"אני נשואה 9 שנים ויש לנו שני ילדים. הבעיה העיקרית שלי היא שבעלי לא מוכן לצאת למפגשים/ טיולים/אירועים משפחתיים שהם מטעם הצד שלי. מאז שאנחנו מכירים זה היה ככה. מה שיוצא בסוף הוא שכל הזמן אני נאלצת ללכת לבד בזמן שכולם מסביבי זוגות. זה מבאס מאוד ואני מרגישה שזה מעשה של חוסר הערכה, התחשבות וכבוד כלפיי. ניסיתי להסביר לו כמה זה חשוב לי בהמון שיחות והוא אומר לי מצדו 'לא בא לי' ולא מרחיב בהסברים. הוא מוכן לצאת רק המשפחה הגרעינית, וזה הדבר היחיד שהוא מסכים לו. הלכנו (ועדיין הולכים) לייעוץ זוגי. אבל אני לא יודעת באיזה דרך עוד לנסות להסביר לו. אשמח לעצתך".
חיים ביחד אבל בניתוק זוגי
מכתבך קצר ועם מעט מאד פרטים, אבל אולי כל המסביב לא מספיק חשוב והתמצית כתובה. אתם חיים כאילו ביחד אך בניתוק זוגי. את אפילו לא מקבלת ממנו תשובות מדוע כל זה קורה. הוא מרשה לעצמו לנפנף אותך עם 'לא בא לי' - בלי לדבר, בלי לפרט, בלי הסברים. סתם ככה כאילו שאין לו שום מחוייבות אליך.
אין לי מושג מה עובר על בעלך אבל דבר אחד בטוח: הוא לא "סופר" את רצונותייך. הוא בכלל לא איתך. אולי יש לו מישהי אחרת ואולי הוא מתבייש בך ואולי הוא לא אוהב או אהב אותך אף פעם. את בעצם חיה לבד. וכל יום שאת שם בשקט. את בעצם מסכימה. מצביעה ברגלייך.
כנראה שבעלך מבין שאת משקשקת בלעדיו ואין כל סיכוי שתעזבי אותו. את בכיס הקטן שלו ולכן הוא מתנהג בזלזול שמקומם אפילו אותי כיועצת, אבל גם התנהגותך הכנועה מקוממת אותי. כל חייך הולכים לאיבוד עם גבר שלא שם עליך ולצערי ילדייך עדים לזוגיות עקומה ומעציבה.
טיפול זוגי? אתם כרגע בטיפול? מה נאמר שם בחדר המטפל? האם יש תכלס? משהו מתחיל לזוז? לפי מכתבך הטיפול לא אפקטיבי וכספכם יורד לטימיון. לפי מה שאת אומרת בעלך לא בכיוון של שינוי ביחס כלפייך ואת לא בכיוון לתת לו להבין שככה זה לא יהיה.
מפה את יכולה רק להרוויח ולטפס גבוה:
1 . תרוויחי את עצמך כאישה חזקה יותר.
2. ילדייך יראו את עוצמתך וגם ביטחונם יתחזק. הם לא יחוו ילדות עם הורים מרוחקים וחלושים.
3 . האפשרות שבעלך יתעורר משנת היהירות שלו ורעיון הגירושים יטלטל אותו כך שהוא ירצה לזוז ממקומו ובאמת לתקן.
4 . מצד שני, כשתעלי את רעיון הגירושים אולי הוא יקפוץ על זה כמוצא שלל רב. אולי זה מה שהוא רוצה כבר זמן רב אבל לא מעז לומר. זה אמנם יכאב לך אבל לפחות תהיה לך סוף סוף תשובה ראויה.
5 .ואולי גט זה הפיתרון שלכם ובכך תצאי לחיים אחרים. בהתחלה זה מפחיד ולא ידוע אבל תהיי פנויה ותתני צאנס לשינוי אמיתי בחיים שלך.
ובכל זאת רק פרט אחד מאד קריטי חסר לי מהכתוב ועשוי לשנות את עצתי אלייך: האם את עובדת ובעלת עצמאות כלכלית? אם כן, את יותר מדי שנים מבזבזת בעצם הישארותך שם. לא בטוח שתתגרשו. אולי אם תתחזקי ותכניסי לראש שגם פירוק החבילה היא אופציה פתוחה - בעלך יתעורר ויעשה משהו למנוע פירוק. אז אולי תרוויחי אותו. אבל לפני זה את תרוויחי את עצמך. שכרגע כנראה את חלשה וללא מילה בבית. אם אינך עובדת ותלויה גם כלכלית אזי מצבך יותר רע. כי אז את תקועה כרגע וצריכה לחשב מסלול מחדש. במצב כזה גם בעלך מבין שאת בידיים שלו שאת שבויה ואין לך ברירה וזה חלק מזלזולו והתנהגותו המעליבה, כך הוא מביע את חוסר התענינותו בך. אם אכן זהו מצבך, חפשי עבודה מיד ותתחילי לעשות משהו טוב לעצמך.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה: Yaely_b4@walla.com