"את יואב הכרתי לפני ארבע שנים. שנינו פרק ב' אחד של השנייה, לי יש ילדים וגם לו. התאהבנו, נהנינו ביחד, יצאנו, בילינו, הכרנו את המשפחות, את הילדים, את החברים. היינו זוג רגיל למרות שהיו בעיות אבל לי הן נראו רגילות ופתירות.

"כמו אצל הרבה גרושים, הוא מחשבן לגרושתו, או אולי יותר נכון לומר מפחד ממנה. כל הזמן מפחד שהילדים לא ירצו לבוא אליו או יכעסו עליו, מפחד שהגרושה תתרגז ותפנה את הילדים נגדו ולכן הוא הולך כמו בשדה מוקשים. ומרצה אותה כל הזמן. על הבסיס הזה בנויה התקלה שלנו.

"אני לעומתו חזקה מול הגרוש שלי, לא מתכופפת ולא מרצה. גם לי לא קל איתו שכן הוא מאחר כרוני בתשלום המזונות, לא תמיד מתנהג בסדר כלפי הילדים, עסוק עם בת זוג חדשה ומבריז לילדים ולפעמים לא בא ימים ארוכים. אבל לעומת בן זוגי הנוכחי - אין לי פחד. אני נכנסת בו ואפילו פניתי לערכאות בענייני המזונות.

"על הרקע הזה היו ביננו הרבה ויכוחים. אחרי שנתיים של זוגיות עם יואב אני כבר חוגגת 38 והוא 44 אני מתחילה לטפטף על רעיון איחוד הכתובות, בייחוד שנגמר לי החוזה בדירה ואני צריכה לחשב מסלול. אבל כשהצעתי שנחבור לדירה אחת, יואב קיבל הלם ולא דיבר איתי שבוע. כל פעם שהעלתי את הנושא הוא היה מתחפר, לפעמים נעלם אבל תמיד חוזר.

"לפני חצי שנה החלטתי שאם הוא לא עושה את הצעד הזה אני מסיימת את הקשר. אני מחפשת אהבה רצינית, ואולי אפילו עוד ילד. הרגשתי שהמצב ביננו הוא ביזבוז זמן אלא אם מתקדמים.

"אחרי שכנועים זה קרה. שכרנו בית גדול שיכיל את כולנו - חדרים לילדים, סלון ענק, מרפסת גדולה ותיכננו לעבור. אני ארזתי את ביתי הקודם ועברתי לדירה אבל יואב התמהמה. היו לו שלל תירוצים: חגים, הורים, גרושה ועוד. כשעברו שבועות והוא לא עושה את הצעד המתבקש, זה גרר ריבים וניתוקים והמון כעס. למרות שהחלטתי לתת לו זמן וכלום לא השתנה. הוא בא לדירה והולך בלילה לדירתו ולפעמים נשאר ללון.

"הבעיה העיקרית כרגע היא שילדיו כלל לא יודעים על קיומה של הדירה. הוא מפחד לספר להם שמא לא ירצו ויעזבו אותו או יכעסו ויספרו לגרושתו והיא תכנס להתקף קינאה ונקמה. בינתיים עברה חצי שנה ואני לבד בדירה. עדיין בזוגיות איתו אבל היא רעועה ומדורדרת ורוויה כעס, עצבים ואכזבה.

"האם להמשיך לתת לזה צ'אנס או לחתוך?".

"אי אפשר לרצות את כל העולם"

יקירתי,

אני מאד מבינה את הכעס שלך ואת האכזבה הגדולה. אבל תזכירי לעצמך כל הזמן שאין לו כוונת זדון. יואב באמת התכוון ללכת על זה וחשב שהוא הולך להתגבר על הפחדים.

נראה שהוא גם רצה לרצות אותך כי הבין שזה צעד מתבקש ושאת כל כך רוצה את זה אבל גם רוצה להיות בסדר עם כל העולם מה שבדרך כלל יוצר מצב בלתי אפשרי שכן אי אפשר לרצות את כולם. ברגע האמת הוא מקבל רגליים קרות ולא מתגבר על החששות. קשה לו מאד מול הילדים, הגרושה והמשפחה. הוא מייצר עם ילדיו תקשורת שיקרית וחושב שבכך הוא מגן עליהם ועל עצמו. נראה כי יש לו קושי בעימותים והוא מאויים מאד לגבי המשך הקשר שלו עם ילדיו.

ניכר כי הוא הוא לא שלם עם הצעד ומאמין שמעבר לדירה משותפת עם אישה שאינה אימם יעשה להם נזק ויעורר את הגרושה להסתה.

ואת? תחליטי כמה זמן את נותנת לזה צ'אנס, ובינתיים תחיי את חייך ללא מחויבות לקשר הזה. אני מאמינה שיואב יפעל לכאן או לכאן רק שהגרזן יהיה מונח על צוארו. זה אומר רק שתיפרדי ממנו ותהיי רצינית בכוונותיך לוותר עליו אז הוא יצטרך לפעול. יתכן שהוא ירגיש את האובדן שלך "ויקפוץ למים" העיקר לא לאבד אותך ויש גם תרחיש פחות נחמד שהוא יוותר וזה יגמר. בשני המקרים את מניעה את החיים שלך ולא תקועה בהולד.

את לא חייבת לחכות לו, אך גם נסי למזער את הכעסים שלך עליו שכן זהו מהלך רציני עבורו. אני בטוחה שהוא מרגיש רע עם זה ולא נעים לו מולך הוא יודע שהוא גורם לך עגמת נפש ובכל זאת הוא קפוא מפחד. לכן את צריכה לקחת אחריות ולעשות מעשה.

מי שצריך ללכת לטיפול זה דווקא הוא. הוא צריך ללמוד לתקשר עם העולם, להתחבר לעצמו, להפסיק לרצות את כולם, ובעיקר להבין שהיחסים שלו עם ילדיו בדרך שלו לא יניבו פירות טובים אלא דווקא ההיסתרות, העדר אמת וכנות. סודות זו דרך לריקבון, הפוך ממה שהיה רוצה. אם היה מסביר ומדבר על הכל אני בטוחה שהוא היה כבר מתגבר או לפחות מרגיע אותך ומרוויח עוד זמן.

 

 >> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
 בבקשה: Yaely_b4@walla.com

>> לכל הטורים של יעל ברון
 
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת