"ראיתי את הכל ולא אמרתי כלום.

"אני דפנה. אני בת 40, נשואה + 2.

"14 שנים אני נשואה ליאיר. אנחנו המרכז של המשפחה, עמודי התווך. ארוחות משפחתיות וחגים זה תמיד אצלנו. אנחנו המודל למשפחה מושלמת לילדים, להורים ולחברים. כולם מתפעלים מהזוגיות שלנו. כולם משבחים את הקשר בינינו ובכלל את האווירה אצלינו.

"אבל בתוך הבית קורים דברים אחרים לגמרי.

"בעלי ביקש לדבר איתי. זה לא שיגרתי. משהו קרה - ידעתי שבשורות לא טובות בפיו. ישבנו במרפסת והוא פתח. מילה ראשונה פרידה. "אני רוצה להתגרש". רימון נפץ התפוצץ עלי.

"'כבר זמן רב שאני לא מאושר איתך. וכן אני רוצה להיות כן איתך, לא רוצה שקרים ובגידות. לפני חצי שנה הכרתי מישהי. אני יודע שזה מצב לא נעים אבל זה מה שקרה'. אמר והיה נחוש. הוא החליט כבר.

"אני נשברתי.

"האמת שראיתי הכל ולא רציתי לראות. עצמתי עין. שתקתי. ראיתי שהוא אחר. מתנהג שונה מהרגיל. ירד במשקל, מתאמן במכון, קונה בגדים חדשים ואופנתיים. נהיה חתיך. הוא המון בטלפון, גם בלילות. יורד עם הכלב יותר מידי. ראיתי שינוי אצלו ולא אמרתי מילה. המשכתי לשחק את המשחק שכאילו הכל טוב. התחלתי לקבל דחיות על היוזמה שלי לסקס, ראיתי היעדרויות מהבית ונסיעות לחו"ל מוגזמות. התעלמתי, שכנעתי את עצמי שאני סתם בסרטים. רציתי להאמין שכל מה שאומרים לנו על הזוגיות שלנו זה נכון ואני סתם פרנואידית. עכשיו אני מבינה את כל מה שידעתי והרגשתי. עכשיו הכל ברור.

"חייתי בשקר. זה שובר לב".

אישה יושבת מול מחשב עם גבר ברקע (אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock)
זה נראה מושלם, אבל משהו שם לא עבד כבר הרבה זמן | אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock

זה הזמן להתעורר

דפנה,

"אשר יגורתי, בא לי".

להישאר ביחד (לסבול) רק בגלל הפחד מפרידה ומהלבד זה לחיות בחולשה וכניעה. זה הורס את הקשר ומביא בסוף גם לפרידה.

קרה לך מה שקורה להרבה אנשים. הפחד מפרידה/גירושים משתק. את הבנת טוב מאד מה קורה אבל הפחד מפרידה ניהל אותך. ומי שנשאר בזוגיות רק מפחד הנטישה, פחד מפירוק סוף הקשר מתקרב.

כשאת מונעת מהפחד הזה את יוצר לך מציאות מדומה לפי האינטרס שלך ולא לפי המציאות סביבך. הפחד משתק אז לא מדברים על כלום שמא זה יביא פיצוץ, לא מציפים כלום שמא זה יזעזע את המערכת. בולעים את כל הצפרדעים ובכך הופכים לכלי קיבול ללא גבול ובעצם הולכים לאיבוד ומסכימים להכל.

כן, הפכת לאישה כנועה ולא מאתגרת. לא הגבת על שום התרחשות גם שנפגעת וגם שהיו חריגות בהתנהלות שלו. עכשיו לפניך תקופה של חשבון נפש וצלצול השכמה שאת עוד תברכי עליו. אין טעם להישאר רק בגלל המסגרת. התוכן הוא שקובע את האיכות ואצלכם בתקופה האחרונה היו את כל הסימנים שנגמר.

את ישנת שינה עמוקה ועכשיו התעוררת. להתעורר זה כואב אבל נכון.

ויש גם משהו טוב במשבר הזה. התעוררת מהפנטזיה המדומיינת והמזויפת. ברוכה הבאה לעולם האמיתי. את על קו האמת, זה יותר קשה אבל זה יותר נכון מלחיות עם מי שליבו כבר מזמן לא איתך. עדיף לחוות את האמת הקשה על פני חיי שקר "יפים".

בעלך עשה הכל מול עינייך. הוא חיכה שתתפוצצי ושזה יבוא ממך ואת בשלך, כאילו מאושרת. זה לא עזר למשיכה שלו אלייך

כל הזמן הזה את ראית הכל בבירור והדחקת, הפחד שזה יביא לפרידה השתיק אותך. בתוך תוכך ידעת הכל - הדחקת, התעלמת, לא רצית להתמודד ועכשיו זה התפוצץ עליך. אין לי ספק שפעמים רבות אמרת לעצמך שמשהו ביחסים שלכם לא תקין אבל לא עשית דבר. לא היית במקום הזה. ברחת מזה, את היית שם עם עיניים סגורות ורועדת ולכן קיבלת את הבשורה כביכול בהפתעה גמורה. היו לך ים של איתותים שקופים שבחרת לא לראות.

בעלך עשה הכל מול עינייך. הוא חיכה שתתפוצצי ושזה יבוא ממך ואת בשלך, כאילו מאושרת. מה שגם לא עזר במשיכה שלו אליך. הפכת ללא קיימת. התכנים התרוקנו.

אני בטוחה שהמוני אנשים (גברים ונשים) יזדהו איתך על סיטואציה כזאת ואולי בזכות הטור הזה גם הם יקומו על רגליהם, יתעוררו מהחלום ויעשו מעשה עם חוסן ואומץ.

בעלך מצא לו אהבה חדשה, הוא לא עשה את מרוע ובטח לא רצה לפגוע. זה באמת מכאיב ולא נעים אבל יש חיים אחרי הגירושים ויש סיכוי שזה הדבר הכי טוב שקרה לך.

התמודדות במקרים כאלה ישנם כמה שלבים. כעס מר עליו,  נקמה, השלמה, עצב, כעס עצמי. כעבור זמן באה גם ההבראה וההארה. לזמן יש משמעות אך חשוב מאד מה תעשי. דבר ראשון את לא קורבן. קחי אחריות על העיוורון שלך, על הפחדים. קחי את השיעור הזה לחיים בהמשך. למדי ממה שקרה.

זה ישמע לך רחוק ממך כרגע אך בכל מצב יש גם יתרון. היתרון שלך הוא שיצאת מהתמימות והחלומות, פקחת עינייך. ומעכשיו את בתהליך הבראה עם עצמך וכלום כבר לא יפיל אותך. תצאי מזה חסינה יותר, נבונה יותר, מנוסה יותר, עמוקה יותר. זו תקופת משבר ומתקופות כאלה מתחזקים. יש גברים/אנשים נפלאים את עדיין צעירה ועוד החיים הטובים לפנייך.

אם גם אתם נמצאים בקשר ארוך שנים ומה שמחזיק אותו זה רק הפחד שלכם משינוי סטטוס, מתגובת הילדים, מפירוק, מהלבד, מהמצב הכלכלי וכו', האהבה כבר קמלה מזמן ואין תקשורת בינכם ואין שם בעצם כלום ורק הפחד נשאר, אני ממליצה לכם לטפל בעצמכם ולמצוא את העוצמה הפנימית וההבנה שהמקום הזה הורס אתכם ואפשר ורצוי להתחזק ולשנות את החיים לטובה - זה לא בהכרח פרידה אלא דווקא יותר בכיוון של שדרוג עצמכם ושיפור הקשרים.

 >> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
 בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

>> לכל הטורים של יעל ברון

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת