זוג עצוב (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
אל תפלו בהן, למרות שהן תמיד יהיו שם | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
ציפיות גבוהות

אתם עומדים מתחת לחופה מאושרים: התחושה היא שתישארו ביחד לנצח ושתחיו חיים נפלאים, ממש צפיחית בדבש. אני לא רוצה לבאס אתכם, אבל ציפיות גבוהות היא אחת הבעיות הנפוצות בנישואין; יש לנו נטייה להפסיק להשקיע אחד בשנייה ולחשוב שהכל יקרה מעצמו. אתם מאמינים שהאהבה תחזיק אתכם יחד, אבל האהבה לא תחזיק אתכם אם אתם לא תחזיקו אותה: החיים הם דינאמיים, דברים משתנים, השגרה מכרסמת ולא תמיד הכל ורוד. החיים בשניים מצריכים רגישות והתחשבות שלא תמיד מסתדרת לכם עם עצמכם. אם לא תשימו לב ותשקיעו, תשקעו לעצבות ולתחושת אכזבה.

שגרה

בעתות משבר אנחנו מייחלים לה ומתגעגעים אליה, אבל ביומיום היא קשה וסיזיפית. כל יום קמים בבוקר למטלות היום, עבודה, ביה"ס, ילדים, הסעות, חוגים, אוכל, קניות, זפזופ בערוצים ונרדמים מול הטלוויזיה. ככה כל יום, כאילו שהכל מובן מאליו. אל תחכו לאסונות בשביל להתעורר! קומו, פקחו עיניים לפני שיהיה מאוחר, שימו לב לימים העוברים. לא תהיה עוד הזדמנות לחיות אותם שוב.

אי אפשר למנוע את השגרה, אבל אפשר לשבור אותה מדי פעם ולהתרענן: ארחו חברים אצלכם בבית, צאו להתארח, היו פתוחים לחברים חדשים, תכננו לכם בילויים משותפים. בלו את השבת בחיק המשפחה ושריינו ערב קבוע אחד בשבוע לבילוי משותף עם בן הזוג. הקדישו כל יום מחשבה לזוגיות ולמשפחה, והודו על מה שיש לכם: זו לא הדרך הקלה, אך זו הדרך היחידה לשמור על הגחלת.

זוג במיטה, האישה לא מעוניינת (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
אם אתם לא מצליחים לתווך את עצמכם לבן הזוג, אתם בבעיה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

חוסר תקשורת

מחסור בתקשורת בין בני זוג היא אם כל הבעיות, שורש כל רע. רובינו גדלנו תחת המסר שאסור לחשוף חולשות - הפנמנו אותו חזק והפכנו לבונקרים אנושיים. בקשר זוגי מדובר במחלה סופנית: אנחנו סגורים ובכך אנחנו עוצרים את עצמנו מלהיפתח ולהתפתח. כאשר אנחנו בונים סביב עצמנו ארמון מזכוכית של אמונות ודעות, ואוי למי שינסה לפרק אותו או להזיזו ממקומו, יכולת קבלת האחר שלנו מצומצמת מאד, מסוגלות ההקשבה מזערית וכלי הקיבול לחוות את החיים כמעט ולא קיים. כאשר זה המצב, אין שיח פורה. הכי חשוב לנו להיות צודקים, אנחנו פועלים מתוך אגו, תמיד נעלבים ולא מחוברים לשום דבר.

רובינו כאלה: חיים בעולם של תירוצים וחוסר כנות, גם עם עצמנו, והעיקר שנצא טוב. אנחנו ביקורתיים ולא נעימים, וכל מה שהוא לא אני, הוא פחות טוב ממני. כשאדם נסגר כך בעולמו והתקשורת איתו קרה ומינורית, אפשר לדמיין עד כמה זה גרוע בשניים.

אין עוצמה גדולה יותר מלחשוף רגשות וחולשות. אדם חזק נמדד ביכולות שלו להוציא את מה שבפנים, לומר תמיד אמת, להודות בחוסר ידיעה, לא להסתיר קושי או אכזבה. אדם אמיץ הוא זה שיודע איך לשתף את בן הזוג שלו בכל אלה.

הצורך בריגוש

עם השחיקה, השגרה והעדר התקשורת הכל הופך לאפור. שום דבר כבר לא זוהר, לא מבטיח - ואפילו מדכא. מהמקום הזה נוצר לנו סדק, ודרכו חודרים הגופים הזרים. הריגוש הכי סוער הלא קשור באהבה רומנטית, ואם היחסים בבית רעועים, המרחק לבגידה קצר.

זכרו כי הריגוש שהיה לכם בתחילת הזוגיות כמעט לא ניתן לשחזור. זהו קוקטייל כימי במוח, והוא בעל תוקף של כמה שנים במקרה הטוב. כדי להצליח לשמור על הנישואין שלכם, אתם חייבים לקבל את הגזרה שזוגיות משנה צורה עם הזמן, והופכת לפחות אקסטרימית – בעוד החברות והאינטימיות מעמיקים, והם יקרים מפז.

 >> בטור הקודם: הזוג המושלם שישן במיטות נפרדות

לכל הטורים של יעל ברון