"אני נשואה 6 שנים ויש לנו ילדה בת שנתיים. עד לפני כחודש חשבתי שיש לי זוגיות יציבה, עד שבעלי הודיע לי שאינו יכול עוד להמשיך לחיות איתי. הוא אמר שמאז לידת בתנו, מצבי הולך ומדרדר. לטענתו יש לי הרבה מאוד התפרצויות זעם ואני לא מתפקדת מספיק טוב כאמא וכאישה.
מה שלי מפריע זה העובדה שהוא ספג את כל זה מבלי לשתף אותי. אני אדם שמאוד מדובב. תמיד שאלתי אותו אם יש לו הערות כלפיי, והוא תמיד ענה שאני מושלמת. כשביקשתי להבין איך זה שהוא לא שיתף אותי בכל הסבל שלו, הוא הסביר שלא רצה להעליב, וקיווה שעם הזמן זה ישתפר.
לקחתי את ההחלטה שלו מאוד קשה. קודם כל, כי זה בא לי בהפתעה. נכון שהיו לנו ויכוחים אבל לאיזה זוג אין? שנית, כי הוא פשוט הכריז שהוא לא רוצה בי עוד, מבלי לתת לי הזדמנות. אני לא מבינה איך אני יכולה לסמוך עליו אחרי שהעמיד פנים כל כך הרבה זמן ויש עוד הרבה על לבי.
התחלנו ללכת לייעוץ זוגי ביוזמתו. מבחינתי הוא היה בעל טוב ואבא נהדר עד כה ואני לא רוצה להתגרש. מאוד מפריע לי שהוא מוכן לפרק הכול בכזאת קלות. הוא טיפוס מאוד מופנם וקר ואוגר הכל בבטן, אבל גם יודע לחתוך בבשר החי. אני להיפך. אני מאוד אוהבת אותו, אבל היום מתעוררת בי מחשבה שאולי אני לא מכירה את האדם האמיתי שבו".
"היו לך מיליון כתובות על הקיר והתעלמת מהן"
גלית שלום,
אני קוראת את מכתבך ומיד צצות לי כמה שאלות מתבקשות.
יש לך 50% אחריות בזוגיות ו-100% אחריות על החיים שלך.
בהמשך המכתב אני מבינה שאת מתעלמת גם ממצוקותיך שלך. את בוחרת לא להתמודד.
בעלך טוען שאינך מתפקדת כאמא וכרעיה, ושיש לך התפרצויות זעם. הוא לא המציא את זה, ואת יודעת שיש אמת בדבריו, אבל לא היית בשלה לדון עם עצמך על זה, ובוודאי לא אתו. את מפחדת מהתוצאות.
את מפחדת נקודה.
אם הזוגיות חשובה לך ואת באמת מרגישה אהבה, תני לזה ביטוי גם במעשים. לומר "אני אוהבת אותך" זה מקסים, אבל זה קל ובחינם. לפעמים זו מנטרה חסרת בסיס. מין הרגל שפותר אותך מלהוכיח. צמד מילים שנדמה לנו שמחזיקות את הזוגיות שלנו... עד ש.. הבלון הזה מתפוצץ לנו בפנים. מילים הם אוויר שיוצא מהפה, לאהוב זה רגש אקטיבי. זה להיות בקשר חם, לדאוג אחד לשני, לתת מהלב ללא חשבון, לגעת, לקיים יחסי מין, לצחוק ביחד. להיתייחס. האם נתת את כל זה?
אולי בעלך כבר סגור עם עצמו ברצונו ללכת, והניסיון לשפר הוא רק לעשות "וי" גם על טיפול כדי לומר לעצמו שניסה הכל ולבסוף בכל זאת ילך. אבל אם יש סיכוי שהכדור עוד לא בקנה, ויש עוד תקווה לשפר - זה יקרה אם תתעוררי, תשקיעי בקשר, תיפתחו אחד מול השני, תתחילו לדבר על מה שביניכם, תנו רעיונות להידוק היחסים. במקום להיות קורבן פגוע, קחי אחריות על הצד שלך ביחסים ותתחילי להכיר את עצמך, להתמודד עם החולשות והקשיים, להבין איפה החוליה החלשה והחזקה שלך ושל בחיר ליבך.
אם יש עוד אהבה, היא תנצח.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il
תגובות