רוב בני האדם מתחתנים בשנות העשרים. אז מתקבלת ההחלטה ועושים בחירה של בן זוג ומתחייבים וחותמים לכל החיים. כביכול. זה רעיון הנישואים. שבועת נצח. הבעיה שמי ומה שהתאים בגיל 20 לא בהכרח מתאים להמשך החיים. בגילאי העשרים יש לך חבר/ה כבר שנה או שנתיים, ובלי קשר לאהבה או חיבור עמוק פשוט מתחתנים כי ככה זה. רוב האנשים אם היו צריכים לבחור עכשיו שוב את בן זוג לא בטוח שהיו בוחרים את אותה בחירה. אז חיים ביחד כמה שנים עושים שניים או שלושה ילדים, חיים את הפן המשפחתי, והפן האישי-ריגשי נשכח עד שקורה משהו וטורף את כל הקלפים.
זה מה שקרה לערן. הוא נשוי +2, בן 45 , עובד הרבה שעות מחוץ לבית. יש לו בעצם הכל. חלום של כל אחד: פרנסה טובה ובטוחה, בית יפה, אישה טובה וילדים מוצלחים. אבל החיים יבשים. ״כבר הרבה זמן שאני במחשבות על תכלית החיים,״ ערן אומר לי. משעמם לי. חיי הרגש מתים. נכון, יש לי משפחה ואישה טובה אבל זה לא מספק. אני קם בבוקר ושואל את עצמי: מה? זהו? ככה אחיה את כל החיים? את ה-40 שנה הבאות עד הזיקנה? לא רוצה! אני סתם מעביר ימים בריק. כנראה שידרתי רצון למשהו שיקרה... וקרה.
פגשתי בחורה צעירה ונאה. היא ריגשה אותי. הרגשתי שאני רוצה אותה, נמשך כמו פרפר לאור. לא יכול לעצור. ניסיתי לחמוק מזה וזה השיג אותי. זה השתלט עלי והתחלתי איתה. חיזרתי אחריה. קרקרתי סביבה. כל עוד זה היה אפלטוני הרגשתי נפלא, אבל לפני כמה ימים נפגשנו ושכבנו. מאז אני מוטרף. משוגע. לא מרוכז , חשב עליה יום וליל. אני לא מתייחס לאשתי, לא מסוגל לשחק אותה אוהב. כל כולי בחברה החדשה שלי. אני מפחד מהמצב הזה. אני לא רוצה להתגרש אבל אני לא יכול להפסיק את הרומן המתוק שלי. זה מכניס לי משב רוח נעים לחיים.אני יותר מבסוט אבל גם יותר לחוץ. אני מרוגש ממנה אבל המצפון ורגשות האשם הורגים אותי. אני כמו מטוטלת בין הרצון לבלות ולהנות לבין שמירה על התא הקיים.״
טבעי שאחרי שנות נישואים רבות תהיה שחיקה
ערן,
הסיפור שלך הוא סיפור של מיליוני אנשים בכל העולם. גברים ונשים. זה נכון שבגיל 25 אנחנו נשבעים שבועת נצח ולא לוקחים בחשבון שהנצח יכול להיות קצר ומשחשבנו. מאד טבעי ואנושי שאחרי שנות נישואים רבות תהיה שחיקה וחוסר עניין רומנטי, לא יהיה ריגוש ולא יהיו ניצוצות באוויר ופרפרי בטן. כל התחושות האלה מתרחשות כאשר יש משהו חדש ,שונה ומגרה. אשתך טובה ככל שתהיה ויפה ככל שתהיה לא תוכל לספק לך לעולם את הריגוש של "האחרת". כי היא אחרת. ולכן המלחמה הפנימית כמעט אבודה.
ערן הוא קודם כל ערן ורק אחכ נשוי, עובד, אב וכו׳... קודם כל האדם לעצמו, ואם יש לך דחף לאישה אחרת, כל המלחמות הפנימיות נדחקות לפינה. החיים משתנים לך ביום אחד, אתה באיבוד שליטה. הראש מפוצץ במחשבות והבית הופך למטרד. הדם מהול באדרנלין ויש לך מוטיבציה עילאית לכל מפגש גנוב עם האחרת. ככה זה עובד אצל כל אלה שנמצאים בסיטואציה הסוערת הזאת.
השאלה האם אפשר לסגת, לוותר על העונג הנפשי, הרומנטי והפיזי הזה? לפי מיטב הבנתי והכרותי את החיים ומאות מטופלים שחוו סיטואציה דומה, התשובה היא לא. בלתי אפשרי לעצור את זה עכשיו. הפחד לאבד את מה שיש בבית רק תורם לטירוף החושים של הרומן "האסור". שהרי אם זה היה גלוי ומותר זה לבטח היה פחות אקסטרימי ומרגש. הדילמות, הפחדים והגניבה הם המנוע המרכזי של סערת הרגשות.
80% מהאנשים בגדו, בוגדים או יבגדו. עוד 20% לא מספרים על זה
המחשבה לסיים עם הרומן כל הזמן קיימת בראש. מה אני צריך את הלחץ? מה יהיה אם אשתי תעלה על זה? כל השאלות מתגמדות כאשר אתה חושב על חזרה לשיגרה הקודמת. שם יבש ואין מספיק עניין. וזה כרגע לא בא מבחינתך בחשבון. בן אדם רוצה לדאוג לצרכיו, קל וחומר ליצריו, גם אם הם נוגדים את החוזה שהוא חתום עליו. ולראיה – 80% מבני האדם בגדו או בוגדים או יבגדו בעתיד. עוד 20% לא מספרים על זה.
אפשר לשפוט, אבל זה לא ישנה את הטבע האנושי ויום אחד גם הצדקנים והמתחסדים ביותר יכולים למצוא את עצמם בדיוק באותו מקום שלפני דקה שפטו לחומרה. ערן =הסתבכת במערכת צדדית ומאתגרת שמושכת אותך ישר לתוך אש בוערת. זה שורף חלקים מהשכל הישר והמחשבות שלך יוצאות מהצורך מהבטן המפרפרת ולא מהמוח בשלב זה. זה יהיה אולי רומן חולף או אולי סיפור אהבה, זה יהיה לטווח קצר ואולי ארוך. יחסים מתפתחים עם הזמן וגם אנחנו. מה שאתה חושב היום לא בטוח שתחשוב עוד שנה. הכל יכול להתהפך. ברור לי שאתה איש מצפון ושהבית והמשפחה חשובים לך מאד ולכן אתה מתייסר כל כך. אתה עומד בפני תקופה מורכבת ומלחיצה אך כנראה מתגמלת.
לא אוכל להוציא אותך מזה ולהשתיל לך מכשיור שינווט אותך הביתה, אבל כן אוכל להאיר לך את הדרך ולחזק את רמת המודעות שלך. אתה עושה משהו כזה, קח אחריות! קח בחשבון את כל התרחישים האפשריים. עלות מול תועלת. לא חשוב מה תגיד כי מה שקובע זה לאן רגליך לוקחות אותך בסופו של יום.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaely_b4@walla.com