זה הסיפור של מירב. "ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 10. לאבא שלי כבר הייתה אישה אחרת ואימא שלי הייתה הרוסה מזה. בקושי תפקדה. הייתי תקועה לה בחיים. הייתי נטל. גם אבא שלי לא כל כך רצה אותי. הוא רצה לפתוח פרק ב' נקי, בלי ילדה שתקלקל את הרומנטיקה. הייתי לא רצויה. ילדה של אף אחד.
"בגיל 16 הכרתי את אורי. הוא היה כבר בן 18 ובא מרקע דומה. היינו ילדים אבודים שמצאו נחמה אחד בשנייה. אורי שמר עלי. תמיד היינו יחד. לא נתן לאף אחד להתקרב אלי. הוא היה כמו אבא מגן. הוא גם הראשון שלי בהכל. מאז אנחנו יחד.
"אבל לאורי יש שני צדדים קיצוניים. הוא מפנק בהגזמה, קונה לי המון מתנות, אנחנו יוצאים לבלות כמעט כל יום, אנחנו רשומים לקאנטרי , אנחנו גרים באחלה דירה. הוא יודע לתת. הוא אוהב ומאד אקטיבי באהבתו. עד שהוא מתרגז. אז יוצא לו שד. הוא צועק עלי ומקלל, קורא לי 'טיפשה, סתומה, בהמה, זונה' ועוד. הוא מאד מעליב אותי. הוא לא הרביץ לי אף פעם אבל היינו מאד קרובים לזה.
"היום אני כבר בת 22. אני יודעת רק אותו. יש לי מעט חברים, אין לי הרבה עיסוקים משל עצמי. אני עובדת וחוזרת הביתה כך גם הוא. יציאות מהבית זה רק ביחד. לא התנסיתי בכלום. אני בכלל לא מכירה את החיים. אני תלויה באורי ורגילה אליו. אבל אני לא בטוחה שאני אוהבת אותו כאישה לגבר. אני לא כל כך נמשכת אליו. ויש לי מחשבות על פרידה. אבל לאורי יש מחשבות על חתונה.
"אני לא יודעת מה לעשות. יש לי כמה נורות אדומות ביחסים אתו. מפחיד אותי להתחתן אתו אבל גם מפחיד אותי להיפרד ממנו".
קשר אלים ושתלטני
מירב,
אתן לך את השורה התחתונה בשורה הראשונה – לא להתחתן עם אורי!
את הסיפור שלך לא ניתן לפתור בכמה מילים כתובות. אבל זאת תהיה יריית הפתיחה.
לך ולאורי היה תפקיד מאד חשוב בחיים אחד של השנייה. הכרתם והתחברתם בזמנים קשים והצלתם אחד את השנייה. אבל מה שמתאים לגיל 16 לא בהכרח מתאים לגיל 22. הצרכים משתנים, המוכנות לחיים מתפתחת, הבגרות, האומץ, הסקרנות טבעית.
אורי קרוב לסיום תפקידו בחייך. זה לא יקרה מחר בבוקר אבל זה הכיוון.
הקושי שלך מפרידה אינו קשור לאהבה רומנטית אלא לביטחון ויציבות שאורי ידע לתת לך בנערותך כשהיית אבודה. אורי מסמל לך אבא, הגנה, חום, בית. מבחינתך להיות בלעדיו זה לעזוב משפחה. הגישה הזאת חייבת לקבל תפנית. אורי לא ההורה שלך. וזכותך ללכת מתי שתחליטי.
אורי הוא לא באמת אבא אלא גבר אובססיבי עם התקפי זעם ואלימות מילולית. (הוא עצמו זקוק לסדנת טיפול בכעסים) את נמצאת בקשר אלים ושתלטני בו את מקבלת מתנות וחום מצד אחד ו"מכות" מצד שני.
אם את מזהה בגבר החדש אובססיה, שתלטנות, זעם, קינאה עזה, קללות, השפלות, מכות פיזיות, ריבים קולניים ופיוסים מוגזמים זהו תמרור עצור ענק וזה בדיוק הזמן ללכת
אורי מקטין אותך ונותן לך הרגשה של תלות מלאה בו בעוד התלות המלאה היא שלו בך.
התפרצויות הזעם לא ייעלמו מעצמם אחרי החתונה. להפך. ההתקפים רק ילכו ויסלימו. זה ילך וידרדר ויקרה לעיתים תכופות יותר ואלימות יותר. את נמצאת במערכת יחסים מתעללת ואת שם בתפקיד המוכה. אני בטוחה שצמד המילים "אישה מוכה" קשה לעיכול והרבה נשים חיות בקשר אלים ולא קוראות "לילד" בשמו. אף אחת לא רוצה לחשוב את עצמה למוכה. אבל הסיפור שלך, אף שקיצרת וכמובן שלא סיפרת הכל הוא סיפור של ילדה שסבלה דחיה משחר ילדותה ונקלעה לגבר שתלטן מתוך מצוקה ולא מאהבת אישה לגבר.
זה הזמן להתחיל להפנים את הצעד הבא, לטפל בדימוי העצמי ,להבין שמגיע לך טוב, ללכת לחיים אחרים. חיים של בחורה צעירה בת 22 שמגיע לה לחוות וללמוד את החיים. להתנסות ולהיחשף לדברים חדשים, להתפתח, להכיר חברים, לצאת עם בחורים, להרגיש משיכה ותשוקה, להתאהב, להתאכזב, להתחשל.
והחשוב מהכל זה השיעור.
אם את מזהה בגבר החדש אובססיה, שתלטנות, זעם, קינאה עזה, קללות, השפלות, מכות פיזיות, ריבים קולניים ופיוסים מוגזמים זהו תמרור עצור ענק וזה בדיוק הזמן ללכת. לא לחשוב שזה חד פעמי או זמני. להבין שעם הזמן זה רק הולך ומחמיר.
את תהליך הפרידה תעשי עם לווי מקצועי תוך ערנות רבה לתגובותיו של אורי למצב החדש.
>>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com