"אני לא רוצה להתגרש אבל אני חושבת שאני כבר לא אוהבת את בעלי.
"אנחנו זוג באמצע שנות ה-30. אנחנו נשואים 12 שנים ויש לנו תאומים בני 10. הכל באמת בסדר. חיי משפחה נחמדים מאד. אבל אני משועממת קשות בקטע זוגי. לא נמשכת לבעלי ולא בא לי לעשות לו טובה מידי פעם ו'לתת' לו. אבל גם אין לי מצב כזה להתגרש, זה לא בלקסיקון שלי. אני מרגישה בכלא בתוך ביתי.
"המשפחה שלי לא תקבל אותי אם אעזוב את בעלי. הוא בעל טוב ואבא טוב ולכאורה אף אחד לא יבין אותי אם אתגרש ממנו ועוד מיוזמתי. אני לא יודעת להעריך את מה שיש לי. אני צעירה עדיין ויש לי חלומות שלא קשורים לבעל ולחיי נישואים. אני מחוזרת מאד, גברים מתחילים איתי אפילו צעירים ממני, וזה מאד מחמיא לי. לא בא לי לוותר על חדוות החיים שיש לי.
"אני לא יודעת מה לעשות. בכל יום שעובר אני מרגישה שאני מבזבזת את חיי לריק. בכל יום שאני עם בעלי אני מרגישה שפספסתי חוויות מסעירות וגברים אחרים והתפתחות אישית. זה לא נותן לי מנוח. אני רעבה לחיים. אני כולי תשוקה מהולה בתסכול.
"כבר היו לי שני רומנים לוהטים. אחד עם גבר צעיר בן 22 אתו היה לי סקס סוער, רומנטיקה, ריגוש. הוא העריץ אותי. סגד לי. הייתי מאושרת מצד אחד ומיוסרת מצד שני. אחרי כמה מפגשים עזבתי והכרתי אחר. גבר נשוי מבוגר ממני, עשיר וחתיך שחיזר אחרי בטירוף ולא עמדתי בפיתוי וגם אתו התגלגלתי תקופה. גם אותו נטשתי כי הרגשתי שאני לא בסדר. בוגדנית. שקרנית. לא מגיע לבעלי אישה כמוני. הוא לא בוגד הוא חושב רק על הבית והמשפחה ואני רק מחפשת אקשן.
"אבל לפני חודשיים הכרתי גבר שלישי. הולנדי שהגיע לביקור בארץ. אני מרגישה פרפרים אתו. הוא מוצא חן בעיני ואני מרגישה מאוהבת. וזה כבר הדליק לי נורה אדומה. מה, כל החיים אני אנהל רומנים במקביל לבעל? אני לא יודעת מה לעשות. אני מרגישה שאם אין לי גבר מהצד אין לי חיים. אני נבולה. אפורה, כבויה.
"אני לא מבינה את עצמי ואני צריכה הסבר למה אני לא יכולה להיות נורמל, כמו כולם".
כמה רחוק תלכי כדי להישאר נשואה?
יקירתי,
את האהבה שלך לאדרנלין את כנראה סוחבת עוד מילדותך. אפס דחיית סיפוקים.
את טעמת שוב מהפרי האסור. זה כמו לנסות שוב את הסם הכי ממכר. תחושה שאין דומה לה והיא הרבה בדמיון מעט בחיים עצמם. פנטזיה רטובה, הרגשת סערת רגשות ופרפורי לב וזה מה שבא לך להרגיש תמיד. את כבר נהנית רק מחיים בוולטג' גבוה. השגרה חיוורת ואפורה בעינך לעומת מה שחווית באקסטרים במחוץ. את צודקת – חיי משפחה לא דומים לחיי הוללות. אלה קצוות שלא מתחברות בטוב.
חיי נישואים, טובים ככל שיהיו, הם לא לונה פארק. אלה חיי שגרה רגילים ושקטים ובני הזוג לא יכולים לספק לעולם את ההתאהבות המשוגעת שיש ביחסים חדשים, גנובים, ברומן הבנוי ממחטף. יחסים מחוץ למסגרת לא נבחנו בחיים עצמם, במציאות היומיומית ולרוב זו אילוזיה שיש בה רק הווה ללא תוכנית לעתיד. נהנים מכאן ועכשיו בלי לחשוב על המחר, על גידול ילדים, על חינוך, על משכנתא ועוד ממהמורות החיים. זה השמנת והקצפת בלבד.
נגיסה מהפרי האסור מרגשת ועל מה זה יושב? זה אומר שבכל פעם שאת במפגש או לקראת מפגש עם המאהב מהמוח מופרשים לדם הורמונים שהם לא פחות מסמים ממכרים. התמכרת. חיים פשוטים כבר לא עושים לך את זה. את רוצה את המרטיט, את הכיבוש, את החדש. את השקרים וגנבות את כל מה שלא אפשרי שמעוררים בדיוק את אותם הורמונים - הסמים האלה שעושים תחושת חיות. הפכת לצרכן סמים, נרקומנית לרומנים לוהטים.
את רוצה את המרטיט, את הכיבוש, את החדש. את השקרים וגנבות את כל מה שלא אפשרי שמעוררים בדיוק את אותם הורמונים - הסמים האלה שעושים תחושת חיות
סף ההתרגשות שלך כבר מאד גבוה. בעלך נהדר ככל שיהיה הוא כבר מזמן לא הספק.
בעלך הוא מקסים לפי דברייך אבל מקסים ונחמד כבר לא מדגדג לך. הוא טוב לך לענייני הבית, הוא שימושי, הוא אב ילדייך. מביא פרנסה יש לו משמעות אבל הוא רחוק מאחור בנושא הרומנטי והפער רק הולך וגודל.
העיקר בשבילך הוא להישאר בסטטוס נשואה? את נשארת שם רק כי להתמודד עם סטטוס גרושה, תקלה עם המשפחה, האשמות וביקורת על מעשיך זה גדול עליך, אבל זו לא סיבה מספיק טובה וחזקה להישאר נשואה.
אם באמת חשוב לך לשמור על המשפחה והזוגיות אז את ממש בכיוון ההפוך, לא לעולם חוסן ו"סוף גנב לתלייה".
לא תמיד הכל בידינו ובשליטנו. אנחנו לא רובוט. לפעמים נגמר אז נגמר וזה סופי. הרצון להישאר ביחד חייב להיות מבוסס על הערכה וחיבה הדדית ולא על סרט תדמית כלפי חוץ או חולשה מול העולם. הרבה זוגות נשארים רק כי הפחד להתמודד עוצר אותם מללכת אבל הם אלה שחייהם לא שמחים ורוויי תסכול וכעסים על כל העולם.
לעניינינו, אם את רוצה חיי משפחה טובים ובלב נקי וזו החלטתך אז תעברי מסע גמילה בדיוק כמו גמילה מסמים, עישון או ירידה במשקל. החלטה נחושה וביצוע מדויק. עדיין לא מאוחר מידי ואת יכולה לעשות את התפנית. הכל עניין של רצון אמיתי והכוח שבא אתו.
אני בוודאי לא אטיף לך שאת טועה או הורסת משפחה. אדם תמיד ראשון אצל עצמו וערך החיים שלך הוא הגדול מכולם. רצוי שבזמן שאת פה על כדור הארץ תחיי את החיים כמו שאת אוהבת בלי להיות עבד של תכתיבים חברתיים ומוסכמות עתיקות וכמובן לא בשקר ובגידה. קבלי החלטה ותיצמדי אליה. תעזרי בטיפול שינחה אותך ויוביל אותך לאמת הפנימית העמוקה.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת