השבוע קיבלתי מכתב מגולשת ובו היא משתפת על הזוגיות המורכבת עם בעלה. הם ביחד 6 שנים, נשואים 3 שנים ויש להם ילדה בת שנתיים וחצי. "בעלי מקלל, מרים יד וקמצן ברמה לא נורמלית. זה גם היה ככה עוד לפני שהתחתנו אבל זה הגיע למצב שאני שונאת אותו. לפני חודשיים, היה בינינו פיצוץ ועזבתי את הבית. עכשיו אני והילדה מתגוררות אצל אמא שלי. בעלי מבטיח לי שהוא רוצה להשתנות, רוצה שנשכיר דירה ליד אמא שלי. סיפר לי שהתחיל טיפול ורוצה גם שנעשה ביחד טיפול זוגי. אני לא מאמינה לכל זה אבל כן מוכנה לנסות הכל בשביל הילדה שלי. אני מפחדת שתגדל עם בעיות. כבר עכשיו אני רואה שהיא קצת השתנתה בגלל המצב ואני מאוד מאוד פוחדת עליה. אשמח לדעתך".
הבהירי לבעלך ולסביבה שיש לך קווים אדומים
אתן לך תשובה מיידית: התחילי בטיפול בשיחות. טיפול טוב מלמד אותך על עצמך, באמצעותו תפתחי דו שיח פנימי אמיתי, תתחילי לראות את המצבים בחיים כפי שהם ולא כפי שהיית רוצה שיהיו. חשוב שתביני שגורל בתך הקטנה תלוי בעיקר בך כרגע, ולחזור לזרועותיו של בעל מכה לא ישפר את איכות חייכן. לו רק היית משוחחת עם איש מקצוע לפני חמש שנים, אולי היית מבינה את עצמך יותר, אבל נתת לעניינים להידרדר משום שפחדת מתשובות, לא פתרת את הסוגיה ואת מפחדת מהן עד היום.
את בעצמך מספרת שהכל היה שם, עוד לפני החתונה. אמנם את לא משתפת בפרטים הקטנים, אבל אין לי ספק שאת נחת זרועו, לשונו, וקמצנותו הכספית והרגשית חווית כבר אז. אבל התעלמת. סיפרת לעצמך סיפורים שאולי זה יעבור עם החתונה ואולי ילד יקרב ביניכם. רצית להאמין והלכת כמו צאן לטבח. אז פחדת להישאר לבד, והיום את מפחדת להישאר לבד עם ילדה. למעשה דבר לא השתנה. עדיין.
לא אוכל לעזור לך להבין הכל ב-700 מילים. אבל כן אתן לך תמונת מצב ממנה תצטרכי לפעול לפי מסוגלותך, בשלותך והבנתך: אני מכירה את סיפור חייך, את הילדות שלך ומאיפה באת. ניכר שאת סובלת מדימוי עצמי נמוך ולכן הסכמת ושיתפת פעולה עם הקשר הזה. היו ריבים, פיצוצים ואלימות ועדיין הצבעת ברגליים ונשארת אתו. היי, אפילו התחתנת וילדת לו. לא הקשבת לזעקה הפנימית שלך. התעלמת, כי הפחד היה גדול יותר מהכאב.
כעת הכאב גדול מדי, הוא גבר על הפחד, ולכן קמת ועזבת. תפקידך כרגע הוא לסמן לבעלך ולעולם שסובב אותך מה הם הגבולות הברורים שלך. עלייך להצהיר מה נעים לך., ומה נסבל בעינייך ומה לא! בשלב הראשון עלייך לסמן קווים אדומים שאין מהם דרך חזרה. ולא חשוב מה המחיר. גם אם תצטרכי לשוב לבית הורייך ולספוג את הפרידה. חשוב שגם בעלך יבין שאם יחצה שוב את הקו הבא – הוא מאבד אותך: אלימות פיזית ומילולית היא קו אדום כהה מאד.
אבל אם את ממש לא רוצה אותו ולא רוצה לתת לכם סיכוי. אם את לא מאמינה בו ולא נשאר בך רגש חם כלפיו, אזי המשיכי בדרכך. החיים עוד לפנייך, קחי את גידול הילדה למקום הראשון בסדרי העדיפות שלך. שמרי עליה והראי לה דרך כך שהיא לעולם לא תגיע לידי גבר מכה, ושלא תסכים להשפלות. גדלי אותה להערכה עצמית גבוהה משלך.
נישואים באווירה אלימה, קשה ומנוכרת מזיקים לילדים הרבה יותר מהליך גירושים. כשאת אומרת שאולי תחזרי אליו בגלל הילדה את משקרת לעצמך. אם תחזרי אליו, זה אך ורק משיקולים זוגיים ואישיים שלך. אל תשתמשי בילדה כתירוץ. דעי שאמא גרושה שמחה עדיפה על אימא נשואה ממורמרת.
את דואגת לילדה? היא נראית לך שונה? אני ממליצה לך לפנות ליועץ ילדים. זה אף פעם לא מזיק. וחשוב שתדעי שיש לך הרבה השפעה על מצבה. תני לה את עצמך. תני לה חום ותחושה שאמא שלה תמיד בשבילה. הגני עליה והתרכזי בה. שחקי אתה ותצחקי. אם היא תרגיש שאת חזקה ואיתנה לחיים, ואת רוח גבית בשבילה - היא תהיה בסדר גמור. אם היא תרגיש שאת חלושה היא תאבד את הביטחון שהוא הכלי המרכזי בחיים.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il