שי הגיע אלי שבור והמום אך מתפקד, אסוף ומדבר רהוט ולעניין.
הוא נשוי לענת 20 שנה. הוא איתה מימי בית הספר. הכל התנהל בבית על מי מנוחות. חיים יום אחרי יום, שגרה, כמו כולם. בלי יותר מיד דרמות. יש להם שני ילדים והם מתכננים את העתיד שלהם לקראת ההתבגרות. דבר לא בישר לו על העומד לקרות.
אבל אז ממש כמו רעם ביום בהיר שי מגלה שלאשתו יש תוכניות אחרות לגמרי - היא כבר שנה מאוהבת בגבר אחר.
"תפסתי תכתובת שאי אפשר להתחמק ממנה", הוא מספר לי. "הכל היה כתוב שם לפרטי פרטים. בהתחלה נכנסתי להלם. אשתי מיד שפכה את האמת. היא הודתה שיש לה אהבה ושהיא חושבת כבר זמן מה על גירושים. בעקבות הגילוי היא ניתקה קשר עם המאהב והיא כל היום בבית בוכה. מתאבלת עליו ועל הבית.
"אגב, אני עושה הכל בבית. מטפל בענייני הבית, בילדים, אסיפות הורים, ניקיונות, בישולים. ואפילו מביא משכורת לא רעה. אשתי היא לא אימהית, אין לה את זה, מעולם לא הייתה חמימה. היא אישה פרקטית, רובוטית. יש לה קריירה משגשגת וזה עיקר עולמה. היא יוצאת מוקדם בבוקר וחוזרת מאוחר בערב. מאז ומתמיד אני הייתי אמון על הבית /הילדים. זה התפקיד שלי בבית.
"במחשבה שניה אני מבין אותה. בבית הקשר כבר שחוק, משעמם והיא בחוץ כל היום נמצאת עם אנשים. טבעי לגמרי שיקרה משהו. היא יפה, אטרקטיבית וגברים נמשכים אליה. היחסים בינינו משעממים וללא ריגוש. ולפתע משהו חיזר.
"בשיחה ביננו אמרתי לה שתעשה חושבים מה היא רוצה. או אני או ההוא. אני מחכה לתשובתה. מחכה מיוסר. אני לא רוצה להתגרש אבל אני לא מוכן לחיות עם עוד גבר ברקע.
"ההחלטה היא רק שלה. אני מוכן לסלוח".
לא סופר נני
שי,
אתה נפלא בתפקיד סופר נני ולא ממש כבן זוג.
לא לא ולא. ההחלטה מה יהיה היא שלך ולא שלה. שוב אתה בעמדה חלשה נותן לאשתך להכתיב את כל הכללים וחוקי המשחק. אתה ממשיך את הפוזיציה הפסיבית שלך שתרמה לא מעט למצב אליו הגעתם.
אתה זה שאמור להגיד לה שאתה רוצה לחשוב מה לעשות. ושהיא זאת שתהיה בהמתנה לתשובתך. אתה הוא זה שתחליט מה עושים בהמשך. אתה הוא זה שספג מכה בכנף ועכשיו זה הזמן שלך לקחת את המושכות לידך.
אחת הבעיות המרכזיות של הקשר בינכם היא שאתה יס מן. עובד אצלה. היא המנהלת הקשוחה ואתה עובד זוטר שמוכן להכל. מה שמניע אותך בנישואים זה הפחד לאבד אותם ולפרק את המשפחה. אני מאד מבינה את המניע הזה ומהיכן הוא מגיע אך הוא מביא אתו לתוצאות בדיוק אלה שאתה לא רוצה. הפעם תתחזק וזה אומר שיתכן שאפקט ימי המחשבה שלך יביא את אשתך למה שאולי היא ממילא רצתה. כן. אבל זה הצ'אנס שאתה לוקח כאן ובשביל לנצח בחיים, לפרוץ דרך ולזוז קדימה צריך לפעמים להעז ולקחת סיכונים. סיכון מביא אתו גם סיכוי.
עד היום הכל היה על פיה ובשליטתה. מהיום הפוך את הקערה על פיה ותהיה אתה זה שקובע את עתיד הקשר. יש סיכוי שאשתך מאד תלחץ מהמצב החדש, היא לא תבין מה קפץ על בעלה, מהיכן יש לו אומץ כזה
כשאתה הוא זה שנותן לה להמתין לתשובתך לגבי "יחסיכם לאן" אתה בעצם לוקח לה את השליטה במצב ומעביר אליך. עד היום הכל היה על פיה ובשליטתה. מהיום הפוך את הקערה על פיה ותהיה אתה זה שקובע את עתיד הקשר. יש סיכוי שאשתך מאד תלחץ מהמצב החדש, היא לא תבין מה קפץ על בעלה, מהיכן יש לו אומץ כזה. היא תתהה מאיפה התעוזה. ואולי בכלל היא זאת שרוצה ללכת ואין לה אומץ ואם כבר אתה מציע רעיון כזה, היא תקפוץ עליו. גם במקרה הזה למרות הכאב והאובדן זה טוב בשבילך. כי אני מאמינה שאתה לא רוצה לחיות עם אישה שמחפשת כל דרך להימלט ממך ורק מחכה שאתה תיזום את המהלך והעיקר שהיא תצא בסדר וזה לא יבוא ממנה.
לא כל בגידה מסתיימת בגט. לפעמים המשבר הגדול ואיבוד האמון טורף את כל הקלפים ומתחילים עידן חדש. אולי זאת ההזדמנות לחפור שוב ולמצוא דרך טובה יותר להמשך.
זה לא יקרה מחר בבוקר וגם לא יהיה נקי ממשקעים אבל זה משהו אחר עם תקווה לעתיד טוב יותר.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com