סיון לא רצתה טיפול ממושך. גם לא התחייבות לתהליך. היא רצתה רק שאסדר לה את הראש עם דילמה עכשווית. היא דיברה בשצף וסיפרה את הסיפור שלה בקצרה.
"הרבה אנשים בטח מתלבטים בסיטואציה כמו שלי", היא אומרת לי. "אני בת 23 יש לי בן זוג בן 27. שנה וחצי ביחד. בהתחלה הייתה אהבה גדולה. עם הזמן זה התחיל לשעמם אותי. הוא בחור זהב. איכותי. חנון. ההורים שלי שרופים עליו. חלום שלהם שאתחתן אתו. הוא באמת מקסים. הוא מאד רציני איתי והכיוון ברור. חתונה עוד שנה. אני בטוחה שהוא יהיה איש משפחה למופת, אבא נהדר ובעל אידאלי.
"אבל אני לא מרוגשת ממנו. לא בא לי סקס אתו. הכול צפוי ומשעמם. יש לי הרבה מחזרים. אני צעירה, נראית טוב. לא יודעת מה לעשות.
"לוותר עליו זה אומר לאכזב את כולם. ההורים שלי יבכו על זה חודשים. זה אומר שאולי אני אצטער על כך ואולי זה יהיה מאוחר מידי כשאתחרט. הוא ימצא מהר מאד חברה חדשה כי הוא שווה. ואני אולי אתקע כרווקה. אני חוששת מכל התרחישים הללו. אבל אני מרגישה שלא חוויתי מספיק ואני 'רעבה' לחוויות ולהתנסויות. אם לא אחווה ארגיש שפספסתי ואהיה מתוסכלת ואם אעזוב אותו אז גם אולי פספסתי. מה עושים? דילמה. בינתיים אני כבויה כשאני אתו ועליזה כשאני בלעדיו".
להוריד את הסביבה מהשיקולים
סיוון,
אין תשובה אחת שהיא הנכונה. יש כאלה שהיו מיד בוחרים לעזוב ויש את אלה השמרנים המפוחדים שבכלל לא היו מתלבטים וברור שמתחתנים ולא עוזבים כזה גבר "טוב". זה תלוי במידה שבה את סומכת על עצמך, מסוגלת להכיל שינויים, מוכנה ללא נודע. זה קשור בחינוך, בתפיסת החיים, בגיל. זה מאד תלוי מי את, מה מניע אותך, כמה חוסן יש בך והאם לרצות אחרים חשוב לך יותר מהדרך שלך עצמך.
אני מריחה שזה לא הולך להיות קשר טוב. כבר ההתחלה צולעת. אמא שלך אוהבת את הבחור וזה ברור. כל אמא רוצה ילד טוב ירושלים לבת שלה. אבל אמא לא קובעת. לא היא זאת שתישן אתו בלילה. ההחלטה אינה קשורה לסביבה ולכמה הוא אהוב על כולם. חשבון הנפש הוא שלך וההתלבטות שלך מאד מובנת. הצד השמרני אומר תישארי והצד היצרי אומר לך לעזוב ולהמשיך הלאה לחוויות.
לפי "רשימת המכולת" הוא הבחור מושלם. אבל מתברר שזה לא העניין ומה שקובע זה הכימיה, החברות, השותפות והתקשורת. העובדות אומרות שהוא לא מספיק מאתגר אותך, מעניין אותך, מושך אותך, את לא אוהבת אותו כמו שהיית אמורה לאהוב בשלב כזה בקשר. הוא בחור טוב אבל מסכים בעצם הישארותו איתך ליחס לא חם מצידך לחברה שלא עפה עליו וזה גם מראה שהוא לא מספיק אסרטיבי , חזק ודומיננטי.
את בת 23. את לא צריכה להחליט עכשיו עם מי את מתחתנת. את לא אמורה לקבל את הלחצים סביבך בגיל כל כך צעיר והאמת שבשום גיל.
הרצון שלך לחוות עוד חוויות לא יעזוב אותך, זה ישב עליך וילך ויתגבר ובצדק. את תמצאי את עצמך נשואה צעירה אולי אפילו + ילד, כבויה , מתוסכלת ועוד פחות ופחות רוצה את בן זוגך
הרצון שלך לחוות עוד חוויות לא יעזוב אותך, זה ישב עליך וילך ויתגבר ובצדק. את תמצאי את עצמך נשואה צעירה אולי אפילו + ילד, כבויה , מתוסכלת ועוד פחות ופחות רוצה את בן זוגך.
עצרי! תנוחי. אף אחד לא רודף אותך.
את ההורים שלך תורידי מהשיקולים שלך. גם מה שהחברים אומרים אינו רלוונטי. את זאת שתצטרכי לחיות עם ההחלטה שלך ולא אף אחד אחר ולכן אל תתני לגורמים חיצוניים להשפיע עליך.
החבר שלך בחור זהב זה נכון אבל יתכן שהוא לא בשבילך. את עדיין בוסרית ולא מכירה מספיק את החיים, עוד אין לך ניסיון ואת מאד צעירה.
אם כבר עכשיו יש לך ספק אז כנראה שאין ספק.
אני יכולה להזהיר אותך מסחבת, מיום שרדף יום ולא זזת. תבשילי לכדי החלטה ותעשי מעשה כדי שלא תמצאי את עצמך מכוח האינרציה באותו מקום באותה תנוחה גם עוד שנתיים, שלוש ואולי אפילו 20 שנה. זה המתכון לאישה עצובה, מרירה כעוסה ומתוסכלת.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com