הזוג הזה הגיע אלי בעצת ההורים ועל חשבון ההורים. הם בעצמם לעולם לא היו מגיעים אלי. מה שקורה ביניהם נראה להם סביר והבעיות נראות להם פתירות בקלות וללא צורך בהתערבות מקצועית. הם לא מאמינים בשינוי. ככה אנחנו וזהו.
שניהם בני 28 שניהם גרושים פלוס. שניהם באים מרקע דומה. שניהם חסרי מודעות עצמית ובעקבות כך הם מגיעים לתהומות, ריבים ואפילו אלימות מילולית ופיזית. הכל סביב קנאה ורכושנות אחד כלפי השני.
"אני מקנא לה", הוא אומר. "אני לא מרשה לה לדבר עם גברים, אסור לה ללכת חשוף, ואין דבר כזה לצאת בערב בלעדי. היא מטריפה אותי. מעצבנת בכוונה. ואני משתולל. לא עובר יום אחד בשקט. אנחנו תמיד בריב ואחר כך פיוס וחוזר חלילה.
היא אומרת לי: "אני בכלל לא רוצה אותו. אין לי אהבה אליו. הוא מסוכן. לא נורמלי. הוא עובר כל גבול. אני שק חבטות שלו. נמאס לי ואני רוצה להיפרד". בתגובה לדבריה הוא עונה שפרידה לא תהיה. הוא לא מסכים להיפרד. ולא מסוגל לחשוב שהיא תהיה עם מישהו אחר.
"היא רוצה להיפרד? בואי אראה לך התכתבות ותגידי לי אם כך מדברת מי שרוצה פרידה".
בצ'אט שהוא מראה לי שאין קשר למילים הכתובות ולרצון להיפרד. היא מתעתעת. יש שם טיזינג בלתי פוסק ולחיצות על הכפתורים האדומים ממש כמי שרוצה דווקא להכעיס. למשל: "אני יוצאת. לא תדע לעולם עם מי". או תמונה שלה עם חולצה שקופה ללא חזיה ומכנס פיצפון של הטוסיק בחוץ מטיילת. ממש בכוונה להלהיט.
הכל בנוי על טירוף, תשוקה וזעם. כל היום הודעות נאצה וקללות ובלילה סקס פיוס פראי ותשוקתי על גבול הטירוף.
ככה זה נמשך כבר שמונה חודשים וכל הברדק הזה כאשר יש ילדים קטנים ברקע. שלה ושלו.
להשיג את הסם
אתם מכורים לריגוש, לאדרנלין ולטורים גבוהים. אלה יחסים שמבוססים על פחדים עמוקים של שניכם. חרדת נטישה איומה וחוסר יכולת לתקשר ולדבר אמת גם בזה אתם דומים ומפה זה מתחיל.
יצרתם תרכובת רעילה ועל הבסיס הזה אתם בנויים. אתם מפעילים אחד אצל השני את הכפתורים האדומים. אתם נוגעים אחד לשניה בגסות רבה בפחדים ובחולשות. התרגום שלכם למילה אהבה מעוות. אהבה לפי השקפתכם חייבת להיות באטרף. חיים שקטים זה לא אהבה בשבילכם. זה משעמם מידי.
תתפלאו לדעת אבל שורש הבעיה טמון בילדות. אלה שבנויים לחיי אהבה סוערים, אלה שלא יודעים מרגוע הם אותם הילדים שהיו צריכים לשרוד ללא הגנה הורית. המוזנחים. אלה שאף אחד לא התעניין בהם. אלה שחוו אלימות, השפלה וחוסר יחס וחום. ילדים שבאים מרקע קשה עם בעיות כלכליות, הורים במצוקה, אוירת צעקות ואלימות בבית הם ילדים מודאגים, לחוצים, כועסים, מתוסכלים ומתמודדים עם קשיים שגדולים עליהם.
הגוף הקטן שלהם מוצף באדרנלין. הם צריכים לשרוד בעולם ללא כלים וניסיון והופכים ליצורים כועסים עם התפרצויות זעם ולרוב גם אלימים מילולית ופיזית. הם לא מכילים את הסיטואציות, לא מבינים אותן והם חיים בסבל. מה שמציל אותם זה האדרנלין. סם טיבעי שמיוצר בגוף. אך ממכר מאד וקל להשגה – דרמות קיצוניות זו דרך טובה להשיג את הסם.
ילדים שכן מקבלים אהבה ותשומת לב בבית לא סובלים מדאגות ומצוקה ולכן הם יותר פנויים בנפש לחוות את הילדות. לשחק, ללמוד, להישתובב, להתחבר, לצחוק וגם לאהוב.
מגיעים לגיל בגרות עם מטען חורג. עם דימוי עצמי ברצפה, עם חוסר הערכה עצמית, יכולת ביטוי מוגבלת והרבה הדחקות וכאב. הם מחרחרי מלחמות ומדון. הם מחפשים את האקסטרים שאליו הם רגילים. ושום דבר לא מספק אותם. הם יצרני אדרנלין אחד לשניה. ועל שם כך הם יחד.
זה ה-DNA של היחסים שלהם. זה לופ בלתי פוסק של דרמות. אין רגע דל. וביום שמישהו ירגע והטירוף ישקוט יהיה זה היום האחרון של הקשר הזה. הוא נבנה על בסיס "הסם" וזה מהותו.
על מנת לעבור שינוי אמיתי יש לרצות מאד לעבור תהליך אישי עמוק. לחזור אחורה בשנים להביט לטראומות ישר בעיניים ולהתחיל להבין למה קורה לי כל מה שקורה לי.