"לפני שנה אשתי גילתה שאני בוגד בה, ובלי לחשוב פעמיים סילקה אותי מהבית", זה המשפט הראשון שעומר מספר לי כשהוא פוגש אותי. הוא בן 45 והיה נשוי 17 שנה. "יש לנו 3 ילדים בגיל העשרה, אבל חיי הנישואים שלנו לא לבלבו. העברנו שנים בלי הרבה תוכן, בלי חום ואהבה, עד שהגיעה דנית. צעירה מלאת חיים, יפה, חכמה, מנוסה ומאד מעניינת. התאהבתי בה. היא השלימה לי את החסכים, אבל גירושים לא היו אופציה עבורי. חשבתי שאוכל ליהנות ממשפחה וגם מרומן סודי ולוהט".
אבל עומר גילה שאין פשע מושלם, ואשתו עלתה על הסיפור. "על סטוץ היא הייתה סולחת, אבל על סיפור אהבה כבר לא. היא דרשה שאצא מהבית לאלתר, הבהירה שאין על מה לדבר, ושזה נגמר. יצאתי שבור לחתיכות. הייתי לחוץ, נסער ומדוכא, וניתקתי את הקשר עם דנית. רציתי לחזור הביתה. התחנפתי, התנצלתי אבל כלום לא עזר. הבנתי אותה ואף הערכתי אותה על כך. היא צודקת. אין מה לחזור למקום שאין בו אהבה והאהבה שלי כבר הייתה במקום אחר.
"אחרי תקופה קצרה חזרתי לדנית, והתגרשתי מאשתי. האהבה פורחת בינינו, והיום אני שמח שלא ניתנה לי ההזדמנות לחזור הביתה. אני מאושר. דנית פתחה לי את הלב. אנחנו מנהלים שיחות, יש בינינו חום, תשומת לב, סקס נהדר. שקיפות וכנות. כיף לי. אבוי לי אם הייתי נשאר נשוי.
"אנחנו מתכננים לעבור לגור ביחד, אבל יש בעיה. אשתי לא מפסיקה להשמיץ אותי ובמיוחד אותה. היא סיפרה לילדים שאבא יוצא עם זונה, שבגללה עזבתי את הבית. שאני חרא של בן אדם. שקרן ובוגדן. היא מספרת לילדים שהיא פגועה ושלא תסלח לעולם. אני מצדי לא יכול לחשוף את דנית לילדיי, כי אני חושש מתגובתם אליה. הם מורעלים ושונאים אותה מבלי להכיר אותה, וגם מגרושתי אני נזהר. אני מפחד שהיא תשתולל אם אפגיש ביניהם. מה שקורה הוא שדנית נאלצת להיעלם בסופי השבוע שאני עם הילדים, היא לא משאירה זכר לקיומה בדירה. זה מצב מבאס, אנחנו רוצים להתקדם בקשר ואני תוקע את זה. מת לספר לכולם ומת מפחד. מה עושים?
בסופו של דבר כל אחד ראשון לעצמו, במובן החיובי של המילה
עומר, סיפורי אהבה לא מגיעים סתם כך. המקום בלב לאהבה היה פנוי והיא נכנסה שם. זה המצב. אין כאן אשם או לא אשם, אלה החיים וזה קורה כל הזמן. אני שמחה בשבילך שאתה מאושר היום וזה מה שחשוב בחיים. אני כלל לא מקלה ראש בפגיעה הקשה ובמצבה הרגיש של אשתך בעקבות כך, אך זו המציאות והיא לא תמיד מקסימה ומוסרית.
ומה עכשיו? עלייך ליזום שיחה עם גרושתך. הגיע הזמן לדבר ברוגע על כוס קפה. אתם גרושים היום, ובתור שכאלה, אתם אמורים להמשיך את החיים הלאה. כשממשיכים - קורים דברים, וזכותו של אדם לבנות לעצמו חיים חדשים. כמובן שכעסה ותסכולה של גרושתך מובנים, אבל ממשיכים הלאה.
הכל תלוי בך. אם הילדים ירגישו שאתה בא חלש, מפוחד, לא בטוח בעצמך ומתנדנד, הם ינצלו את הסדק שיזהו בך ויחסמו לך את הדרך. אם אתה סגור עם עצמך בשלב הזה שדנית היא האישה, לך עם זה עד הסוף. דבר עם הילדים כמו עם אנשים מבוגרים. תסביר להם בעדינות ובשיא הטבעיות את המצב. בלי סיבוכים ושקרים.
החיים הם לא חדר סטרילי. יש בהם שינויים ויש טעויות ולא תמיד הכול מצליח להתנהל לפי התוכנית התבניתית המקורית והמקובלת. בני אדם הם יצורים חמודים, טובים אך לא מושלמים. החיים מפתיעים. כולנו אגואיסטים שדואגים להגשים חלומות ולממש פנטזיות. בסופו של דבר כל אחד ראשון לעצמו, במובן החיובי של המילה.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il