"אני שי, בן 37 נשוי 8 שנים. יש לי שני ילדים קטנים. כבר לפני כמה שנים החלטתי שאני רוצה להתגרש. לא טוב לנו. אף פעם לא היה ממש טוב. אנחנו לא מאושרים. אני לא אוהב את אשתי ולא רוצה לחיות איתה. הבעיה שאני לא מסוגל לבשר לה. אני דואג לה ולילדים אני מפחד שהיא תתמוטט. היא תיפגע נורא ואני מפחד מהתגובה שלה. היא קיצונית ודרמטית. אני מרחם עליה. היא אמא של הבנות שלי ואני רוצה אותה בריאה בנפשה.
יש לי אהבה אחרת כבר שנתיים. זה שמור בסוד. מישהי צעירה ויפה שמדליקה אותי. יש לי איתה סקס מעולה ושיחות נפש. כיף לי איתה. אף פעם לא רבנו. הכל זורם לנו בכיף. אני כבר מחכה לפרידה מאישתי. אני רוצה להתחתן עם אהובתי. אני מחכה לאסוף אומץ. כל יום שעובר ואני עוד בבית, נראה לי שפספסתי פיסת חיים.
את אהובתי אני פוגש הרבה מאד, ואחר כך חוזר הביתה בעצב לאישתי. זה עומד לי על קצה הלשון להפיל את הפצצה ובכל זאת אני לא אומר מילה.
אישתי מרגישה שאני מרוחק. היא שואלת שאלות ואני ממציא תירוצים. אני לא נוגע בה, לא מתייחס אליה. לא שכבנו כבר חצי שנה ואישתי ממש ממורמרת על כך. אני לא רוצה סקס איתה. אני בכוונה נרדם בסלון, יוצא עם חברים, יורד עם הכלב לשעות, אני ממש בורח מקירבה איתה. אין לי איתה כלום. הלב ריק. אני בבית כמו רוח רפאים.
איך אומר לה מבלי להוציא אותה מאיזון?".
החשש משתק אותך
שי.
הסיבה שאתה לא אומר כלום, היא לא מדאגה לאישתך אלא מדאגה לעצמך. לא מרחמים עליה אלא מהחששות שלך. אתה מפחד מהתמודדות עם התגובה שלה, אתה מפחד להיות האיש הרע והבוגד בעיני הסביבה ומשפחתך המורחבת. אתה אולי לא לגמרי בשל עם ההחלטה ללכת. אתה עדיין מתלבט. אתה לא שלם עד הסוף עם העניין ולכן אתה מטולטל ומטלטל.
זה מאד מייפה והירואי לספר לעצמך ולאחרים שהסיבה שמשאירה אותך זו הדאגה והחמלה שלך לאישתך. אך זה לא האמת. מעשיו של אדם הם קודם כל לשרת את עצמו.
החשש לאבד ולפרק ולהצטער על כך משתקת אותך. הפחד מהתפרצות או מדיכאון של אישתך עוצר אותך מהמעשה ומה שמשאיר אותך בבית זה רק כל הפחדים האלה. ברור שאינך רוצה לפגוע בזדון באישתך וברור לך לגמרי שהיא הולכת להיפגע מזה. ברור לך עוד יותר שהתגובה שלה תהיה קשה ומזה אתה מאד מוטרד. אתה עדיין לא מרגיש מספיק חזק עם עצמך ועם ההחלטה לעזוב ולכן אתה מתמהמה ולא עומד מולה.
לפי דבריך חיי הנישואים שלך הסתיימו מזמן. אהובתך מחכה לך. הכיוון שלך הוא גירושים וחיים חדשים עם האהובה. מה שיקצין עוד יותר את הפגיעה באישתך ואת תגובתה. אבל אם זה מה שאתה רוצה, תהיה כן ולך עם זה.
חייך וגורלך בידך. אתה מושך זמן ומעמיק את הפגיעה. זה לא הוגן. תיזום שיחה עם אישתך. זה יקל על שניכם. זה יפרוק את המתח הבלתי נסבל. זה יכאב אך גם ישחרר. אחרי שיחה יש אפקטים חדשים. אין לדעת לאן זה יוביל ויש הפתעות לפעמים.
"אתה על הגדר" – מחכה להבטחה. אין הבטחות לעתיד. העתיד מפתיע. אתה בהחלט צריך שינוי. מה שקורה עכשיו בכל מקרה רצוי שייפסק.
אף אחד לא מבטיח לך שהרומן הלוהט והסודי שלך שכל כך מרגש אותך בשנתיים האחרונות, ימשיך להיות כל כך מרגש גם אחרי שתהפכו לזוג גלוי. אני לא אומרת שלא תצליחו כזוג. אולי כן. אך זכור: מה שהיה בסודי סודות יהפוך לגלוי ואיתו אולי יפוג הקסם. קח בחשבון שהיחסים הסודיים והמגרים, הפנטזיה הנעימה הזאת לעיתים הופכת למציאות פחות זוהרת.
אני מכירה כאלה שהאהבה ניצחה את הכל ואני מכירה את אלה שהאהבה לא עמדה במבחן המציאות. אין ערובות, אבל תחשוב על הכל. ולעולם אל תפסיק להיות אבא נפלא לבנותיך.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה: Yaely_b4@walla.com