מירית בת 35 מגיעה אליי עצובה ומופתעת מרצף ארועים שקרו לה בשנה האחרונה. היא לא מבינה איך התגלגלו הדברים לנקודה בה היא נמצאת. "איפה טעיתי?", היא שואלת אותי.
מירית הכירה את דרור כשעוד הייתה נשואה וגם הוא. הניצוץ ביניהם היה מיידי והמשיכה הייתה מטורפת, אולם הם לא עשו הרבה מלבד לדבר. "הוא היה כל מה שחלמתי בגבר. דרור חיזר אחריי חודשים, סיפר לי שהיחסים שלו עם אשתו לא טובים והוא חושב על גירושים אבל מאוד מפחד לבצע. הוא הבטיח שאם אני אתגרש, כך גם הוא יעשה אבל אני לא הייתי בכיוון אפילו.
"היחסים עם בעלי לא היו איכותיים. אנחנו זוג שכבר מזה שנים הקשר נטול אינטימיות משום סוג וסובב רק סביב הילדים. אנחנו כמו שותפים לעסק ואפילו פחות מזה, ועדיין לא חשבתי על גירושים. פנטזתי על רומן לוהט ובר חלוף, אבל דרור לא יצא לי מהראש. ריגשה אותי רק המחשבה עליו. היינו נפגשים לקפה קצר כמה פעמים, ובפעמים אחרות היינו פשוט יושבים ברכב ומשוחחים ותמיד היה חשמל באוויר. התנשקנו והוא רצה יותר, אבל אני פחדתי לבגוד. זה היה גדול עליי להיכנס למיטה. פחדתי להיפגע לוהיות זולה בעיניו, להיתפס כבוגדת.
"באותה תקופה התחלתי לחשוד בבעלי. אולי בגלל שאני עצמי לא הייתי טהורה, התגנבה המחשבה שגם בעלי מתעסק עם אחרות. חיטוט קטן אצלו בנייד פתח לי עולם מלא נשים ופלירטוטים והרבה מאד סקס כולל תמונות נועזות שלו עם אחרות. הייתי בהלם. התהלכתי כמה ימים כמו זומבי. פתאום לא רציתי לפרק את הזוגיות אבל היה מאוחר מדי. כשהתעמתתי מולו, הוא קפץ על המציאה ואמר שהוא רוצה להיפרד. ההלם היה מהול בשמחה. עכשיו אוכל להיות עם דרור כי חשבתי שדרור יתגרש מיד. אבל כשדרור שמע שאני פרודה, הוא זה שהתחיל להתרחק. לא עונה לי לטלפונים, להודעות, מתעלם ממני ימים. מה שקורה היום הוא שמדי פעם אנחנו נפגשים אחרי שאני ממש "אונסת" אותו לכך ואונסת אותו גם בסקס. אבל אחרי מפגש אני לא שומעת ממנו ימים. רק אני מצלצלת ומסמסת. רק אני יוזמת. הוא פסיבי על גבול הלא קיים. מה קרה למשיכה? להתרגשות שלו? איפה כל הרומנטיקה?
מקרה סבוך, פתרון פשוט
שלום מירית.
התשובה לשאלתך בנוגע לדרור היא די פשוטה: תחילת העלילה היא על שני אנשים נשואים נפגשו. שניכם הייתם במערכות יחסים רעועות ומשמימות בבית ומצאתם נחמה אחד בזרועות השנייה. הכנסתם ריגוש ואושר לחיים שלכם - דבר שקורה להרבה מאד זוגות. הקשר ביניכם חיזק את מעמדכם בבית. הענקתם ביטחון ותקווה אחד לשניה. המצב שבו לכל אחד מכם הייתה האופציה לעזוב את בן הזוג ישר לידיים אוהבות סיפקה את מנת הריגוש והחיזוק הדרוש. הגנוב והסודי נתן עוד חומר בערה לסיפור, אבל כל עוד שניכם נשואים הרי שהכל היה בגדר פנטזיה ורודה רומנטית ונעימה.
אז מה עכשיו? תפסיקי ליזום קשר אתו לאלתר. לא טלפונים ולא הודעות. את מדוכדכת מתחושת הדחייה שאת חווה כרגע ושמה עצמך שוב ושוב במקום המתחנן. דרור מסמן לך שהוא בנסיגה ואת מסרבת לקרוא את המפה וממשיכה ליצור קשר. את עכשיו המעיקה. מניותייך יורדות בענייו אבל חשוב יותר שגם את מתרסקת מזה.
תזכרי חוק: מי שלא מצלצל ומסמס לך - משמע הוא לא רוצה. אל תחפשי בעבורו תירוצים: הוא לא עסוק, לא טרוד ולא בעבודה. הוא פשוט לא רוצה/יכול. שחררי.
את פנויה עכשיו. תתחילי להעריך את עצמך. לעולם אל תרצי את מי שלא רוצה אותך. קל וחומר גבר נשוי שהיחסים איתו הם עתיד כואב ומאכזב. צאי לדרכך. זו דרך חדשה. תהיי תקופה לבד, עם חברות, עם הילדים, לכי לדבר קצת על החיים, על זוגיות, על הורות, תלמדי על עצמך , טפלי בעצמך,תעמיקי , תפני מקום. את עוד תכירי ותאהבי. את צעירה ועתידך עוד לפנייך.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה: Yaely_b4@walla.com