"היי,
כבר בגיל 20 חלמתי על בעל, משפחה וילדים. זה היה החלום שלי. אחרות בגילי חלמו על קריירה, לימודים באוניברסיטה, על טיול למקסיקו אחרי צבא, ואני רק רציתי חתן. האמת שחלמתי על חיים כלכליים טובים, כאלה שיאפשרו לי לגדל ילדים בלי דאגות. רציתי גבר עם כריזמה שאיתו יש היתכנות גבוהה להצלחות ולפרנסה טובה. אני גדלתי בחוסר ולכן זה היה מאוד חשוב לי. ראיתי איך הוריי עובדים קשה כל היום ומגדלים אותנו, כשיש תמיד מחסור בבית ונשבעתי לעצמי שלי זה לא יקרה.
כשפגשתי את איתן, אז בן 30, ידעתי שזה זה. אני הייתי צעירונת (22) יפה והוא היה חתיך עולמי, חכם, רציני, מלומד וחרוץ. ננעלתי עליו. יצאנו תקופה וכבר אז ראיתי שהוא כוכב בעבודה שלו. העריצו אותו, התייעצו איתו על כל דבר. תמיד מוקף בחברים. אהבתי את זה. ראיתי שהוא יגיע רחוק. הבנתי שזכיתי בכל הקופה.
התחתנו ומיד הריתי וילדתי חמישה ילדים בלי עין הרע.
איתן שקע בעבודה ומאוד הצליח, ואני כמו שחלמתי - לא צריכה לעבוד. אני משקיעה בבית ובילדים.
איתן הרחיב את העסק ונסע ללקוחות בחו"ל. המון נסיעות, המון היעדרויות מהבית. התרחקנו. הוא בנה עולם שלם במקביל לבית. חצי מהזמן הוא לא נמצא בארץ, וכך התחילו הבגידות. ראיתי ושמעתי וידעתי שיש לו 'עניינים' ושתקתי. לא פציתי פה. לא רציתי שידע שאני יודעת. רציתי להמשיך לחלום את החלום שלי בשקט, בלי הפרעות.
לא רציתי להתגרש. הילדים היו קטנים מדי ולא רציתי לפרק להם את המשפחה. הקרבתי את עצמי ואת חיי בשבילם. אבל עכשיו הם כבר גדולים וגם אני כבר לא ילדה קטנה, ומה שהיו בגידות קטנות הפכו לרומן אחד ארוך עם אישה אחת. וזה סיפור אהבה. קראתי התכתבות שלהם וזו ממש אהבה. הוא לא אוהב אותי. הוא כתב לה שהוא רוצה לעזוב אותי ולחיות איתה.
על זה כבר לא יכולתי לשתוק ופתחתי הכל. חבל שאמרתי כי נראה שהוא ממש חיכה לזה, קפץ על המציאה. הוא רוצה ללכת. לעזוב אותי. זה קורה ממש עכשיו. הוא ארז את חפציו. אני מוצאת את עצמי כלומניקית. עקרת בית נואשת. עולמי צר. נשארתי מאחור. אין לי מושג מה זה לחיות לבד, בלי בעל, גרושה מסכנה. אין לי סיכוי. מי ירצה אותי? אני עברתי את ה-40 והזנחתי את עצמי. אני מרגישה אבודה. אני בקושי יודעת מה זה ארנונה ולמי צריכים לשלם. איך חיים לבד? מאיפה מתחילים? אני מפחדת".
שפה חדשה של אישה חזקה
בסיפור שלך יש מסר ברור, שיעור של ממש להרבה נשים צעירות. מהמקרה שלך אפשר ללמוד בעיקר מה לא לעשות. אנחנו חיים ב-2024. נשים לומדות, עובדות, מטפחות קריירות מפוארות, עצמאיות, מרוויחות, חזקות, מתגרשות, מגדלות ילדים לבד. את חיה כמו פעם. בין אקונומיקה לפמפרס, בין עוף בתנור וספגטי. זהו.
את הבור הזה חפרת במו ידייך במהלך השנים. דווקא לך, שהמצב הכלכלי לא מהווה שום בעיה, היו אפשרויות לא מוגבלות ללמוד, לטפח עצמך, לעסוק בספורט, ללכת לחוגים, לסדנאות, לקורסים ועוד. את בחרת לסגור את עולמך בבית. הקפת את עצמך בגן ילדים וחשבת שזה מה שיחזיק את הבית לנצח. נוצר פער עצום ביניכם. הוא התפתח ואת נשארת הרבה מאחור, לא עשית דבר עם עצמך. השתבללת.
בשום שלב לא היית כנה עם עצמך. סיפרת לעצמך סיפור סינדרלה, גיבורה שמקריבה את חייה למען הילדים, ידעת על הבגידות ושתקת, חיית בשקר מוחלט וכל זה כי הפחד הוא הביג בוס. לא עצרת לרגע לברר עם עצמך מה קורה סביביך.
אבוי לילדים המסכנים שהוריהם נשארים ביחד וסובלים רק בגללם. לא הייתי רוצה להיות ילדה שכל משקל הזוגיות של הוריה הוא על כתפיה הקטנות ועוד על לא עוול בכפי. וגם זה הרי שקר לעצמך. לא אמרת כלום ולא העזת לפתוח את הנושא עם איתן רק בגלל הפחדים שלך, שאת בעצמך תיארת. פחדת שזה יוביל לסוף הקשר. פחדת מהלבד, מאיך תסתדרי בלי גבר, הפחד שלא יהיה מישהו אחר שיאהב אותך, שתהיי גרושה, מהעולם החדש שמצפה לך בעל כורחך, פחדת משינוי. אני מאוד מבינה את הפחדים הללו, זה אכן טבעי לחשוש מהלא נודע, זה אנושי וניתן לטיפול (הייתי מרימה גבה אם היית אומרת שלא חששת), אבל את נשארת בבועה המזויפת שיצרת לעצמך והדחקת את הכל. לא הלכת לטיפול, לקבל הדרכה וייעוץ, לא סיפרת לעצמך אמת. בכך הפכת לשקופה, לא רלוונטית ולא חשובה, תלותית וחלשה שכל תפקידה זה טיפול בבית, בניקיון ובבישולים.
את עדיין אישה צעירה ועוד לא מאוחר. יש לך את כל האמצעים להתחיל להניע את חייך למקום טוב יותר. להתגבר על הפחדים ולהבין לעומק שהחיים לבד הרבה יותר טובים מחיים עם אדם שרוצה לברוח ממך, שלא אוהב אותך, שאוהב אחרת.
זה לא הולך להיות קל וזה תהליך שהצלחתו תלויה במוטיבציה שלך. החיים הרבה יותר פשוטים ממה שאת מדמיינת. צעד אחר צעד ותראי שתהיה לך הקלה.
מתחילים:
1 .קודם כל את צריכה כנות מלאה מול עצמך גם אם היא קשה וכואבת. הכאב מול האמת הוא חלק חשוב בתהליך. אין יותר אמירות של קורבן אומלל, כעסן ומאשים. יש לך אחריות על כל מה שקורה לך. קחי אותה. רק מהטעויות שלך את תצמחי. אם רק תאשימי את כל העולם את תתקעי במקום ולא תתקדמי. זה דורש בשלות ואומץ, ונראה לי שהגעת לשם. את תלמדי שפה חדשה של אישה חזקה ובוגרת שחיה בזכות עצמה ולא בחסדיו של אף אחד.
2 .שינוי משמעותי בסדר היום: שעת ספורט יומיומי, אוכל בריא ולא ג'אנק. טיפוח הפנים והשיער. נגמרו ימי הטרנינג הישן, האפור. מעכשיו את הופכת ליפה ואטרקטיבית שמחזיקה מעצמה קצת יותר מ-0.
3 . פתחי (לאט לאט) את חיי החברה/חברות. צאי לבלות, לחוג/קורס, לכי ללמוד משהו. חפשי עבודה קלילה. בשלב ראשון חצי משרה בכיף. העיקר שתהיי עסוקה ומחוץ לבית.
4 התעוררי לחיים. טפלי בעצמך. אני מבטיחה לך, זה יהיה שדרוג בכל תחום ובעיקר במה שאת חושבת על עצמך. שפרי את הביטחון העצמי.
וזכרי: החוסן הפנימי שלנו הוא להיות מוכן לתרחישי חיים לא צפויים ולא להתרסק מכל דבר, להפסיק לפחד מהעולם ומבני האדם שבו, ולהבין שכולנו יצורים שבירים ופגיעים. מצאי אהבה וחום. רצוי שכל אחד לשנן את זה.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת