"16 שנים הייתי נשוי עד שהתגרשתי עכשיו כשאני בן 48", מספר רון. "לפני הנישואים לא הייתי משופע בנשים. הייתי ביישן, לא יודע איך לגשת וגם לא הייתי מחוזר במיוחד. עד שהכרתי את אישתי "ירקתי דם". כשהיא רצתה חתונה כבר אחרי חודשיים, קפצתי על זה - סוף סוף מישהי רוצה אותי".
"בחיי הנישואין ,הייתי נאמן לה כמו כלב רועים", הוא משחזר. "לא פזלתי שמאלה ימינה - מחובר מאד למשפחה. תמיד עשיתי מה שהיא רצתה. בקיצור, בעל זהב. אבל אשתי מצאה לה פתאום מאהב ועזבה אותי. היא לא רצתה אפילו לשמוע על טיפול, שינוי, שיפור הקשר, כלום. יום אחד אמרה לי בקול מתכתי וקר: 'אני רוצה גט!'".
"פתאום מצאתי את עצמי לבד, בדירה גדולה וריקה ,שבור לחתיכות", הוא מספר. "אני איש משכיל, ארכיטקט מצליח, נאה, אסתטי, בעל ממון, יש לי מה להציע לבחורה. אבל אני רגיל לאישתי ולמשפחתיות. לא חלמתי שאהיה לבד ככה בגילי".
"באין ברירות התחלתי לצאת מהבית, להכיר אנשים, התחברתי לקבוצות גרושים גרושות ברשתות ובאפליקציות ויצאתי לשוק. חשבתי שהפעם אני כבר בוגר ובשבילי למצוא בת זוג זה יהיה פיס אוף קייק. ואכן היו עלי קופצות, אבל אחרי כמה מפגשים הן היו נעלמות לי, לא מעוניינות, לא אומרות לי למה ופשוט לא רוצות יותר. התחלתי להתייאש. המציאות התפוצצה לי בפרצוף. מה אני עושה לא בסדר? למה הן לא רוצות?".
"תפסיק להיות כזה 'כלב טוב' ביחסים"
אכן רון אדם נחמד, טוב מראה, מבוסס כלכלית, עוסק בספורט, מצליח בעבודה. אז איפה בכל זאת החוליה החלשה?
מה שמוביל אותו בחיים זה שכלתנות ופרקטיקה והרגש מנותק - הכל מכני, משימתי, רובוטי ושבלוני. רון עובד עם המוח ומנסה לעשות את מה שנראה לו נכון ולא מה שמרגיש לו. הוא מונע מפחד נטישה ולכן הוא הולך לאיבוד בכל הקשרים שלו. כמובן שהמקור כבר בילדות - הוא הטיפוס המרצה הקלאסי. מה שנקרא "כלב טוב". כך הוא היה תמיד גם כאיש נשוי ולא השתנה הרבה מאז להיום. המוטיב החוזר שלו זה: "אני אעשה הכל, רק אל תעזבי אותי". ובדיוק זה מה שמוביל אותו ישר אל הכישלון.
עכשיו, כשהוא פנוי ויוצא לדייטים, הוא מחפש זוגיות באובססיה והאובססיביות מביאה אותו אל הכישלון.הוא מתביית על מישהי ומתחיל לסמס לה מילות אהבה, שולח שוקולדים למקום עבודתה, מרעיף עליה חמימות כאילו מחר מתחתנים. בקיצור רון פשוט חונק. הוא כל כך רוצה בת זוג שהוא עבד של הכמיהה שלו מבלי לראות מי נמצאת מולו. הכל מכני , כמו בספרים או יותר נכון באגדות - כביכול בלי טעויות.
אדם שכל חייו הבוגרים היה נשוי לאישה אחת ואז יוצא מהמסגרת אחרי כמה שנים - לרוב יהיה תקוע מנטלית בדיוק בגיל של החתונה. הוא מכיר דבר אחד – את המשפחה שלו ואת היחסים שלו עם אשתו. אין לו שום ניסיון בקשרים, הוא פועל על אוטומט, "כמו שצריך" ולא בקצב משותף. הוא מסתער ללא שום פרופרציה לתוכן הקשר.
נשים אמנם אוהבות חיזור אבל לא חנק והיסתערות. רון הוא אולד פשן. קונה מתנות, פותח לה דלתות, מושך בשבילה את הכיסא במסעדה - כל מה שהיה מקובל בשנות ה 20 . מעבר לכך התנהגותו מסוייגת ומבוהלת ולא גברית בעליל, וחוסר הביטחון שלו מתפרץ בכל סיטואציה. הרצון האובססיבי להרשים ולכבוש הוא בעוכריו, ובכך הוא מאבד גובה והופך לנודניק לא מושך במקום לגבר החלומות.
מדובר בבחור בן 48 אך התפתחותית בן 25. השיעור הראשון שלו זה להבין את עצמו ולצאת ממעגל המצוקה. להיות נינוח יותר, לחזר אך לא להתנפל, לשים לב לצרכי האחר,לראות גם את מי שמולך, לרקוד ביחד באותו הקצב ולא לרוץ קדימה בטירוף. לא לסחוט חמימות אלא לתת אותה, להיות קצת יותר קול,יותר מעודכן, יותר כריזמטי ויצירתי. להבין שאתה לא מרכז העולם ולא הכל סביבך. קוראים לזה התעוררות או מודעות. וזה רק השיעור הראשון.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה: Yaely_b4@walla.com >> לכל הטורים של יעל ברון הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת