רחלי מודיעה לי באופן נחרץ וחד משמעי: "יש לי המון בעיות עם בעלי. שלוש פעמים תפסתי אותו בבגידה וזה עוד החלק הקל. אבל אני לא מוכנה בשום אופן להתגרש.
"שנינו עברנו את ה-40. אנחנו 20 שנה ביחד פלוס שני ילדים. יש לנו רכוש משותף ושנינו אוהבים טיולים וחברים. וזהו. חוץ מזה הכל בוואקום.
"אנחנו נוסעים המון בארץ ובחו"ל. כשאנחנו בחוץ מול אנשים ומול המשפחות שלנו אנחנו הזוג הכי מוצלח בעולם. חיבוקים, נגיעות ודאגה הדדית. ממש מודל לזוגיות. אבל בלילה במיטה לא קורה בינינו כלום, כבר ארבע שנים לא קיימנו יחסי מין. יותר מכך, לא נגענו מינית אחד בשנייה.
"בעלי לא רוצה סקס. אני מנסה ליזום והוא מסרב לי. אני נלחמת על זה והוא רק מוצא לי תירוצים למה הוא לא יכול. הזיוף החיצוני הזה עולה לי בבריאות. ההצגה של בעל אוהב ליד כולם ובבית כלום מעצבנת אותי ואני חיה בתסכול נוראי. הלכנו להרבה מטפלים, סקסולוגים ,פסיכולוגים וכולם נתנו לנו עצות יפות רק שלא באמת עובדות. אמרו לנו שבאופן מכני נשכב. פעם בשבועיים היינו צריכים לבצע את 'המשימה'. זה היה נורא. כמו אונס. בעלי עשה פרצופים כאילו אכל רעל. הפסקנו עם זה די מהר.
"אני אובדת עצות. אני כל הזמן רק מנסה לרצות אותו ולפנק כדי לזכות בו וביחס חם ממנו במיטה. כל יום אני נדחית על ידו. הפכתי לנודניקית. זה לא מתאים לי לחיות בלי מגע פיזי. ואני תקועה פה.
"משפחה לא מפרקים בגלל חוסר בסקס. אז מה עושים?".
ההתנהגות שלך רק מרחיקה אותו
רחלי יקירה.
"משפחה לא מפרקים" זו אקסיומה שהורסת לך את החיים. כל האופציות צריכות להיות פתוחות. אחרת המצב לא בר שינוי ולנצח תחיי בתסכול ובמרירות.
סקס הוא לא רק עניין גופני. וכן מפרקים זוגיות בגלל העדר מוחלט של סקס בגילאים שלכם. כל מקרה לגופו ולנפשות הפועלות בו. יש מקרים שלשני בני הזוג אין חשק למין ואז זה מוסכם על שניהם - מי יכול לומר להם מה טוב להם. אבל את נשארת "יבשה" כל השנים בעודך כמהה לחום מבעלך. לגיטימי לגמרי לרצות במגע אבל לא לגיטימי לחיות בחולשה, בהשפלה ובסבל.
סקס הוא כמו סמן בזוגיות, מסמן שעדיין הכל בסדר ויש לנו את זה. סקס משרה אווירה טובה יותר בבית, מעלה את מצב הרוח של כולם, משנה את ההורמונים בדם, מפחית דיכאון וחרדה. זו עסקה מנצחת. אבל כשמשהו מת בפנים ואין שום משיכה אי אפשר לזייף את זה לאורך זמן.
מספיק אחד שלא רוצה שיפוצץ את "העסקה" כולה. ככה זה בזוגיות. אם אין הדדיות אין יחסים.
אי אפשר להכריח אדם לבצע פעולה כשאין לו מוטיבציה לכך. לא ניתן לכפות מעשי אהבה ואת לוחצת חזק ורק מרחיקה את המטרה ונחלשת עוד ועוד.
כבר תפסת את בעלך בבגידות, אז מתברר שסקס זו לא מילה גסה אצלו. הוא פשוט לא רוצה. הוא מבחינתו נאמן לעצמו בלי שום חשבון לצרכיך
כבר תפסת את בעלך בבגידות, אז מתברר שסקס זה לא מילה גסה אצלו והוא יכול גם יכול. הוא פשוט לא רוצה. לא נמשך, נשחק מהמין בבית. מסרב לבגוד בעצמו. הוא מבחינתו נאמן לעצמו בלי שום חשבון לצרכיך. ואת מאפשרת לו את זה בגדול בעצם הימצאותך שם. בעלך עושה מה שבא לו בלי שום הרהורי חרטה כי הוא מרגיש שאת אתו ללא תנאי וגבול. הוא מריח את הפחדים שלך מפירוק המשפחה ובטוח שאם אי פעם תיפרדו זה יבוא ממנו. אזי השליטה אצלו ביד.
התסכול שלך אוכל אותך מבפנים והופך אותך לאישה עצובה ומרירה. זה לופ. את מנסה לדרוש מבעלך מצב שהוא לא מעוניין בו. כמו לבקש אהבה. לכל אדם יש רצונות משלו וזכותו של כל אחד לעשות מה שבא לו בטוב. הבחירה להישאר אתו היא שלך ורק בידייך. אי אפשר לבקש משהו ממישהו מה שהוא לא רוצה לתת. משהו שאין לו בלב/בגוף או ליזום 100 פעמים ולהעיק ולהציק. את בהתנהגותך המובנת מאליה והמתרפסת דוחה אותו עוד יותר. איבדת את עצמך לגמרי רק כי בשבילך האופציה לעזוב אינה קיימת.
השינוי שלך בשלב הזה הוא לא גירושים. אבל הוא כן התנתקות מוחלטת מההתנהגות שלך עד כה. עכשיו הזמן להתחזק. רצוי לך לא להתקרב פיזית, לא להתרפס ולהתחנף ולא להכניס לו ידיים לתחתונים. את מפסיקה לבקש סקס, חיבוקים ונשיקות. מפסיקה לגמרי זה אומר שגם מול אנשים את נאמנה לעצמך ולא מזייפת.
את מתחילה להתקרב לעצמך.
את מתחילה לבנות לך חיים במקביל. כאילו שאת לבד. כל מה שבא לך. חוגים, הרצאות, מפגש חברים/ות, מסעדות נסיעות. הכל ללא תלות בבעלך.
זה לא עניין של מה בכך לשנות פאזה. גדלת עם חוויות דחיה מהילדות ולכן זו לא סביבה שזרה לך. הגיע הזמן להפטר מהפצעים הישנים ולסמן גבולות ברורים. קודם לעצמך ואחר כך לבעלך ולעולם.
דחייה? לא אצלי בחיים. זו המנטרה. וככה מתחיל טיפול עמוק ואפקטיבי.
>>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com