"אני מירב. בת 34, רווקה. זה כבר הפך לטייטל שלי. לא האמנתי שאגיע לגיל כזה ככה. אני כבר בגיל 16 חלמתי על משפחה משלי, בעל וילדים.
" גדלתי בפריפריה רחוקה, ביישוב בדרום. הוריי מבוגרים. אנחנו משפחה גדולה עם הרבה ילדים. לא קיבלתי הרבה תשומת לב בילדות. אמא שלי לא הייתה מסוגלת לטפל בכולם ואבא מעולם לא הציע לה עזרה. היו המון צעקות ומריבות בבית. פרנסה קשה. אמא חלושה ואבא פרימיטיבי ותוקפן.
"כשהתגייסתי לצבא ביקשתי לשרת רחוק. ברחתי. השתחררתי אחרי ארבע שנות שרות ומאז לא חזרתי לגור בבית הורי. עברתי לעיר הגדולה, לתל אביב. רציתי לכבוש את העולם.
"ביליתי, יצאתי, נסעתי, חוויתי המון חוויות של רווקה צעירה, פגשתי עשרות בחורים מכל הסוגים אבל לא מצאתי את זה שירצה אותי באופן רציני ומי שרצה לא רציתי. כל הבחורים שפגשתי היו שרוטים. כל אחד סיפר לי על ילדות קשה, הורים גרושים, אבא לא בקשר וים של סרטים. חלק מהבחורים גרושים או גרושים פלוס שזה ממש לא מתאים לי. מה קורה? אי אפשר למצוא רווק נורמלי?
"אני רוצה גבר שאין לו סיבוכי חיים. שלא עבר דברים קשים שדפקו אותו".
כולנו לא ליקקנו דבש
מירב,
יש לי הרגשה שאת מחפשת את הלא קיים. ויש לזה סיבה.
את מתארת מאד בקצרה את מה שעברת בילדותך. את לא מפרטת ונוגעת ממש בטראומות שלך ויש לך עדיין הרבה שדים בארון שלא טופלו. אבל אצלך בראש זה שבכללי היה רע בלי להיכנס לעומק. משפחה בשבילך זה לא מקום של הגנה והכלה אלא של השפלה, שיפוטיות, ביקורתיות ודיקטטורה. ומהמקום הזה את מגיעה לחייך הבוגרים.
כשחווית המשפחה הגרעינית והילדות הן חוויות קשות קיים פחד בסיסי לשכפל את הפורמט. את לא סומכת על עצמך שלא תחזרי על טעויות הורייך. ולכן זו רק אחת הסיבות שעד היום זה לא קרה לך.
כנראה שחוסר המסוגלות שלך זו גם הסיבה שמצאת לך תירוץ נהדר לעצמך למה כולם לא ראויים. את רוצה אדם בן 35 עם דף נקי. כזה שרק ליקק דבש כל חייו. את יודעת שאין דבר כזה וזו מחשבה לא ריאלית, אבל היא משרתת לך את המקום הלא מסוגל שלך. את לא באמת רוצה מישהו שלא חווה דבר , וגם אם קיים כזה הוא בוודאי הדבר הכי משעמם בעולם.
כולנו עברנו משהו בחיים וכולנו לא רק ליקקנו דבש. וזה גם מה שמחשל אותנו וכך אנו רוכשים ניסיון וידע.
כל גבר חשוד אצלך בדמות הזכר שהכרת בבית. שוביניסט, שתלטן, רודן. כולם אלימים פוטנציאלים. את לא סומכת על אף אחד ובמיוחד לא על עצמך
כל גבר חשוד אצלך בדמות הזכר שהכרת בבית. שוביניסט, שתלטן, רודן, אלים. כולם אלימים פוטנציאלים. את לא סומכת על אף אחד ובמיוחד לא על עצמך שתדעי לבדוק תוך כדי זוגיות האם הוא מתאים לך. את בעצמך לא בדיוק יודעת איפה הגבולות. בבית הורייך ראית אין ספור חציית גבולות ולכן את מבולבלת במה שנכון או לא.
השלב הראשון הוא לברר מה באמת עבר עליך ב-34 שנותייך. להיכנס לעובי הקורה. להבין מה החסמים שלך בדרך למציאת בן זוג. ממה את חוששת, מה את מביאה לכל דייט עם בחור ומה מאפיין את הסיבות לפרידות או לאי ההצלחה בקשרים.
אלה לא הבחורים שאשמים. זו את שצריכה להוריד את המגננות, את שמתחמקת מבחירה. את שלא מאמינה בעצמך ובאינטואיציות שלך. זה הפחדים שלך ממחויבות, מחלילה לעשות טעות בבחירה. דעי שכל זה בר שינוי וטיפול. תקלילי וזכרי שכל החלטה בחיים היא הפיכה. חוץ מילדים, שהם שלך לעולמים.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת