גליה (39) התחתנה בגיל 20 וכיום היא נשואה ומגדלת שני בנים ברווחה כלכלית, גרה בבית נחמד ומספרת כלפי חוץ על משפחתיות למופת. אלא שהיא מודה שמה שהיא ראתה בהתחלה לא עורר אצלה שום נורות אזהרה לאיך יראו חייה בהמשך.
"הבעיה היא שבעלי הוא יצור עצבני, ממש פקעת עצבים מהלכת", היא מספרת. "מאז שאני מכירה אותו הוא רגזן, נעלב מכל דבר, עושה ברוגזים לימים ארוכים, מתחנן לכבוד, קנאי חולני ושתלטן. שנים שלא ראיתי כלום או יותר נכון לא רציתי לראות. הייתי צעירה ורעבה לחתונה וילדים וחטפתי אותו".
בתוך תוכה גליה מודה שידעה שהצרות יגיעו, והן אכן הגיעו מהר. "לאורך כל השנים היו המון מריבות, כל יום בערך. הריבים היו על שטויות ולאט לאט זה רק הדרדר. אני הולכת על ביצים ובכל זאת שוברת כמה על הדרך, וכל ביצה שנשברת זו התפרצות הר געש עם לבה רותחת".
"זה הגיע למצבים של טריקת דלתות עד שהמשקוף יוצא ממקומו או זריקת חפצים בבית, או הפיכה של סיר מלא מרק על הריצפה", היא משתפת. "קללות זה עניין שבשגרה: 'זונה', 'אפס', 'זבל', 'טיפשה' ועוד. גם הילדים שלנו סובלים מזה. על כל דבר הוא מתעקש גם איתם והופך את הבית לבית משוגעים. צרחות וצעקות זה מנת חלקינו היומיומית.
"במצבים האלה אני נבהלת, שותקת ומזילה דימעה. אחרי דקה אני כבר מוצאת את עצמי מכינה לו קפה, חביתה בפיתה, מציתה לו את הסיגריה. שייח' סעודי ממש. גם לסקס אני אף פעם לא מסרבת כי לא רוצה לגרום לפיצוץ. הקינאה שלו אלי היא בכלל טירוף. אסור לי לדבר עם גברים - גם על זה היו המון פיצוצים.
"אני יודעת שבילדותו הוא עבר דברים לא קלים ולא קיבל אהבת אם, אבל אני מרגישה שאני לא יכולה יותר לספוג. אני יודעת שהילדים היו רוצים שאתגרש, שאבא יעזוב את הבית כי רק שהוא בחו"ל הבית שקט ונעים.
"הטריגר האחרון שבגללו או בזכותו אני פונה אליך זה התקרית של אתמול - קללות וצעקות על הילדים על שטות, עד כדי התקפי חרדה של שניהם. זהו. פה נשברתי. עכשיו הוא ברוגז איתי כי הייתי לצד הילדים".
"ביום שתחליטי שאת לא מוכנה לחיות חיי פחד - חייך יקבלו תפנית"
גליה יקירתי,
את אישה מוכה.
זאת קביעה ממש לא קלה ויש לפניך תהליך ארוך לשינוי המצב התודעתי שלך. שלב ההתפכחות הוא קשה והדרגתי - היום תתחילי את הצעד הראשון שלך וזה להבין את הדואט הרעיל שיש לך עם בעלך. אף נרקומן לא ילך לגמילה לפני שהוא יעמוד מול המראה של עצמו ויגיד בפה מלא: אני מכור לסמים. אני צריך עזרה. כשתעצרי את "האישה המוכה" שבך, בעלך יפסיק להיות מכה.
את אישה מוכה ואת זקוקה להכוונה אם באמת את רוצה לצאת מהלופ הזה. גבר מכה מתחבר לאישה שמוכנה לספוג מכות. על זה בנוי הדואט. את שם? גרה איתו יום יום? משמע את מסכימה לתנאי המחייה - אחרת היית הולכת לדרכך.
אז נכון שלבעלך יש בעיות שהוא לא פתר מילדותו, ונכון שהוא לא שולט בעצמו ואחר כך מתחנף. מה שבטוח זה שהוא לא מתנהג כך מרוע לב אלא דווקא מרגישות ופחדים שלו עצמו, מדימוי עצמי נמוך, מתסכול, מרגשי נחיתות, מחולשה וחוסר הביטחון שהוא סוחב אתו שנים.
שום דבר מזה אינו מצדיק לעולם הלקאה פיזית, נפשית, מילולית וכלכלית. ביום שתחליטי שאת לא מוכנה לספוג יותר אלימות ולחיות חיי פחד, חייך יקבלו תפנית. או שתיפרדו או שהוא יפחד לאבד אותך וירגיש שאם הוא לא מטפל בעצמו ומשתפר- את אינך. הוא צריך להרגיש שהאיומים והצעקות לא מטרידות אותך בכלל. הוא צריך להבין שאת לא מוכנה לחיים כאלה - ללא כל פשרה.
בכל סיטואציה בחיים שלנו יש לנו אחריות. אפשר להשפיל רק את מי שמוכן להשפלה,ואפשר לנצל רק את מי שמוכן שינצלו אותו, אפשר להכות רק את מי שמוכן למכות, אפשר לקלל או לזלזל רק במי שמוכן לקבל זאת. שנים את כבר מסמנת ומצביעה ברגלייך שאת מקבלת את המצב ולכן הוא רק מחמיר, אין לך גבולות ברורים.
כשאדם מגיע לתובנה שדי לו עם המצב הדברים משתנים, הגישה משתנה והמעשים בעקבות זאת משתנים. כשהאיום של בעלך יפסיק להיות איום בשבילך הוא יתפרק מנשקו הבלתי יעיל. קחי בחשבון כל תרחיש משיפור הקשר ושינוי של שניכם ועד גירושין. תעמדי על שלך. אם החלטת שכך את לא מוכנה להמשיך, תעמדי במילותייך ותעיפי אותו מהבית. תהיי חזקה למרות הקושי. הביצוע יחזק אותך ויגרום לך נחת מעצמך ותחושת שליטה בחייך.
יתכן שהוא ילך מהבית וזה יהיה סוף הנישואים אבל יכול להיות מצב אחר לגמרי. מצב שבו בעלך מתעורר למציאות חדשה של אישה חזקה שאוהבת את עצמה, מעריכה את עצמה וזה יגרום לו גם לשנות את גישה. לא יהיה שם שק איגרוף כמו תמיד. תהיה שם אישה.
את מתפרנסת יפה ואינך תלויה כלכלית בבעלך וזה בהחלט נותן לך יתרון. תתחילי לתרגל בראש את החיים בלעדיו. תמקדי את הסיבה שאת עדיין שם ולמה את לא מתגרשת. מה בדיוק הפחד והאם הוא גדול יותר מהפחד בתוך חיי נישואים איתו.
קחי אחריות על ילדייך.
בנתיים כל יום שעובר אתם מראים לילדכם זוגיות מכוערת, ערכים נמוכים, התנהגות בזויה ומשפילה. זה שורט את נפשם העדינה ומביא אותם לחשוב שחיי נישואים זה גיהנום שכדאי להימנע ממנו.
אתם צעירים ועוד שנים יפות לפניכם. זה בדיוק הזמן לשינוי. אם לא תצילו את הנישואים לפחות תצילו את הילדים.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaely_b4@walla.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת