"מתוך 20 שנות נישואים, כבר 10 שנים שאנחנו חיים באותו בית אבל בנתק מוחלט. השנים עוברות ואנחנו כבר לא ילדים קטנים. התבגרנו והחיים עוברים לידנו. חבל לי על חיים שמתבזבזים ולכן באתי אליך.
"אשתי טוענת שפגעתי בה מילולית ולכן נסגרה ואני טוען בדיוק את אותו הדבר. היא פגעה בי, דיברה אלי תמיד בזלזול, קיללה, צעקה. ממש רדתה בי. אחרי שנולדו הילדים זה החמיר. בבית היו רק צעקות ומריבות וכן, ירדנו נמוך.
"היא מאשימה אותי ואני מאשים אותה כמעט בהכל. היא אישה קשה ומרירה והמרירות שלה חלחלה אלי. כל פעילות שרצינו לעשות ביחד נגמרה בריב מטורף. הילדים שלנו חוו הורים עצבניים, חסרי סבלנות אחד לשנייה והרבה מאד צעקות וקללות.
"התרחקתי. נסגרתי.
"אני כבר שנים לא ישן במיטתנו הזוגית. אני נרדם בסלון עד הבוקר. ככה כל יום. בערב כל אחד מאיתנו תקוע בטלוויזיה אחרת, בחדר אחר. בקושי מדברים. ארוחות ערב כל אחד עושה לעצמו. אפילו שותפים לדירה חיים יותר בחיבה מאיתנו.
"הרבה פעמים חשבתי שכדאי שנתגרש ובכל זאת נשארתי. לא יודע למה. אולי בשביל הילדים. אבל היום אני בא אליך אולי את תצילי את מה שעוד אפשר להציל. אם בכלל.
"כי לפני שאני מחליט אני בודק אם יש עוד מה לעשות או שזה אבוד".
להוריד הגנות
יקירי,
סמן מטרה. תתביית עליה. תיקון הבית - זו הכותרת וזו המטרה.
אם אתה פה אצלי בקליניקה סימן שאתה מוכן לעשות שינוי או לפחות לנסות. והשינוי יהיה רק אם אתה תיקח אחריות על הצד שלך. בשיחה שלי עם אשתך היא גם תבין ששינוים לא מגיעים מציפיות מהאחר אלא כל אחד נותן את חלקו בעניין. כל דבר אחר זה יהיה תקוע ולא תזוזו .
אם תמשיכו לעשות את אותם הדברים תמשיכו גם לקבל את אותן התוצאות. רק שינוי ההתנהגות יוביל לשינוי היחסים.
מפסיקים לזרוק אחד על השני את כל הכישלונות וכל אחד משפר את ביצועיו במגרש שלו. אבל לפני כן יש להכיר לעומק את הצד שלך מבלי לייפות ולעגל פינות. בלי הנחות. האמת כמו שהיא. ובמקרה שלכם היא מכוערת.
טיפול בשיחות זה לא הוקוס פוקוס.
זה לא קורה בין לילה, מתחילים בקטן. ההבנה שלכל צד יש "חבילה" לסדר עם עצמו. להכין את כלי הקיבול שלו. ללמוד להקשיב. להוריד מגננות. להיות חשוף וכן מול בן הזוג. זה השלב הראשון והקשה ביותר. זהו לא שלב פרקטי חיצוני זה שינוי גישה וסט מחשבות עמוק פנימה. ופה הקושי. זה תהליך ולא בזבנג. כשזה קורה הדברים מתחילים לזוז קדימה. ללא רצון חזק, הקשבה וקבלה אין שום סיכוי לשינוי חיובי.
השלב השני הוא מעשי. החלטה. אני לא מקלל, אני מתחיל לדבר. לא משנה מה קורה אני שומר על רמה נאותה ובוגרת. אני לא יורד לביבים.
תתחיל לדבר. כל מה שסיפרת לי ספר לאשתך. לא בכעס. היא תהיה מופתעת כי היא לא מצפה לזה ממך אבל זו תהיה הפתעה טובה לעתיד.
החלטת שאתה משפר? תיזום שיחה, לא כבדה. סמס לה במהלך היום כמה מילים של אכפתיות. והעיקר התמדה ועקביות. היא לא תאמין שזה אמיתי, היא תרים גבה, היא תחשוב שנפלת על הראש. אבל חובת ההוכחה עליך. ותראה שדברים יקרו.
החלטת שאתה משפר? תיזום שיחה, לא כבדה. סמס לה במהלך היום כמה מילים של אכפתיות. היא לא תאמין שזה אמיתי, אבל חובת ההוכחה עליך
כמובן שבמקביל אליך אפגוש גם את אשתך והיא תשמע ממני את אותו המלל בדיוק. כי בכלל לא רלוונטי מי אשם, מה שרלוונטי זה הרצון שלכם להציל את הבית. למענכם ולמען ילדכם.
ודאי שכמה מילים שכתובות פה לא יהפכו את החיים שלכם אבל זה יהיה הצעד בראשון של החיים החדשים שלכם.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com