"אני דניאל, בן 50, גרוש כבר עשור עם שלושה ילדים בוגרים. אני חי לבד בבית נחמד במרכז הארץ, יש לי עבודה טובה אך אני לא עשיר גדול ונראה מצוין לגילי.
"למרות שאני בחור טוב, לא הולך לי עם נשים. בדרך כלל הן רואות תמונה שלי, מתלהבות, מציעות לי חברות והצעות 'מגונות', אנחנו נפגשים פעמיים שלוש ואז הן עוזבות. את האמת, לא דמיינתי שאגיע לגיל הזה ללא בת זוג. כל החברים שלי בזוגיות, ואני מת לבחורה טובה ויש לי מה להציע, ובכל זאת אני לבד. אני באמת לא יודע למה הן לא רוצות. אולי כי כולן מחפשות כסף ולי אין הרבה.
"מהגירושים יצאתי מאד פגוע. לא רציתי להיפרד ואשתי היא זו שיזמה את הפרידה, לא אהבה אותי ואולי גם בגדה. בזמנו הייתי במשבר נפשי קשה ונכנסתי לדיכאון לתקופה ארוכה שמהלכו פוטרתי מהעבודה, רזיתי 20 קילוגרם ולקח לי הרבה זמן להתגבר על המשבר הזה.
"אני מודה שאני לא אותו אדם שהייתי. פעם הייתי רגוע, נדיב ונוח מזג, אך מאז הגירושים אני יותר נזהר, יותר תוקפן. מפחד מאד מדחייה ופגיעה. אולי זאת הסיבה שהן בורחות?"
דניאל,
נראה שעדיין לא התגברת על הפרידה. אמנם עבר זמן אבל לא רק הזמן מרפא אלא מה עושים בזמן שחולף. מעולם לא פתחת את זה ולא התעסקת בהבראה ולכן זה עדיין חזק בתוכך.
אין ספק שהסיבה שהן בורחות קשורה אליך ולהתנהגותך. אתה נאה מאד ובחור טוב אבל יש משהו שאתה "סוחב" איתך כל השנים ולא משחרר. והשק הזה חוסם אותך. אתה עצור, מפוחד ונצור והראקציה לכך היא לרוב מרירות ותוקפנות. כשחיה שנמצאת במצוקה או מאוימת - היא תוקפת. אתה מאוים מנשים ואולי לא רק מנשים אלא מאנשים בכלל ואינך מודע לכך. את כל חווית הגירושים שלך אתה מדחיק וחושב שהיא נעלמה עם הזמן, כאילו איננה, אבל אז זהו שלא - היא שם בפנים חיה ובועטת. הדחקה היא מנגנון ההגנה הרגעי, אך בטווח הארוך הוא הרסני.
טיפול נכון מוציא את "הארכיון" של המוח החוצה ומאלץ את המטופל להתמודד עם מה שהיה, לפורר ולמפות את הטראומות והחוויות הקשות ולהמשיך קדימה.
אתה מתאר חווית גירושים קשה המלווה בדחייה קשה עם פגיעה רצינית באגו, בגבריות, ופירוק משפחה. טראומה נפשית לא קלה ולכל זה לא נתת רגע אחד של תשומת לב וטיפול .אתה מגיע לדייטים מבוהל ומנסה להיראות קול. אתה מנסה להיות מה שאתה לא ומוציא על כך הרבה אנרגיה מיותרת. הנשים ובכלל אנשים מזהים את זה, וזה בהחלט פחות אטרקטיבי. יש משהו לא אותנטי בהתנהגותך ואתה אמנם חתיך ונאה אך מאבד הרבה "גובה".
אתה מתרץ לעצמך שהסיבה היא תאוות הבצע של נשים והרצון שלהן להשיג לגבר עשיר. התירוץ הזה "משחרר" אותך מאחריות ואתה שם את הפנס ומאיר במקום הקל והשגוי - לא זאת הסיבה שהן נוטשות.
יתכן שאתה סוחב איתך גם טראומות ילדות שמעולם לא פיצחת. אבל אין ספק שלגירושים יש משקל כבד במערכות יחסים. טיפול בטראומה הוא קשה וכואב ולכן אתה בורח ממנו כבר עשור. אבל שם קבור הכלב - אם תבין את כל הסיטואציה הטראומתית ולא תפחד להסתכל לה בלבן של העיניים אזי תיפתר הבעיה או לפחות תדע אותה לעומק.
המודעות מביאה איתה דו שיח פנימי שממנו יוצאת הכנות והאמת. השלב הראשון שיצעיד אותך קדימה זה חיטוט בפצע המדמם כבר זמן רב. לא תזוז אם לא תתחיל לראות את המציאות והעבר כפי שהיה מבלי ליפות. אתה תמצא את ההקשר בין הכאב של אותם ימים למה שקורה לך היום. איבדת אמון ,אתה חשדן, מפחד לצאת פראייר וכל הפחדים הללו צצים במפגש עם נשים/אנשים והופכים אותך לאדם פחות נעים ופחות גמיש.
חבל על כל יום. תתחיל את המסע היום.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה: Yaely_b4@walla.com >> לכל הטורים של יעל ברון הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת