"סוף סוף הכל זרם כמו מים, בלי שאלות. אהבנו ונמשכנו והיחסים פרחו. הילדים של שנינו התחברו והפכנו למשפחה של ממש. אנחנו מחזיקים היום שתי דירות ומבלים את רוב הלילות ביחד, בעיקר אצלי. התחלנו במחשבות על מגורים משותפים, דבר שיחסוך לנו המון כסף, כמו גם ריצות מפה לשם, וטרטור הילדים ייפסק סוף סוף.
"אבל לפני חודש שמתי לב בשינוי מצב הרוח של שי. שינוי קיצוני. הוא נעשה כבוי, מדוכא, מסוגר ופחות מתקשר איתי. התחלתי להציק לו בשאלות והוא השיב שהוא לא יודע למה הוא בנפילה. הרגשתי שזה קשור אלינו והוא הכחיש, אבל במקביל צמצם את המפגשים בינינו ואמר שהוא זקוק לספייס. זה שבר אותי, עירער אותי. הפכתי לעצובה וחרדה. דבר כזה לא היה לי בתוכנית. אחרי חפירה רצינית הוא הוציא את שעל לבו ואמר שהוא אוהב אותי אבל לא רוצה לעשות שינוי של מגורים ביחד. אמר שזה גדול עליו והוא לא שלם עם הצעד, אבל הוא לא רוצה להיפרד, אלא להשאיר את הקשר כמו שהוא. איך ממשיכים מכאן? האם זה סוף הקשר? אני בדאון. איבדתי את הכיף שהיה".
ברקסים משנים מערכות יחסים
שלום יקירה, החוויה שלך היא חווית דחייה. אהוב לבך שם לך ברקס וזה גם בהכרח אומר שהיחסים מעתה יהיו אחרים.
אין ספק שזה משבר בקשר. עצם העובדה שאת רוצה להתקדם והוא לא, כבר משבשת את ההרמוניה. חלק חשוב בקשר הוא התכנון לעתיד, להבין שאתם רוצים את אותו מקום. מזוג חזק שתיכנן חיים יחד אתם נאלצים כעת לדרוך במקום. בפועל, הצד המעוניין (שזה את בסיפור שלנו) יהיה מתוסכל ובטחונו העצמי יירד, מה שכמובן משפיע על היחסים. משלם לחסר, מאמון מלא של יחד באש ובמים למשבר אמון. כעת כל מהמורה קטנה תטלטל אותך ותערער אותך, כי את במקום שנחלש בקשר.
לגור ביחד זה לא רק צעד פיזי או גיאוגרפי - יש לכך משמעות רגשית עמוקה. זו אמירה ומשמעותה שאנחנו זוג מחויב ב-100% . מה ששלי שלך ושלך שלי. לדעת ששי לא שלם עם הצעד זה לדעת שהוא לא אוהב אותך כמו שחשבת. משהו נסדק ביחסים. שי, כפי שאת מתארת, הוא לא מלך המתקשרים. הוא סגור ומכונס - מה שמקשה עוד יותר ומכניס לחרדה מהלא נודע.
אני חושבת שעלייך להרפות את הלחץ. לתת לזה קצת זמן. לחץ הוא מחלה סופנית ללא תרופה. החוכמה היא לדבר על הכול מבלי ללחוץ . את לא יכולה לכפות אהבה ומחויבות, זה חייב לבוא בטוב. עם זאת, אל לך לייפות את המצב ולחזור על מנטרות שמשכנעות אותך להישאר כמו למשל "לא באמת רציתי לגור איתו, טוב לנו ככה" וכולי. אסור לך להפוך למרצה ולמבוטלת, אסור לך לדרוך על ביצים כדי להוכיח לו שאת אישה נפלאה ונהדרת. אל תהפכי לתולעת שזוחלת על גחון. חשוב שתמשיכי לרצות את מה שאת חושבת שנכון לך, ותישארי את.
ממשברים אפשר להתחזק. למנף. תגידי לעצמך את האמת שלך: "אני מפחדת לעזוב. זו כרגע לא אופציה. אני לא רוצה שוב להיות לבד. אני לפעמים מוכנה להתכופף. לשלם מחיר, אבל אני מודעת לזה!!! אני לא מספרת לעצמי שקרים".
מהמשבר הזה את לומדת שאין מובן מאליו, שכל עלילה יכולה לקבל תפנית. שדברים יכולים להשתנות, ושמה שהיה ברור כשמש אתמול לא ברור למחרת. תהיי ערה ומוכנה לכל תרחיש. בהצלחה!
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה: Yaely_b4@walla.com