"הסיפור שלי הוא בטח גם הסיפור של עוד המון אנשים. אולי דומה, אולי קצת שונה, אבל עם המקום הזה שאני נמצאת בו הרבה יזדהו. אנחנו נשואים 20 שנה. תמיד יוסי היה זה שמכרכר אחריי ודואג לי ולילדים. הוא איש משפחה נפלא. הוא היה עושה קניות, מחמיא לי הרבה, נמשך אלי כמו נער בתיכון, היה לי המון ביטחון בנישואים איתו. לא חשבתי על שום דבר, הייתי אישה רגועה שחיה את חייה בשלווה. דווקא אני זאת שכל השנים רצתה פחות. פחות חיבוקים ודביקות ,פחות בילויים משותפים ופחות סקס.
"כבר תקופה ארוכה אני מרגישה שמשהו אצלו משתנה מול עיני. הוא פחות מחובר אליי ולבית, הוא חוזר בשעות יותר מאוחרות מבדרך כלל ולא ממש מתייחס, הוא לא יוזם שום דבר ביחד. כלום. נעלם לי הבעל שהיה לי. התחלתי לשאול שאלות ולא קיבלתי תשובות ברורות, השלווה שהייתה הוחלפה במתח נפשי, חרדה ועצב.
"בשיחה שהייתה לא מזמן הוא זרק לאוויר שהוא פחות אוהב, שהוא חושב על פרידה. ש-20 שנה עם אותה אישה זה משעמם. אמר שאין לו טענות אליי, שאני אישה טובה אבל זה משהו אצלו בראש והוא חייב לבצע. אמר שאם הוא יישאר כאן איתי כל המשך חייו הוא ירגיש שפספס את החיים. הוא מכחיש בכל תוקף שיש אישה אחרת בתמונה, אני לא אוכלת את זה עד הסוף אבל בוחרת להאמין. שיחות כמו זאת שתיארתי הפכו להיות עניין שבשגרה. זו המנגינה שלו כרגע.
"אני יודעת שהוא רוצה חופש. להיות שוב רווק ולהשאיר את האופציה לחזור הביתה פתוחה. אני רואה גם את החשש אצלו. הוא בינתיים רק מאיים שילך אבל הוא בעצמו לא זז. אני מבינה מה הוא רוצה. אבל אני לא רוצה להתגרש או להיפרד. מרגישה שהכול התהפך עליי. אני משתדלת להיות נעימה, מפנקת, מינית יותר, יוזמת. ממש עושה הרבה בשבילו ומרגישה שזה כבד עליו. הוא לא רוצה את כל הליקוקים שלי. אני בחוויית דחיה כל יום. נחלשת".
הפעולה הכי קשה היא גם הנכונה
יש פתרון אחד שתמיד מנצח. אבל לא פשוט ליישום ודורש עוצמה ואומץ של ממש. לפעמים הפעולה הכי קשה היא גם הכי נכונה. בעלך מרגיש שהעתיד הזוגי שלכם תלוי רק בו. את נשארת בכל מקרה ולא תזוזי. ככה הוא מרגיש ולכן מרשה לעצמו לנהל איתך שיחות על ההתלבטות שלו על פרידות, חופש ממך וחלומות על רווקות. הוא מתלבט עם עצמו האם ללכת או להישאר ואומר לך שלהישאר איתך זה בעצם הפספוס הגדול של חיים שלו. אבל גם לעזוב זה קשה לו, אז בינתיים הוא לוקח את הזמן בידיעה ברורה שאת לא זזה והכל בידיים שלו.
הגיע הזמן שלך להתעורר ולומר את שלך. בשום אופן לא להתחנף אליו ולבקש טיפת חום כמו קבצנית בפתח, זה רק יותר מרחיק אותו ונותן לו ביטחון שבאמת הכול בידיו. לא יוזמות מיניות ולא פינוקים וחיבוקים. תתרחקי! זה השלב הראשון. השלב השני אמנם כרוך במעשה קיצוני ולא צפוי אבל זה מה שיניע את המצב הנוכחי למקום אחר. וזו השעה.
בשלב השני את מבקשת ממנו לעזוב. כי החלטת שאת זאת שלא מוכנה לחיות איתו כשהוא לא סגור ושלם עם עצמו. את לא מובנת מאליו יותר, נגמר עידן החולשה! כמובן שזה צעד מסובך ואמיץ וכרוך בהרבה שינויים אבל יש סיכוי שתקבלי פה מהפך של בעלך. עכשיו את זאת שקובעת את החוקים והזמנים, והשליטה שהייתה עד היום בידיו עוברת אלייך. עצם זה שהוא רק מדבר על פרידה ולא מצליח לבצע מראה לך שהוא עוד לא בשל עם עצמו למהלך - ופה את נכנסת לתמונה. את מחליטה על פרידה ותופסת אותו לא מוכן, כס המלכות עובר אלייך. גם הוא ירגיש בזה שאשתו התעוררה והיא חזקה יותר ממה שחשב – זה כבר אטרקטיבי יותר מהתרפסות ובכי.
המצב הזה בודק במדויק את הרצון שלו. כמו שייתכן שירגיש אובדן, שירדוף אחריך וירצה אותך כך גם יש סיכוי שהוא ישמח שזה בא ממך ופטרת אותו מעימותים מסביבו. בשני המקרים את מנצחת. כי אם הוא מיד יעזוב ויעוף על זה, זה אומר שגם את לא צריכה להיות אתו. אין טעם להישאר עם בן או בת זוג שמחכה ליום שבו הוא יבשיל ללכת ונשאר רק כי הוא מפחד מהלא נודע ומרגשות אשם. אין טעם לזוגיות חצויה.
זה לא יקרה לך עוד 5 דקות רק כי יעל אמרה. זה תהליך שלך תוך כדי טיפול ועם מבט לתוך עצמך. למדי לחיות בחוסן ועוצמה ולעבור כל סיטואציה בחיים (ויש לא מעט כאלה) יותר בקלות.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת