אפשר ללמוד הרבה על זוגיות והתנהגויות של בני אדם מ"חתונה ממט ראשון" (שבת, אחרי החדשות). נכון שלנוכחות מצלמות יש אפקט על ההתנהלות אך עדיין רואים בבירור את התקלות השכיחות כל כך שכנראה כולנו עושים.
כולם עוטים מסכות. הפחד להיפגע ולהיחשף, הסגירות והרגישות של הלבבות העדינים של כולנו גורמת לנו להתחפש ולהסתתר וזה הגורם המרכזי לכישלון מערכות היחסים.
התקשורת צולעת אצל כל הזוגות בתוכנית וזה מה שמכשיל את המשכיות הקשר. לו רק היה שם יותר כנות ופחות הצגות, הכל כנראה היה נראה אחרת. כמו בפורמט ככה גם בחיים.
מעיין ועומרי: מפספסים בלי סוף
כל כך חבל לי להספיד אתכם. היה להם פוטנציאל שנפל על חוסר מסוגלות של שניהם. הם לא צריכים תוכנית שידוכים. מה שהם צריכים זה לעבור תהליך שיסלול להם דרך ברורה לבניית קשר. הם פספסו בלי סוף. עמרי בתול ביחסים רציניים. הוא כל כך מפחד ממחויבות ובכל קושי קטן הוא בורח. נמנע מעימותים ולא מציף באון ליין. מדבר מעט ומשרה חוסר יציבות.
בשביל מעיין זה החור השחור. היא זקוקה יותר מכל להרגשת רצויה ונאהבת. כולנו כאלה, אבל אצלה זה נראה אקוטי. שידכו לה בדיוק את הגבר שלוקה שם. שניהם נכנסים לפינה ולא מצליחים להיחלץ ממנה בזמן סביר ובכך חירבו את הקשר. אולי עכשיו הם רואים את עצמם וזה ידליק להם ניצוץ מחדש (עיין ערך: ניר והגר).
שני ודני: קרב חפירות
זה לא ילך. אף שהם צעדו כמה צעדים קדימה יש שם מחסום קריטי. דני מבין ששני אישה טובה. הוא גם אומר את זה בקול. אבל אישה טובה זה לא מספיק. זה שהיא נאה ופרזנטטיבית, מבשלת, מנקה ודואגת לגבר שאיתה לא מספיק בשביל להניע קשר רומנטי. דני מחפש את התשוקה, את האש הבוערת, ולא מוצא.
שני מרגישה שהוא לא להוט כמו שהיא הייתה רוצה ולכן היא במגננה. היא נחלשת מולו, נעלבת מכל אמירה ומסתגרת. שוב ושוב לא מציפה ומתכנסת בעצמה. היא כבר כולה בפנים בעוד שדני עדיין מזגזג. הראש אומר לו כן והלב לא ממש שותף לחגיגה. והלב, הרגש, הם קריטיים לפחות בשלב הזה. שני מחופשת לגברת "הכל אצלנו בסדר". לא מספרת את האמת, לא מדברת על הקשיים. מציגה מצג שווא והעיקר לצאת טוב מהסיטואציה. זה מציג אותה כמשעממת שלא מביאה את עצמה.
קארין ואיתמר: מדברים יפנית
טוב. עליהם אפשר לכתוב ספר שלם. סדרה, טלנובלה. לשניהם מעצורים ומחסומים עצומים. שידוך והכרויות הם לא הבעיה שלהם. שניהם יפים ואטרקטיביים ואין לי ספק שגם בלי התוכנית הם יכולים להשיג בן זוג. להשיג לרגע אבל שניהם לא מסוגלים ליצור המשך. המשך זה אומר חשיפה הורדת מסכות ולשניהם קושי בכך.
בפרק האחרון קארין הפתיעה והציפה את האמת שלה. סוף סוף אמרה כנות. היא כל כך מבוהלת מהמצב וכל מה שהיא צריכה על מנת להיפתח זה תחושת רצויה ובטוחה בדיוק מה שאיתמר לא מסוגל לתת (בשלב זה ואלי לעולם לא). אין לי ספק שהוא רוצה אותה ואפילו נלחם על הקשר ולא מוותר. אבל גם הוא נעול וסגור עדיין. ויש לה חלק בזה. זה הלופ. גם היא לא נותנת לו את החמימות שתפתח את ליבו. וככה הם מסתובבים סביב עצמם ורועדים מפחד.
יש להם תשוקה ומשיכה אבל מחוץ לאזור האינטימי הם מדברים "יפנית". איתמר צריך זמן עיכול, קארין מפרשת את זה כדחייה וזה יושב לה על המקום הכי כואב ומפחיד. לו רק היו מתרגמים את עצמם אחד לשנייה הכל היה נראה אחרת.
הדס ושי: רק שלא יעברו את הגבול
התחלה קשה אבל הפתעת העונה. הם ההוכחה שמשיכה נבנית ולא תמיד מתפרצת ברגע הראשון. משיכה מינית תלויה לא רק במראה החיצוני אלא בווייב של הזוג, בכימיה ובהיכרות. צום המגע שיחרר אותם מהלחץ והם הפכו לדבר הכי מתוק ואופטימי.
הדס לא מחרטטת. היא אומרת הכל ובעדינות אין קץ. לא עושה מה שלא מרגיש לה שלם ועל כך אני מאד מעריכה אותה. היא מבינה לאט לאט ששי זה יהלום. גבר מתוק שאיתו כדאי לבנות בית.הוא אכפתי ונעים ודואג לצרכיה וכן זה מה שגורם לה להתקרב. קשה לוותר על יחס חם. שי מכיל את הצורך שלה בזמן לעצמה, הוא משתלב עם הקצב שלה ואני רק מקווה בשבילו שהוא לא יעבור את הגבול ממכיל למכיל יתר.
מנו וניצן: התאמה מושלמת, ועדיין צריך עוד
הם התקווה שלי למרות שגם אצלם לא רק מלקקים דבש. יש גם מהמורות שעוד יש לעבור. מנו הוא שיא הסנסיטיביות. הוא בא מבית לא פשוט עם הרבה אחים והוא למד לסבול בשקט ולא להשמיע את קולו וזה גם מה שמקלקל לו עד היום. הוא לא מישיר מבט. הוא סופר עדין נפש עם תחפושת של סופרמן. וניצן מתאימה לו בול לפי הספר.
אבל הספר לא קובע, מה שיכריע זה הכנות, הפתיחות והחיבור ביניהם. שניהם אינטלגנטים ויפים. ניצן עדינה ומלטפת אבל לפעמים נדמה לה שהוא לא ברמה שלה ויוצא לה קצת התנשאות מעליו. מנו רגיש מאד בדיוק לזה. (הוא אולי נראה סתם סטלן, אבל הוא כולו טוב ומלא בעומקים). תרימי לו - תרוויחי אותו.
עינת ולירון: שיעור חשוב
רעידת אדמה בגן עדן. לירון נלחץ. פתאום נראה לו שהוא החרוץ והאנרגטי ועינת לא זזה. עינת נבהלה מהמסר. לא פלא. הכל היה כל כך טוב והוא פתאום מחפש מה לא טוב. זה התירוץ שלו ולא הסיבה. מותר להילחץ לרגע. לא קל לו. יש רגעים קשים ושאלות ללא תשובה ואז הוא מוציא קצת את האויר מהבלון. טלטול הקשר לא תמיד מזיק, לפעמים ממש מועיל. אולי רק יקדם אותם.
בגדול, אני לא מאמינה בקשר הזה. הוא בוסרי מידי. אבל אני כן מאמינה ששניהם למדו את השיעור הכי גדול שאפשר ללמוד בזמן כל כך קצר ומכאן תהיה להם דרך חדשה לקראת זוגיות בחיים עצמם.
כל ההתנהגויות אנושיות וכולנו עושים טעויות כאלו ודומות לאלו. אז לפני שהיד שלכם רצה אל המקלדת עם מילות נאצה ושיפוט לחומרה, תחשבו שוב ותעדנו את הביקורת. שימו לב כי לפעמים הפוסל במומו פוסל.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com