"אני ובת זוגי ביחד קרוב לשנה. הקשר שלנו התחיל במהירות רבה ומשני אנשים זרים הפכנו לזוג שלא ניתו להפרדה. זה היה מדהים כי שנינו טיפוסים מאוד סגורים אבל הצלחנו להיפתח בקלות האחד לשנייה ולדבר על הכל. עם זאת, זמן לא רב לתוך הקשר וגיליתי שהיא מסתירה ממני דברים. היא נפגשה למשל עם אנשים מאחורי הגב שלי ושיקרה לי פעם אחר פעם
"עצרנו הכל, הצלחנו לדבר ולשמחתי התגברנו על המשבר. אבל שוב חלפו כמה חודשים וזה חזר על עצמו. היא חזרה להיפגש עם אנשים מהעבר שלה בלי לספר לי. הבנתי שיש פה איזו בעיה שלא רק היא אשמה. גיליתי שאני חונק אותה במובן מסוים ומרחיק אותה מאחרים. היה לי ברור שמרוב שלחצתי, זה התפוצץ לי בפנים ואני מרגיש שאנחנו לקראת סוף הקשר. הבנו שבמשך כל התקופה הזו למעשה לא שיתפנו אחד את השנייה באמת ולא דיברנו על מה כל אחד מאתנו רוצה. היום חשוב לי לתקן. אני רוצה לבנות אמון מחדש ולייצר תקשורת נכונה. איך אנחנו עושים את זה?
לפרידה צריך רק אחד, לאהבה צריך שניים
כותב יקר, אני קוראת את מכתבך ודמותך עולה לי כאילו אנחנו מכירים. אמנם לא כתבת את המפרט הטכני שלכם, כמו גילכם, מצבכם הסוציו-אקונומי, סטטוס וכו' אבל אני מסיקה ששניכם רווקים, צעירים בסוף שנות העשרים. הכרתם לא מזמן. במשך כמה חודשים הייתם תחת השפעת סמי הריגוש והתשוקה שהפכו כל מפגש לקסום - ככה זה בהתחלה. אבל כמו שקורה להרבה זוגות - לאט לאט נשאבתם לשגרה, ההשפעה של סמי ההתרגשות התפוגגה.
משהו נסדק וזוגתך התרחקה ממך. אתה היית עדיין מסומם, וככל שהיא חמקה ממך - כך נדבקת אליה יותר, מה שכמובן לא הוסיף לך נקודות אצלה. הפכת לחונק – כפי שציינת בעצמך. זו התנהגות מאד אנושית לרדוף דווקא אחרי מי שמתרחק. אתה, כמו כולנו, רוצה להרגיש נאהב. כשלא קיבלת מספיק תשומת לב ממנה - דרשת אותה, נדבקת אליה, התחננת בפניה, התחנפת אליה, סלחת לה, ובכך מעמדך הלך ונחלש.
אתה מאשים את עצמך. זה נכון שיש לך חלק כמובן. וזה בדיוק המקום להיפתח ולהעלות את רמת המודעות שלך וללמוד הרבה על עצמך. אמנם חנקת ונדבקת, אבל חברתך אבססה אותך, גרמה לך לאבד את הביטחון ולקחה ממך את הבלעדיות שכל בן זוג רוצה לקבל.
תבין שחברתך לא בפוקוס רק עליך. היא נהנית מחיזוריהם של עוד גברים. היא זקוקה לחיזוקים על הנשיות שלה, היא רוצה להרגיש שהיא שווה, שרוצים אותה. ייתכן שהיא לא שלמה עם הבחירה הנוכחית שלה, היא בודקת אופציות. היא לא בשקיפות איתך והיא מבינה שהיא חוצה את הגבול ולכן מסתירה ממך וכבר משקרת לא מעט. זה דפוס. אבל זה הסיפור שלה.
אם אתה רוצה לקחת אחריות - זה הצד שלך בעסקה. נרדמת בשמירה או שמעולם לא היית ער. הסיפור שלך הוא שלא הקשבת מספיק למתרחש סביבך והסכמת להתכופף כל פעם מחדש והעיקר שהזוגיות תמשיך. הפחד שלך שהקשר הסתיים גרם לך לבטל את עצמך והעיקר לרצות אותה.
בין שני הסיפורים שלכם, התחילה המפולת. אתה מתחיל להיחלש ולרצות את הצד השני. כל הפעולות נעשות מתוך החרדה מפרידה, ואתה הופך לאנדרדוג. מה שגורם לצד השני לאהוב עוד פחות ולפעמים אפילו לזלזל. זו זוגיות לא טובה ואתה מתעלם. על מנת לתקן צריך שניים שמאד רוצים.
אז מה עכשיו?
1. עלייך להפנים זה שאתה שווה יותר ממה שהיא נותנת. ושתנאי סף ליחסים כל כך טריים זה אהבה הדדית
ונאמנות. בהיעדר הבסיס הזה, כל מה שתבנה עליו – יקרוס שוב.
2. עמוד על שלך. ביחסים יש הרבה פשרות כמו למשל איפה תגורו, כמה ילדים אתם רוצים, איך תגדלו אותם אבל אבל על הערכה ויחס חם אין פשרות. היא צריכה לרצות לתקן את הזוגיות בדיוק כמוך. כי לפרידה מספיק צד אחד, לאהבה חייבים שניים.
בהצלחה!
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה: Yaely_b4@walla.com