"אחת הסיבות שאני לא הולכת לטיפול זה חוסר היכולת שלי לשנות כרגע את המצב אני מרגישה נעולה, משותקת, לא מסוגלת להניע את המהלך. אני יודעת הכל, מה כבר אפשר לחדש לי? אבל אני לא מרגישה שאני בשלה לבצע.
"אני אישה פנויה, חד הורית, צעירה (33) ונאה. התאהבתי בגבר בנשוי המבוגר ממני בעשור. הוא מיד כבר בהתחלת הקשר הזהיר אותי שלא אבנה עליו זוגיות של ממש כי הוא לא מתכוון לעזוב את הבית. אמר לי שהוא מת עלי ואני עושה לו טוב בחיים אבל לעזוב או להתגרש? אין מצב.
"הסכמתי לזרום כי היה לנו כיף מדהים ביחד. הוא ריגש אותי, עשה לי את זה בגדול אחרי תקופה ארוכה שאף אחד לא הזיז לי את הלב. בשלבים האלה עוד לא דרשתי ממנו דבר. רק נהנינו, לא חשבתי על כלום, עפנו. לא הזכרתי את אשתו ולא חשבתי בכיוון רציני. אמרתי לו ולעצמי שזה רק פאן ועינוגים, אפיזודה חולפת, אז מה איכפת לי?
"אחרי תקופה די ארוכה של להט בינינו התחלתי להרגיש שאני אוהבת אותו, נקשרת אליו ורוצה שהוא יבוא אלי הרבה יותר. הרבה יותר ממה שהוא רצה או היה יכול. כבר לא הספיק לי המחטפים הקצרים. התחלתי לפנטז על חיים אתו. התחלתי להיות קנאית, כאב לי שהוא עם אשתו, כאב לי שהוא בטיול משפחתי, כאב לי אפילו שעושה קניות לביתו. הכל עצבן אותי.
"הייתי עסוקה שנתיים רק בלחכות לו. מתי שהוא יכול ויש לו חצי שעה אני קפצתי לדום. פחדתי לפספס שניה אתו. אם הוא מצלצל שהוא פנוי אני זורקת את כל תוכניותיי לפח, אפילו אם זה בילוי עם ילדי הקטנטנים. אני משועבדת לקשר הזה.
"הגעתי למצב שאני כבר לא כיפית. אני מציקה לו. הוא אוהב אותי פחות ממה שהיה פעם ואני עוד יותר מטורפת אחריו ולא רואה בעיניים. רוצה אותו.
"אני מרגישה שהוא לא עושה את המקסימום בשביל להיפגש, הוא מרגיש שאני שלו. שהוא לא צריך להתאמץ להשיג.
"הוא מאד מפחד להיתפס, חס וחלילה שאשתו תדע שאני קיימת. מבחינתו זה אסון. הוא מאד מגונן על הבית שלו, אז אנחנו לא יוצאים מהבית שלי או מחדר במלון בגידות זול, אני המוסתרת, הסודית. אני מיציתי. אני בתסכול וכאב הרבה יותר מנעימות. מרגישה פילגש עלובה.
"ועם כל זה המחשבה שלא נהיה ביחד, שניפרד ולא יהיה לי אותו בכלל הורגת אותי, מעציבה אותי ולכן אני לא הולכת לטיפול. אני יודעת מה יגידו לי. שאני חייבת להיפרד. אבל אני לא יכולה. לא רוצה. תקועה ממש. אז מה בכל זאת?".
הרבה בדמיון, מעט בחיים
קשרים שבלתי אפשרי לממש אותם מגבירים חזק מאד את גובה הלהבות. זה מסוג הקשרים שיש בו רק הווה וגם זה במשורה. ואם עוד לא הבנת את זה את תמשיכי לדשדש ולסבול עוד שנים.
את רודפת אחרי הבלתי אפשרי. זה מה שמדליק אותך. זה מה שמניע אותך. האובססיה להשיג, לנצח.
קשר כזה זה מעיד גם על המסוגלות שלך ליצור קשרים ארוכי שנים, שגרתיים, יציבים וכן מן הסתם פחות מרגשים.
אל תאשימי אותו בשנים שעוברות לך. אל תאשימי אותו בכך שהוא לא רוצה לעזוב את אשתו. את ידעת הכל מההתחלה. הוא לא אשם ואין לך על מי לכעוס. תזכרי תמיד שאת לא קורבן אלא אדם בוגר שעושה בחירות ולוקח עליהן אחריות מלאה.
את פריקית של אהבה בשחקים, מלכת הפנטזיות שלא ניתנות למימוש. ופנטזיות באוויר הם בלון ענק מלא אוור שתופס המון נפח ואין בו בעצם כלום. הפנטזיות הן טריקיות. לנצח יהיו טובות יותר מהמציאות, מהקרקע, מהחיים עצמם.
ברור שבהתחלת הקשר לא ציפית ורק לקחת את הקצפת. ככה זה. קשרים טיבם להתפתח ועם הזמן הצפייה עולה והרצון להתקרב ולהתקדם צף, מה שאצלכם הפך למוקש. וככל שהוא מתנגד לקשר כך את רוצה יותר עד כדי אובססיה.
גם הרגעים שהיו פעם נחמדים ולשמם התכנסתם הפך לשיחות על גבי שיחות בנושא "יחסינו לאן". לאן? לפח
את נמצאת בקשר הרסני לך (וכמובן גם לילדייך הקטנים). קשר שמחליש ומערער את הביטחון. רומן כזה אם הוא לא דבש ושושנים הוא לא שווה כלום. גם ככה אין תכלית, אין שום עתיד ועצם זה שזה רק זמני וקטן את נשארת בצימאונך. גם הרגעים שהיו פעם נחמדים ולשמם התכנסתם הפך לשיחות על גבי שיחות בנושא "יחסינו לאן". לאן? לפח. אתם בלופ. את עושה שרירים של תכף עוזבת ומיד נבהלת ומרפה. הוא כבר הבין מזמן שאת לא זזה וזו הסיבה שפחות בוער לו בטוסיק לפגוש אותך. את בכיס הקטן.
את הכל את בעצמך מתארת בסיפור. את מכתיבה לעצמך בדיוק מה קורה אצלך. מבינה ומסרבת לפעול. נעולה ומפוחדת מכאבי הפרידה והגעגועים לרגעים פצפונים של אושר - ועל זה את המשלמת מחיר עצום.
אין מנוס. את כמובן חייבת לעזוב אותו. הטעם המתוק כבר מזמן מר. קשר כזה אמור להיות מתגמל, ממלא, מרומם, מלא תשוקה והתרגשות, אצלכם זה עובד הפוך. קשר מדכא, משבית, מרוקן וכן גם חומרים אלה הם מתכון לריגוש, להפרשת אדרנלין מהמוח ישר ללב. ריגוש זה לא רק הפי הפי. זה תערובת של הנאה וסבל בהפרשים של דקות.
מציעה לך בכל זאת לטפל בסוגיה. מטפל לא יגיד לך מה לעשות ובטח לא ישפוט אותך או יגער. אבל כן תקבלי תובנות ושכל ישר וההחלטה והאומץ כבר יבואו מאליהן. זה לא יהיה קל אבל הכוח לעבור קושי הוא הוא הניצחון האמיתי שלך.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת