"אני אומר לך יעל, מגיע לי מדליה. אני הבעל הכי טוב בעולם.
"אנחנו בסוף שנות ה-30 שלנו, נשואים שמונה שנים ויש לנו תאומים בכיתה א'.
"באמת שאני לא מחסיר דבר מאשתי. אני ויתרתי על קריירה בשבילה. היא מצליחה בעבודה ועובדת המון שעות כל יום. מרוויחה טוב מאד. אני עובד בעבודה פשוטה עד 15:00. אני מוציא את הילדים ממסגרות, מכין אוכל, מבלה איתם כל אחרי הצהריים כולל חוגים, רופא, קניון. אני מנקה את הבית ותמיד משאיר מסודר שאשתי תהיה מרוצה. היא מגיעה בערב עייפה, רואה סרטונים בנייד, קצת טלוויזיה ונכנסת לישון.
"היא לא מסתכלת עלי. אני ממש לא מעניין אותה. היא קרה אלי, לא נמשכת אלי. מתנשאת מעלי. מחשיבה את עצמה החכמה ואותי הטמבל הלא מלומד. סקס? חחחח מצחיק מאד. כבר שנתיים אין למעט אולי פעמיים באירועים חגיגיים. אני מוכן לכל זה והעיקר לשמור על המסגרת המשפחתית. לא איכפת לי. אני מת על הילדים שלי והיא אמא קרירה ולא מעורבת. אני מנסה לעשות הכל על מנת שיהיה טוב. בשבילי זה מספיק. העיקר לא להתגרש.
"אבל לפני חודשיים אשתי באה הביתה עם פרצוף תשעה באב. מה קרה? אני שואל. 'אני רוצה להתגרש'. הרגשתי שרימון רסס התפוצץ לי בפרצוף.
"היא אמרה שהיא לא מרגישה אהבה ואין לה חשק מיני כלפי. היא הוסיפה ואמרה שהיא מרגישה שהיא שורפת לי ולה את השנים הכי יפות. וחבל על כל יום שאנחנו יחד.
"נכנסתי למוטיבציית חיזור אחריה. רציתי להציל את הנישואים. התאמצתי, עשיתי כל מה שרצתה, השתדלתי לא להפריע לה. שחררתי אותה מכל מטלה בבית ואפשרתי לה לעשות כל מה שבא לה.
"לא עזר שום דבר. היא עדיין רוצה לעזוב.
"האם יש עוד משהו שאני יכול לעשות ולא עשיתי?".
לעצור את חוסר האיזון
יקירי,
הבעיה המרכזית היא שעשית יותר מידי.
מה שלא עשית זה לעצור את חוסר האיזון הזה ולהפסיק להתחנף, לחזר, לרצות ולהיות סופר נני. אתה ממש צדיק יותר מהאפיפיור.
כמו שאני מבינה מהסיפור זה לא שאתה ויתרת כמו שתיארת בסיפור אלא אולצת לוותר כי עם אשתך לא ראית כל אפשרות אחרת. היא קובעת, היא השליט העליון ואתה עובד זוטר בבית. אתה שקוף. שקוף זה אומר לא קיים. אתה אמנם מאד שימושי בבית אבל אתה לא האיש שלה.
אני מבינה מדוע אשתך אבדה עניין רומנטי בך. אבל למה אתה מוכן לכל הסידור הזה? הפשרנות שלך והוויתור שלך על עצמך הביאו אותך למשבר. אולי קרוביך וסובביך יגידו שאתה נשמה טובה ומקסים אבל הם אינם מבינים שזה לא בא מטוב ליבך אלא מחולשתך מול אשתך. הלכת לאיבוד לגמרי, ורעייתך רואה בך אבא של ילדיכם ולא הגבר שלה. היא מתפתחת, נחשפת לעולם הגדול ואתה נשארת הרבה מאחור. אבדתם את הקשר האישי זוגי, הפכתם לעובד/פועל ומעביד.
אז מה שעליך לעשות עכשיו זה לשנס מותניים ולהחליף דיסקט. זה יבוא בתהליך ולא במכה אבל את שינוי ההתנהגות תתחיל מהיום.
אולצת לוותר כי עם אשתך לא ראית כל אפשרות אחרת. היא קובעת, היא השליט העליון ואתה עובד זוטר בבית. אתה שימושי, אבל אתה לא האיש שלה
מהיום אתה זה שרוצה להתגרש. ואתה מתחיל להאיץ את תהליך הפרידה. מתחיל לדבר עם אשתך על העניינים הטכניים של הפרידה, שתבין שזה קורה ממש עכשיו וביוזמתך הנחושה. בכך היא מאבדת את השליטה בסיטואציה מצב שהיא הורגלה לו מקדמת דנא אבל מעכשיו ההגה עובר לידיך.
המצב החדש זה המבחן האמיתי. עד היום היא זאת שרוצה לעזוב אבל עובדה שהיא עדיין איתך באותו הבית, גם לה קשה הביצוע ואולי היא עוד לא בשלה לו ולכן אתה תופס את מקום הבשל והמוכן ליציאה מהקשר. קם על רגליך ובוחן את המצב.
אם היא תקפוץ על המציאה ותשמח שזה בא ממך אז אין לך מה לעשות עם זה ונותר לך לשחרר. אבל יתכן גם מצב אחר שאינו מוכר לה (ולך) בעלה מתחזק מול עיניה. מתחיל להעריך את עצמו ולא מתנהג כמו סמרטוט. מחליט לא להיות במקום שאינך מוערך ואהוב. וזה טאבו גם להמשך החיים.
לא תאמין – אבל אם אמרת לעצמך שאתה נשאר בשביל הילדים, זה שקר לעצמך וגם טעות נפוצה. לילדים יהיה יותר חוסן וביטחון שיראו אבא חזק ועוצמתי. התמונה שילדיך רואים היום זה אבא שהוא גם אמא. אבא מבוהל ומפוחד מול אמא, אבא שמנסה ללכת בין הטיפות ומציית לכל גחמה. ואמא בתפקוד אימהי נמוך שכל ענינה זה קריירה ועניינים שמחוץ לבית. מודל עלוב של יחסים זוגיים. זה מערער אותם הרבה יותר מגירושים שפויים עם שני הורים חזקים.
זכור, כי נראה ששכחת או אולי מעולם לא ידעת: לפני שאתה נשוי לאשתך אתה קודם כל אתה.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת