"אחרי 12 שנות נישואים התגרשתי. בעלי מאד נפגע מזה. הוא לא רצה שכך יהיה. הוא בן אדם משפחתי, אוהב יציבות ואני הפוכה - אני רציתי להיות חופשיה. אני יזמתי. הרגשתי שאני לא ממצה את החיים כל עוד אני נשואה. הפסקתי להימשך לבעלי והפכתי להיות חסרת סבלנות כלפיו. האווירה בבית הייתה מתוחה וקיבלתי החלטה לעזוב. הייתי אישה נשואה מאד מחוזרת והרגשתי שאני מפספסת את החיים הטובים. חשבתי שהעולם מחכה לי ושצ'יק צ'ק אמצא אהבה. חשבתי שיהיו לי המון מחזרים וארגיש צעירה ונחשקת כמו פעם לפני החתונה.

"כבר שנה אני גרושה. אני בת 41, נראית טוב. יש לי עבודה טובה ובית נחמד אבל עם גברים זה לא הולך. אני יוצאת להרבה דייטים ומאד לחוצה למצוא אהבה. אני בכל האפליקציות ויש לי הרבה הזדמנויות. הבעיה מתחילה כשאני מחליטה שאני כבר מאוהבת והוא מתרחק.

"אני יוצאת עם גבר כמה שבועות כבר מגיעים גם לאינטימיות, אבל אני אומרת לעצמי שאני לא בעניין שלו ומשדרת לו את המסר. אני מתייחסת בקור. אני לא רוצה שיחשוב שאני עפה. משחקת אותה עסוקה וקשה להשגה וכשהוא מתחיל להתרחק אני נטרפת ונכנסת לאובססיה. ואז הוא עוזב אותי, נעלם, לפעמים גם חוסם.

"זה קרה לי הרבה פעמים, אני מבינה שזה משהו שאני עושה, מייצרת ואני אובדת עצות. מה אני עושה לא נכון?".

גבר ואישה מחזיקים ידיים (צילום: unsplash)
זוגיות דורשת יותר ממשחק | צילום: unsplash

חוסר הניסיון מדבר

יקירה,

לעולם אל תרדפי אחרי מי שלא רוצה אותך. זה הכלל הראשון. כל מקרה הוא עוד חתיכת ניסיון חיים. לפעמים נעים ולעיתים כואב. אבל זה השיעור.

הכמיהה שלך לבן זוג מעוורת אותך ואת מוכנה לזרום כמעט עם כל אחד שקצת רוצה. את אפילו לא בוחרת. את נבחרת על ידי הגבר. יש הבדל בין חיזורים על יבש בעודך נשואה לבין חיזור שמהם צומחת אהבה וקשר.

היית נשואה 12 שנה וחשבת שאת יוצאת לשוק ויהיו לך המון הצעות ומחזרים וכולם ירצו אותך. המציאות קצת אחרת. מציאות חדשה שאינך מכירה. את טירונית בתחום.

את חסרת ניסיון בעולם הדייטים ובמערכות היחסים. את לא קוראת נכון את הסימנים ומסתערת מתוך מצוקה, כמיהה וצימאון, בלי לחשוב.

בעצם המשחק שלך של הלא מושגת את לא נותנת ביטחון לצד השני, לא מביאה לקשר את האני האמיתי שלך, את מה את מרגישה ומה רוצה ובמקום זה את שמה לך את כל המגננות בעולם ומתחפשת לאישה קולית שלא ממש בקטע. את לא באמת נגישה וכל מחשבותיך זה איך לא להיפגע פה. ומה בסוף? את נפגעת. כי המגננות לא באמת מגינות אלא יותר נכון מרחיקות ומזיקות.

בעצם המשחק שלך של הלא מושגת את לא נותנת ביטחון לצד השני. במקום זה את שמה את כל המגננות בעולם ומתחפשת לאישה קולית שלא בקטע

אחרי תקופה קצרה של ריגושון בן זוגך מאבד עניין ומתרחק. ואז את מתעוררת ורוצה. (ככה אנחנו בני האדם רוצים את מה שאין ובמה שיש מזלזלים). זו הנוסחה שאיתה את עובדת. וזה לא באמת עובד בגיל 40.

מה שינצח את הדפוס שלך זה "החלפת דיסקט". יציאה מהתחפושת לכנות. זה שם משחק ותמיד זה מנצח. סביר יותר שתהיי מרתקת וחזקה אם תהיי כנה ואם זה לא יתאים לו אז תדעי לפחות שהבאת את עצמך.

באהבה וקשר רומנטי יש סיכון. ומי שלא לוקח אותו אולי לא יחווה אכזבות ואך בטוח לא יחווה אהבות.  קשר בריא נבנה בהדרגה. משיכה, הכירות, מיניות, חוויות משותפות והכי חשוב שיחות עמוקות ותקשורת פתוחה. בלי סודות, בלי הסתרה ובלי אידאליזציות שקריות.

תלמדי את הסיפור שלך.

תצאי לדייטים ותביאי בכנות את הסיפור הזה, בלי פוזות, בלי הצגות. תתחברי למה שאת מרגישה ורוצה. ואין לי ספק שזו הדרך למצוא קשר בוגר ונכון.

סבלנות. הוא יגיע כשאת תהיה בשלה ופחות מבוהלת ומבולבלת.

>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
 בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

>> לכל הטורים של יעל ברון

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת