"נלחמתי על הבית", הוא אומר לי. "לא רציתי להתגרש. אבל אשתי לא יכלה לשאת את השקרים, העלבון והפגיעה והיא זרקה אותי מהבית. לא תפקדתי, הייתי שבור לחתיכות, רזיתי ונראיתי כמו שלד וכל מה שרציתי היה לחזור הביתה. לא עניין אותי דבר, אפילו לא יכולתי להכיל את אהובתי שרק חלמתי להיות איתה. פשוט לא יכולתי לאהוב אותה במקום הזה. עשיתי סלטות באויר והעיקר לחזור הביתה, לשגרה שלי כנשוי נורמטיבי. לרגע אפילו חשבתי שאני אוהב את אשתי. קינאתי לה, וחיזרתי אחריה, מה שאף פעם לא היה. נסענו לסופי שבוע ולחו"ל. רציתי לפצות אותה וחשבתי ש'נגמלתי' מהאהבה שלי לאחרת. בסוף אשתי התרצתה וסלחה. עכשיו אני בבית, כביכול כמו חדש, כמו בירח דבש. הייתי בטוח שזה הצעד הנכון לי, וחשבתי שניצחתי.
"היום אחרי חצי שנה בבית, שוב השגרה חזרה להיות מבאסת. כל מה שהרגשתי אז עם אשתי - צף ועולה. השבר נותן את אותותיו. אנחנו לא מאושרים. אני משועמם, אין לי רצון לסקס, אני עצוב, מוחק ימים בלוח. אהובתי שבה לככב לי בראש מבוקר עד לילה. חושב רק עליה ועל הפספוס הגדול של חיי. אני באובססיה ועוקב אחר כל צעד שלה בפייסבוק ובוואטסאפ. אני עושה עוד מעשים מטורפים שאני אפילו מתבייש לספר לך. אני יודע שאני אפילו קצת מטריד אותה.
אשתי לא מבחינה במה שעובר עלי, או אולי היא כן ופשוט מעלימה עין. אני בטוח שהיא לא רוצה להתמודד עם זה שוב. גם אני מנסה להתכחש ולתפקד כמו בעל נפלא. אבל בפנים אני מת. איך ממשיכים?
אתה חי במערכת יחסים שאין בה אופציית יציאה
אני מניחה שלא הגעת אליי על מנת לשנות את החלטתך, אלא כדי לקבל כלים איך לחיות עם ברירת המחדל שבחרת. אתה חי במערכת יחסים שאין בה אופציית יציאה. כמו חדר ללא דלת. בדרך כלל, אנשים במצבך לא מגיעים לעזרה. במצב הזה אדם בורח מן האמת.
כאשר אדם מחליט באופן מושכל ובניגוד ללבו, הוא למעשה בונה לעצמו סיפור שישכנע אותו ויתמוך במעשיו. הוא מחפש צידוקים וחיזוקים לבחירה. משמיע לעצמו מין מנטרה חוזרת ש"עשיתי את הדבר הנכון, הרי ממילא גם עם האישה האחרת לא יהיה לי טוב מתישהוא. בטח רק אסבול אם אתגרש". השכנוע העצמי הוא לא אחר מאשר שקר פנימי שבנוי על אוויר. זו הסיבה שהסבל לא מרפה. בחרת לחזור הביתה בעודך מאוהב באישה אחרת. האהבה לא נעלמת סתם כך, זה ברור. ולכן טרם השתחררת ממנה.
אתה מטורף על מה שאין לך ואתה עוד עמוק בסיפור הזה. האם אתה באמת מבין מדוע בחרת את מה שבחרת? לא בטוח שאתן לך תשובה מספקת במאמר קצר זה, זו סוגייה הרבה יותר רחבה ועמוקה אך אוכל לתת לך על "קצה המזלג" חומר למחשבה.
טיפול לא תמיד מביא אדם ממקום א' לב' אבל טיפול טוב מלמד אותך לחיות את הבחירות שלך בעולם האמת. בלי צידוקים ותירוצים. בחרת? תדע לפחות את הסיבה ולא את התירוץ. הסיבה לרוב היא פחדים. לא אהבה לאשתך, אלא פחד משינוי ומהלא ידוע, מכאוס משפחתי, מתזוזה מהסטטוס, מההזדקנות שבפתח.
בחרת לך חיים לא פשוטים. אך גם בחירה לעזוב היא בחירה לא פשוטה. אין פשוט. הכל מורכב. לא בטוח שיש כאן פיתרון אינסטנט, הרי אם אין דלת יציאה מהבית וגם האהבה לא יוצאת מהלב - זה אכן מלכוד. אין קסם שיציל אותך. עלייך להיות כן עם עצמך ולהשלים עם הפשרה. אולי לנצח תהיה בבית ואולי לנצח גם תחלום על אהבה.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il