"אני דלית. 14 שנות נישואים לא הכינו אותי לרגע הזה. אנחנו באמצע שנות ה-40 שלנו. שיא החיים, כביכול. באמת שהיחסים ביננו היו רגילים. דני עשה הכל בשבילי. בעל זהב. מביא משכורת יפה, קניות זה עליו, עם הילדים הוא נפלא. אבל אני לא כל כך הערכתי את כל זה. זה היה מובן מאליו שהוא אוהב אותי ואני הנסיכה שלו.
"דווקא אני זאת שהייתה אדישה. לא רציתי מגע וסירבתי בלי סוף לסקס אתו. לא בא לי עליו באותם ימים. רציתי להיכנס למיטה ולישון בלי דחיפות ידיים ומזמוזים. זה רק היה מעצבן אותי שהוא כל הזמן רעב למין. לא יכולתי להחליף חולצה לידו, מבלי שהתנפל עלי בתשוקה. ואני? קרש. קרח. עושה טובה פעם ביובל.
"סביב הסירוב שלי גדל התסכול של שנינו. הוא הסתובב כעוס ואני רק חיפשתי דרכי מילוט מהחרמנות שלו. אבל לא ניהלנו על זה שיחה של ממש. זה יצר מתח אבל לא העלינו את זה על השולחן. דני רדף אחרי. הייתי רגועה לגמרי לגביו. הסיכוי שהוא יבגוד בי אפילו לא עלה לי בראש. מה פתאום? הרי הוא מת עלי. אני הבעייתית. אני זאת שלא זורמת. יבשושית. לא נעימה לפעמים, חסרת סבלנות אליו. אבל הוא טלית שכולה תכלת. ככה חשבתי.
"כבר תקופה של כמה חודשים שדני הוא לא הדני שאני מכירה. הוא מתרחק ממני, ממעיט בבילוי זמן איתי, לא יוזם סקס שזה ממש שינוי כיוון, לא עף עלי, לא מרגישה את נוכחותו. רוח רפאים בית. הוא כל היום בטלפון בשושו, יוצא עם הכלב 5 פעמים גם שלא צריך. אני מתחילה לחשוד בו שיש לו עניינים מחוץ לבית. יש הרבה סימנים ואני לא מטומטמת.
"הבעיה היא שגם אצלי חל שינוי. פתאום אני יוזמת סקס והוא מתחמק, אני מחפשת את קרבתו והוא מתרחק, אני חמה אליו, מחבקת, רוצה לישון כפיות (פעם הוא חלם על זה ולא הסכמתי) היום אני נדבקת אליו והוא לא זז. ישן , נוחר. אני אוויר. אני מרגישה שהאדמה רועדת תחתי ואני מאד אוהבת את דני, מאד נמשכת אליו, הוא החיים שלי. אני לא רוצה שנפרד".
זה הזמן להתעורר
דלית,
קורה לך מה שקורה להרבה אנשים. מעריכים רק שמאבדים. ולמה זה? כי מה שיש לנו בשגרה לא מעסיק אותנו ואנחנו נוטים להירדם. מתי מתעוררים? כשכל הטוב הזה מתערער והופך לנכסף.
כל עוד את היית רגועה, ודני מכרכר סביבך הרשית לעצמך לדחות אותו בלי סוף. לא באמת נמשכת אליו ולא באמת אהבת אותו. נשארת בסטטוס קוו מרוחק, עלוב וקריר. דני לא עניין אותך. הוא היה כל כך זמין אולי יותר מידי. יבשת אותו גם ריגשית, גם מינית וגם מנטלית. יתכן בהחלט שהוא מצא נחמה/סקס/אהבה בחוץ. את ממש דחפת אותו לשם. אני מאמינה שאם את חושדת בו וכל ההתנהגות שלו שונה אז את צודקת. אין עשן בלי אש. דני עשה מהלך שהעיר אותך משנתך ואולי זה יהיה מאוחר מידי בשבילך.
מה שקרה מאד אנושי. דני היה דבוק אליך ברמה של כמעט הטרדה ורק ברחת ממנו. לא מצאת לנכון להעלות את הנושא ולדבר. לנסות להגיע לפשרה, הסכמה, שיח.
דני התייאש. אמנם הוא נשאר איתך בבית אבל הוא לא באמת נמצא. ועכשיו כשהכל רועד את מתה עליו. אז דעי שאת לא מתה עליו. את רק רוצה להחזיר את המצב לקדמותו, לנוחות שהייתה לך, ללב השקט שלך. היית שאננה. עשית מה שבאמת רצית. או יותר נכון לא רצית.
עכשיו ההחלטה מה יהיה גורל הנישואים אצלו ביד. זה מה שמערער אותך ומכניס אותך למתח וזה גם מה שגורם לך להיות פתאום נורא מינית וחושנית
עכשיו אחרי שנים שהשליטה בקשר בידייך היא עברה לדני. עכשיו ההחלטה מה יהיה גורל הנישואים אצלו ביד. זה מה שמערער אותך ומכניס אותך למתח וזה גם מה שגורם לך להיות פתאום נורא מינית וחושנית. את מנסה להפעיל את כל קסמייך הנשיים ולהחזיר את דני שהכרת.
אבל זו גם הטעות הכי נפוצה. עכשיו דני לא רוצה אותך. ומה את עושה? בדיוק את מה שהוא עשה כל השנים כל כך לא רצית. עכשיו תורו. את יודעת שניסיונות התחנפות ויוזמה למין עם מי שלא מעוניין זה רק דוחה יותר ואולי מייצר זלזול.
אני מציעה לך קודם כל להציף הכל. לא שיחה חד פעמית אלא שינוי תרבות הקשר. קחי בחשבון כל תרחיש. שימי את כל מה שאת מרגישה על השולחן כדרך חיים. קחי אחריות על כל השנים שלא באמת היית שם בשבילו. גלי את כל מה שבליבך בלי להסתיר.
אל תתקרבי אליו פיזית אם את רואה שהוא לא בעניין. את גם תחווי דחיה וגם תעיקי עליו. מיותר. אל תיזמי סקס כשאת רואה שהוא רדום או אדיש. זה רק מרחיק. את הרי יודעת מניסיון שזה לא עובד ככה.
תני לדני את הזמן בלי להלחיץ. תהיי נעימה אבל לא דביקה. לכו לטיפול זוגי. כמה מפגשים שיפתחו לכם ערוצי תקשורת לא יזיקו.
הגדירו ביניכם שזוהי תקופת משבר זמנית וממשברים נולדים דברים טובים יותר.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת