אבל מתחת לפני השטח, החלה להתחולל סערה. "לפני שנה, חני התחילה להתעניין בלימודי קבלה וחוגים רוחניים". מספר לי ערן. "היא התחילה לקרוא ספרים של הדלאי לאמה, והתחברה לספרי הזוהר. כל היום היא עסוקה במדיטציות, טקסים, ענייני תקשור ודיבורים עם מלאכים וגלגולים קודמים. זה כמובן משפיע על הבית. היא משגעת גם את הילדים עם כל הרוחניות הזאת שלה. הבית כולו התמלא בנרות נשמה. אני ממש לא מתחבר לזה. בלשון המעטה. זה רק מעצבן אותי ואני מזלזל בה כשהיא רק מתחילה לדבר איתי באיזו נימה רוחנית כמו 'צריך לחפש את האושר המושלם'. זה דבילי ומביך בעיניי. אני מרגיש שאנחנו במסלול התרסקות, רגע לפני גירושים. מצד שני, אני לא רוצה למהר לפרק את המסגרת המשפחתית. יש עוד מה לעשות?".
תתחילו לדבר. זה משהו שלא עשיתם הרבה זמן
ערן, נתחיל מהסוף: תמיד כדאי לנסות לעשות משהו לפני שמפרקים. אם יש סיכוי קטן שזה יצליח - כדאי לנסות להציל. ולכן, אתה פה אצלי. עם זאת, במקרה שלכם, רצוי שתבואו שניכם ביחד לטיפול. שיחות יכולות להועיל מהסיבה הפשוטה שנדמה שמעולם לא באמת דיברתם האחד עם השנייה. אתם רחוקים וכל יום שעובר, הפער הולך וגדל. בשיחה מול מטפל מתחילים להוציא את הדברים מהלב. אתם עשויים להיות מופתעים כשתגלו כאן עד כמה אתם לא מכירים אחד את השני, וכמה שכחתם את העיקר. זה לא אומר שתחזרו הביתה מכאן מאוהבים וישר למיטה, אבל זה פותח דו שיח, בו כל אחד שם את מצוקותיו על השולחן - מה שלא קרה עד כה. פה בקליניקה מדברים. לא על הכל מסכימים, אבל פותחים ומתקרבים.
במשך השנים המשותפות, אתה ואישתך הזנחתם את עצמכם, מה שגרם לכם לנבול. זה ברור לחלוטין שאתם כבר לא זוג. אין לכם שום עניין משותף כרגע. דומה שרק הפחדים מהיום שאחרי הם אלה שמחזיקים אתכם באותו הבית. אני מניחה שהיה רגע בו חני הבינה שהיא לא מאושרת ולכן יצאה לחפש משמעות לחיים, אותה היא מצאה ברוחניות. מבחינתה של חני, היא מגלה כעת את האור, את אותה שלווה נפשית שהייתה חסרה לה כל כך. משהו זז אצלה. אתה לא חייב להתחבר לזה, אבל בהחלט אפשר להבין מה קרה לה. חני נמצאת במסע נפשי בעוד שאתה נשארת באותו מקום, מה שגורם לחוש בריחוק העצום. אני מבינה עד כמה אתה מתוסכל מכך.
השלב הראשון שעליכם לעשות הוא בירור עצמי. שאלו את עצמכם מה אתם באמת מרגישים והאם אתם רוצים לשנות את המצב. האם תרצו לתקן את המצב ביניכם, האם עוד יש בלבכם רצון להחיות מחדש את הגזרה המיובשת שהוזנחה כל כך? נסו להבין האם רק הפחד מחזיק אתכם ביחד או אולי יש מעבר לכך.
השלב השני הוא לשתף האחד את השני. הביעו רצון לנסות לצמצם את הפער, להתקרב. זה המקום לתאם ציפיות, לקבל אחד את השני, לגעת שוב, לבדוק אם יש עוד "בשר" לקשר.
זיכרו שמותר וכדאי לדבר על הכל: גם על גירושים וגם על היום שאחרי, עם כל ההשלכות שלו. קחו בחשבון גם את התרחיש הזה. הוא לא מאד רחוק מהמציאות. יש מרחקים שלא ניתנים לגישור. לפעמים האהבה מתה ולא ניתנת להצלה. יחד עם זאת, גם להתגרש צריך לדעת. מה שבטוח הוא שעדיף להיות גרוש שמח מנשוי מתוסכל.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il