שגרה, שחיקה ושעמום
זו המציאות אצל כולם. אחרי שנים רבות ביחד יש תחושה טבעית של "מובן מאליו": יש בית, ביטחון, ילדים משותפים, רכוש משותף, חוויות חיים נצברות, משפחתיות ושקט נפשי - אבל אין אתגר, הכל צפוי, אין ריגוש, אין מיניות מתפרצת, אין פרפרים בבטן, וכך עוברות להן השנים.
אלה הם חיי זוגיות, ויש כאלה המסתפקים בזה ואומרים תודה. לפי הסטטיסטיקה, 30% מסרבים להתרצות - ומפרקים את הקשר. 30% נוספים לא מרוצים, אך מפחדים לפרק, ו-30% רדומים: לא שואלים את עצמם שאלות, לא מעוניינים להתמודד עם התשובות ופשוט מעבירים את החיים מבלי לשנות ומבלי לזוז. ה-10% הנותרים משקיעים, עובדים קשה על הזוגיות, אוהבים ונהנים מהחיים.
ההתעוררות בזוגיות מגיעה, כמעט תמיד, בעקבות טריגר שמזעזע את המערכות, הופך את האדמה המהודקת והיבשה ומוציא מתוכה את השדים שמתחבאים מבלי שאיש מדבר עליהם. משבר כזה מוביל, לעתים, לפרידה - אבל לא תאמינו, יכול להיות לו גם תפקיד חיובי בחיים. בעקבות משבר מנערים את האבק, משנים, משפרים ונאלצים להכיר יותר לעומק את עצמכם ואת זוגכם, וטוב שכך. זוג ששורד משבר - לרוב מתחזק; הקשר בין בני הזוג מתהדק וכל אחד מהם מתחזק באופן נפשי בפני עצמו.
חוסר תקשורת
הנושא הכי כאוב, הכי נפוץ וגם הכי פתיר. הבעיה היא שרובינו אנשים סגורים: אנחנו חושבים שאנחנו פתוחים, אבל בעצם אנחנו בונקרים אנושיים השומרים הכל בפנים, מתבלבלים בין עוצמה לחולשה ולעיתים גם מחליפים ביניהם.
ככה חונכנו: לא לספר, לא לדבר על רגשות. למדנו לשקר לאחרים וגם לעצמינו, לא שיתפנו במה שעובר עלינו - אז לא למדנו שום דבר על החיים מאחרים, לא קיבלנו פידבק. בנינו שריון שיגן עלינו, והפסדנו בגדול: הפסדנו את השיחות הכי מעניינות, את הקרבה, את הכנות, את היכולת לאינטימיות עם בני זוג ועם ילדינו.
לו רק נבין שלהביע רגשות, לאפשר לעצמך להיות אתה, לדבר בכנות גם אם האמת פחות זוהרת, להודות בטעות או לבכות לפעמים – זוהי העוצמה הגדולה ביותר, אז נוכל להיות מאושרים יותר. לא הכל יהיה טוב - תמיד תהיינה מהמורות בדרך - אבל כאשר אתה נפתח אתה מקבל את עצמך, וסוף סוף תוכל לקבל גם את סובביך. תתחילו לדבר זה עם זה ועם עצמיכם! תגידו מה נעים ומה כואב.
בגידה
בלעדיות מינית מגיעה מאינטרס אבולוציוני עתיק ימים: אישה אינה רוצה לפזר את המשאבים שלה לעוד פיות אוכלים (ילדים שאינם שלה אך אביהם ישלם עבורם) והגבר אינו מעוניין לפרנס ילדים שאינם שלו. אבל בני האדם הם יצורים אגואיסטים והישרדותיים, והדבר החשוב ביותר לאינדיבידואל זה הוא עצמו. ולכן, רובינו הגדול לא עומד בפיתויים שמציע העולם, וצמאי אהבה וריגושים אנחנו נופלים שוב ושוב למלכודת.
רוב הזוגות שמגיעים אלי מגיעים עם משולש רומנטי כואב. זוגות שלא עברו חווית בגידה חושבים שאין סליחה ואין דרך חזרה, ומצהירים בפה מלא: תהיה בגידה? יהיו גירושים. בעיניי, זו טעות. מנטרה מיותרת. המציאות מראה אחרת: יש סליחה וחזרה. מה שהיה ביניכם לפני הבגידה לא יחזור לעולם להיות, ואולי טוב שכך - זוגות ששורדים משבר בגידה יוצאים מחוזקים בקשר. הם מסמנים וי גדול על עמידות הקשר בסערות קשות, וצומחים יחד.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il
