את הסיפור על אירית הרווקה ורפי, בן זוגה הנשוי, התחלתי לספר לפני שנה. עכשיו מגיע ההמשך.
משפט לתזכורת: אירית פנתה אלי לפני שנה. היא הייתה אז בת 33, וכבר שנתיים ניהלה מערכת יחסים עם רפי, נשוי + 2 ילדים קטנים, שמבטיח לה שהוא עומד אוטוטו לעזוב את אשתו ולחבור אליה. פעם זה אחרי הניתוח של חמו, אחרי יום ההולדת של ביתו, אחרי החגים..
היא נתנה דד ליין – אוקטובר 2023. שניהם דוחים את הקץ. כבר היו כמה דד ליינים לפני כן ולא קרה כלום. אבל באוקטובר 23 קרה גם קרה. אסון לאומי שמצדיק הישארות בבית לתמוך במשפחה אחרי הטראומה של 7/10. הוא קפץ על זה. זה הוריד ממנו לחץ. זו סיבה מספיק טובה למשוך עוד כמה חודשים בלי להחליט.
אירית עצובה וכועסת, אז יש לה דד ליין חדש. עד פסח זה קורה, הוא מבטיח שוב.
היא אומרת לי: "אני כבר בת 34. ואני עדיין באותו מקום. עדיין מאמינה לו שיבוא יום והוא יבוא. כבר ראיתי את האור. הוא כבר רמז בבית שהוא רוצה לעזוב. אבל הוא לא באמת זז עם זה. אני מתוסכלת. בניתי ארמונות באוויר. אני יודעת שהכי נכון זה לעזוב אותו, אולי בכלל הוא מבזבז לי את הזמן הכי יקר".
קל לדבר, קשה לעשות
אירית,
כשרפי מבטיח לך שהוא יבוא אליך הוא באמת מתכוון. הוא לא משקר. הוא איתך כבר שנתיים אינטנסיביות, אוהב אותך ואין לי ספק שהוא קשור אליך לא פחות מכמה שאת קשורה אליו. אבל כשמגיע המועד הוא משותק, לא באמת מסוגל למעשה. זה מצריך ממנו להתמודד עם משפחתו ועם הוריו ועם כל סובביו, לפרק את משפחתו, לטלטל את הילדים הקטנים, לחלק רכוש וישר לבוא אליך ולבנות משפחה חדשה. עם עוד ילדים. זה לא פשוט לו. הוא מנסה בכל הכוח להחזיק את המקל משני קצותיו. מושך זמן, לא רוצה לפרק את הבית אבל גם לא רוצה לאבד אותך. תקוע.
גם את בדיוק כמוה מצהירה על דד ליין, בטוחה שאת הולכת על זה, עוזבת אותו ונשברת אחרי יומיים. הבטחות והצהרות לחוד ומעשים לחוד. לדבר זה קל. לבצע זה כבר סיפור אחר.
גם את תקועה אתו. ולא הוא זה שמבזבז לך את הזמן אלא הכל תלוי בך. את אחראית לחייך. ואם את שם זו בחירתך. את לא מוחזקת בכוח. כך שאין אשמים בסיפור. לכל אחד אחריות על שלו.
הבעיה היא לחץ בזמן הביולוגי שלך. את רוצה ילדים ובצדק. אבל כלום לא ילך לך בכוח ובלחץ. ההיפך. הלחץ שבא ממך ממלא את כל הקשר באנרגיה שלילית רק מרחיק אותכם. יום הדין שאת מסמנת לך כל פעם מחדש לא עובד. אז הצעה כזאת מצידי אינה ישימה ולא מועילה.
את בוחרת לחכות לו עוד ועוד. הזמן עובר ואת עוד ממתינה. גם את חוששת לעזוב לחזור שוב לעולם הרווקות והדייטים. והשנים רצות לך. ואני מאד מבינה את מה שעובר עליך.
כל החלטה שלך היא רק שלך. את לא הקורבן בסיפור. תיאורטית את יכולה לעזוב בכל רגע נתון. אבל בשביל טנגו צריך שניים. ורפי עוד לא שם.
רפי לא מתכוון לעזוב בשלב זה ואולי לעולם לא יהיה מסוגל. גם להתגרש וגם לבנות משפחה חדשה? זה ענק עליו
רפי לא מתכוון לעזוב בשלב זה ואולי לעולם לא יהיה מסוגל. זה גדול עליו. גם להתגרש וגם לבנות משפחה חדשה? זה ענק עליו. אני קטנת אמונה במהפך הזה. לפחות בשלב זה הכדור אפילו עוד לא בקנה.
להישאר ככה ולהסתפק בזה או לנתק אותו מחייך ולהמשיך. בשניהם נפלת. שניכם תקועים כל אחד במקומו.
אם הכל היה ככה קלי קלות לא היית צריכה אותי. ברור שלעזוב אותו מיד ולהיעלם זה המעשה הכי נכון . אבל לא כל מה שנכון לעשות גם קל לביצוע וישים. צריך הרבה כוחות נפש וביטחון עצמי. לשם כך הטיפול נועד. כי בסופו של דבר עוצמה פנימית ואמונה בעצמך כבר יתוו לך את הדרך הנכונה ולא תתקעי עוד שנים רבות בברירת המחדל.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת