וכדו'.
האם יש דרך להתמודד עם בעיה כזו?
שירה
בעלך לא מספר לך את כל האמת
שירה שלום,
את מתארת מצב בו בעלך אינו מסתפק ביחסים איתך ולכן הוא לא מפסיק לחפש "עניינים" מחוץ לבית. מניסיוני והיכרותי עם מקרים רבים, סקס זו כותרת "יפה" אבל כביכול רדודה לבעיה עמוקה יותר - התקשורת ביניכם וכל מכלול היחסים אינו מספק. אולי נעים לשניכם להשליך את הבעיה רק על הסקס, כך אולי קל יותר לשרוד את הסיטואציה, אך לדעתי זו לא כל האמת כולה אלא חלק ממנה. סקס יכול להיות רק הפועל היוצא שלה.
אין כל משמעות להאם בעלך מנהל שיחות אירוטיות טלפוניות או רומנים מיניים עם יחסי מין מלאים הכוללים נגיעות/חדירה. בעלך "רעב" למין, לכיבושים, לריגושים. זו המציאות שלך עכשיו. המשיכה ביניכם נשחקה עם השנים, ולפי דבריך לא הייתה משיכה גדולה גם בעבר.
בעלך לא מספר לך את כל האמת ואינני מאשימה אותו. אף אחד מאיתנו לא צדיק יותר מהאפיפיור וכולנו שקרנים שדואגים לאינטרסים שלנו. המקום שלך הוא לא לטמון ראשך בחול אלא לראות ולהחליט. זו החלטה שלך האם את מוכנה להמשיך לחיות איתו למרות זאת, או שיש לך את הגבולות שלך בעניין.
אינני לוקחת צד זה או אחר במצבי בגידה, אני לא מצדיקה או מאשימה. אני מבינה שהמונוגמיה פשטה את הרגל עוד בימי קדם, שחיי נישואים המחייבים בלעדיות מינית רק מעודדים ומגרים את מעשה הבגידה, ושבזמננו הקלות להשיג מין "עוזרת" לכך להתרחש מהר וללא מאמץ. אבל אם את חיה תחת החלטה גורפת שאינך מתגרשת לעולם, כל מה שאומר וכל מה שיקרה אינו רלוונטי. אדם שחי תחת מנטרה נעולה ללא הסתכלות אמיתית על החיים ועל המציאות יהיה חייב ליפות את המצבים, לשקר לעצמו ולחיות גם בסבל.
לפני הכל - אמרי לעצמך את האמת ובררי עם עצמך איפה האחריות שלך ביחסים ומה את יכולה לשנות בעצמך. ספרי לו על הצד שלך, זה יכין אותו לשיחה ללא תוקפנות. הגיעי לשיחה כשאת בשלה, חזקה ואסרטיבית. דברים לא זזים ברגע, אך השיחה תנער ותכניס לבעלך הרבה חומר למחשבה שאולי עד היום לא עצר לחשוב.
כעת נהלי איתו שיחה אמיתית וכנה על מה מתאים לך ומה לא, מה מפריע ומה כואב, אבל שימי לעצמך גבול - האם את מסכימה להכל? נסי לברר איתו מדוע הוא אינו מסופק ואיך אפשר להשתנות ולהיפתח, בסקס ובכלל. אין לי ספק שגם בעלך מבין שאתם בבעיה. תני לו את התמונה המלאה, מכוערת ככל שתהיה, אבל שימי לב לא לגלוש להאשמות הדדיות.
לא בטוח שתצליחי לשנות את המצב. קחי זאת בחשבון וחישבי גם על הצעד הבא. ההחלטה רק שלך - האם את מוכנה לחיות עם זה?
*השמות בטור בדויים ופרטיהם טושטשו
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il