הסיפור השבועי שלנו הוא של ליטל, בחורה בת 38 שפגשתי בה בקליניקה לפני שנה בדיוק. עד לפני חצי שנה, היא הייתה רווקה כמעט כל חייה.. זהו סיפורה כפי שפתחה בפניי: "אני נאה ולא מעט התחילו איתי לאורך השנים, הייתי יוצאת איתם לדייט או שניים וזה היה נעצר. הבחור היה נעלם או פשוט מסמס שזה לא מתאים לו כרגע, או שאין בינינו כימיה. היו גם כאלה שאמרו שהם לא בנויים לקשר רציני ושכרגע נפרדו מבת זוג והם לא בכיוון של אהבה. כמובן שדווקא אחריהם הייתי רודפת, מסמסת, משפילה את עצמי.
"מולם - היו לי גם גברים שרצו אותי אבל רק לפעם בשבועיים, הציעו לי ידידות שמבוססת על מין בעיקר. הסכמתי להכל. פגשתי הכל מהכל ועם חלקם גם שכבתי. חשבתי שאולי אצוד אותם דרך המיטה. לעתים הייתי מביאה סירים עם אוכל טעים שהכנתי, אולי דרך הקיבה זה יילך, חשבתי, ושום דבר לא קרה. כל שנה הייתי מיואשת יותר. מגיל 30 הלחץ למצוא חתן רק עלה ועלה".
בדיוק בנקודת הזמן הזו, לפני שנה כאמור, ליטל הגיעה אליי לקליניקה. כשהתחלנו לדבר יותר לעומק היא פתחה וסיפרה שהיא לא מאמינה לאף אחד. כולם נראים לה שקרנים, צבועים ובוגדניים והיא מאד חשדנית וקנאית. כבר בדייט ראשון היא חושדת בגבר. נראה לה שהיא לא היחידה אצלו במחסנית והיא מתחילה לחקור אותו כאילו שהם כבר תקופה ביחד. לא חלפה שעה והוא חשוד במרמה. נדף ממנה ריח חריף של דימוי עצמי נמוך מעורב עם לחץ חתונה בלתי מתון והגברים אכן ברחו.
הכבשה השחורה של הבית
ליטל גדלה בבית לא קל. הוריה היו מאד ביקורתיים כלפיה, שמרנים ואינם מתאימים לרוח התקופה. תמיד אמרו לה שהיא לא שווה, לא יפה ולא חכמה. קראו לה הכבשה השחורה. הטמבלית של המשפחה. האחים שלה הצליחו בלימודים והם נשואים היום ורק היא נותרה כישלון - גם בלימודים וגם דחויה חברתית. היא היתה בתפקיד המאכזבת של המשפחה ונכנסה חזק מדי לתפקיד. היא היתה שפוטה ומרצה. התחננה לטיפת יחס חם, למעט תשומת לב חיובית אולם לא היה שם אף אחד בשבילה.
עם השנים ליטל איבדה אמון בבני אדם. מי שהיה אמור להגן עליה בילדותה, ההורים, ולהיות שם בשבילה אכזב אותה. היא הפכה לחיה פצועה, מרירה ותוקפנית. זו הייתה דרך ההישרדות שלה בג׳ונגל של החיים וכך היא הגיעה גם למפגשים הרומנטיים. לדייטים. צינית, כעוסה, מבוהלת, חשדנית, לחוצה ומאד לא נעימה. ולכן הגברים נעלמו בזה אחר זה.
כשליטל הגיעה אלי לקליניקה היא לא היתה מודעת לכך. היא היתה עסוקה בלהאשים את כל העולם. "כל הגברים זבל", היא היתה אומרת לי. "אני 100% והם מגעילים". גם את הילדות שלה היא קישטה בוורוד. ולהורים שלה היא סגדה. היא רצתה להאמין שבגלל שהיא טובה מדי - גברים לא מתאהבים בה, וזו היתה המנטרה שלה. "הם לא ראויים לי", היא היתה אומרת. אבל לא באמת מאמינה בזה.
לוקח זמן לאזור אומץ להתמודד עם האמת להבין ולהפנים את ההקשרים בין מה שעבר על אדם כילד לבין מה שיעבור עליו בבגרותו. לדרך שבה גידלו אתכם יש השפעה קריטית על המשך חייכם כבוגרים. עם זאת, חשוב להבין שההורים נתנו את מה שהם ידעו וכוונותיהם היו טובות. הם לא ידעו איזה נזק הם עושים באמירות נונשלנטיות שהשאירו אצלכם צלקות קשות, הם היו אז במצוקות שלהם ולא היה להם יכולת להכיל אתכם. ואתם שילמתם את המחיר. ואולי משלמים אותו עד היום.
ליטל שילמה מחיר על הקשיים בילדות, אבל המודעות שרכשה והתובנות עושים את ההבדל. היא הבינה שהיא פועלת מתוך הרצון לקבל אהבה ולא כי היא כזאת טובת לב. היא הבינה שהיא מזייפת ולא אותנטית. היא הבינה שהיא מביאה עמה לכל מקום אנרגיה שלילית ומתגוננת. ירד לה האסימון שהתוקפנות שלה מרחיקה ממנה את כולם. היא הבינה למה זה קורה לה והתחילה לקחת אחריות על התוצאות הלא רצויות.
ויום אחד ככה פתאום זה קרה. היום, בגיל 38, היא בשלה לזה וזה הגיע. היא פגשה את מיקי. ובקרוב החתונה. זה לא שהוא לא ספג ממנה מהלומות, אבל המנה היתה סבירה. ההבדל הגדול הוא שהיא סיפרה לו על הקשיים שלה ועל המסע שהיא עוברת. היא דיברה בגילוי לב גם על החולשות שלה. נפתחה. הפכה לאשת שיחה מעניינת שבאמת מביאה את עצמה, הורידה מגננות, השתדלה להקשיב. הוציאה מתוכה את הרכות, הכנות והעצמה שיש רק למי שמעז להיחשף.
זכרו: בן/ת הזוג העתידי שלכם/ן זה שתתחתנו איתו מסתובב איפשהו. הוא קיים והוא מחכה לכם כמו שאתם לו. האחריות למצוא אותו היא בידיים שלכם. קצת ליטוש, קצת שינוי, קצת עידון וכנות, והנה זה בא. השינוי שעברה ליטל ומה שעשה את ההבדל בין למצוא חן לבין להיות מעיקה זה המקום ממנו היא באה. פעם היא היתה נואשת וחלשה והסכימה לכל. היום היא מחוזקת שיודעת מה מתאים לה ומה לא, עומדת על שלה. הרבה יותר פתוחה ומשוחררת. זה לא בא ברגע, ולא במטה של קסם. זה תהליך ארוך ואמיץ שמצריך בשלות והבנה ויחד עם זאת גם הקשבה והמון הבנה, מוטיבציה ורצון לשינוי.
"תעשה שונה מאתמול, תקבל את המחר שונה מהיום".
> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה:Yaely_b4@walla.com