"אין לנו סקס", פתחה נעמה הדברנית את הפגישה. "כבר חודש שלא שכבנו. איתי לא מתפקד במיטה, וגם כשאנחנו כבר שוכבים זה נגמר אחרי חמש דקות". אחרי פתיח כזה מסרס, חשבתי לעצמי, ברור שאין מצב לזקפה. "איך הכרתם?" שאלתי.
"אני צעירה ורוצה סקס"
"הכרנו באתר אינטרנט. לא יודעת למה, אבל מיד התחברנו לזוג. אני מאד רציתי להתחתן כבר, ואיתי התאים למה שחיפשתי בחתן: אקדמאי, אשכנזי, חנון. הוא זרם איתי, והכל היה טוב עד המיטה. הוא חרמן, אבל הוא לא אסרטיבי: נכנסים למיטה ואין זקפה, וגם כשיש - זה לכמה דקות קטנות, ונגמר. הוא בן 29, אין סיבה לאין אונות. התייאשתי", אמרה ונאנחה, "נמאס לי. אני צעירה ואני רוצה סקס". איתי התכווץ בכיסא.
הכל התחיל, לדעתי, ברצון של נעמה להינשא. היא באה עם רשימת מכולת ולאיתי הייתה את הסחורה שהיא רצתה לעצמה: היא רצתה "להסתדר" ואיתי הוא סידור לא רע. נעמה מעולם לא התעמקה באדם שבו.
איתי, לעומת זאת, בחיים לא חלם שכזאת יפה תרצה אותו. היות והוא לא תופס את עצמו כגבר אטרקטיבי, הוא קיבל הזדמנות שלא תחזור – וחטף, לפני שהיפיפייה שהצליח להשיג תתחרט. גם הוא לא עצר לרגע להביט מי היא בכלל נעמה, אלא ראה כי יפה בעיניו – ולקח, פשוט כי זה ליטף לו את האגו.
אהבה? חיבור? אם תשאלו אותי, אין כאלה בכלל בין בני הזוג האלה. נעמה חסרת סבלנות כלפי איתי, והוא רועד כולו מפחד מפניה. הנישואים שלהם מבוססים על הרבה שכלתנות ומעט רגש, ולצערי הרבה זוגות נישאים על הבסיס הזה. אלא שיחסים הם עניין רגשי ומורכב; השכל וההיגיון לבדם לא חכמים מספיק כדי להכיל אותם.
הוא מפחד ממך, איך יעמוד לו?
נעמה מרגישה מעל איתי: היא שתלטנית, מדברת חזק, בוטה ומאוד ביקורתית. איתי טיפוס שתקן וכנוע. נעמה לא מבחינה ברגישות שלו - ושורטת בציפורניה את נפשו העדינה. הוא זקוק לחימום, ליד מלטפת, למחמאות. הוא מסתכל על אשתו בהערצה ומפחד ממנה, ובמיטה הפחד הזה בא לידי ביטוי. הוא מרגיש חלש ולוזר בתוך הזוגיות, וזה מפחית מאוד את הסיכוי לסקס טוב.
האחריות של איתי בסיטואציה היא בכך שהוא מצביע ברגליו ומסכים להישאר במקום הזה. שהרי אם לא היה מסכים, היה עושה מעשה. גם לנעמה הכוח לשנות את המצב, לו רק הייתה אוהבת אותו, ומראה לו את אהבתה.
במקרה של נעמה ואיתי גם הגדול שבמטפלים לא יצליח להחדיר אהבה ללב שאינו אוהב. למרות המחסור באהבה, בני הזוג האלה נאחזים ברצון להישאר ביחד, ולשם כך הם יצטרכו ללמוד לתת אחד לשני, לרכך, לפרגן, לדבר בכנות, להנמיך את הביקורת ואת הקול הצורמני. כאשר איתי ירגיש יותר נעים בבית, והמיטה תהפוך למקום בטוח, פתוח ונוח, הזקפה תגיע גם תגיע.
*השמות בטור בדויים ופרטי הדמויות שונו