היי יעל, אני ובעלי נשואים שנה וחצי ויש לנו תינוק מקסים בן 7 חודשים. עברנו לגור מהר ביחד, אבל אף פעם לא לבד (פעם אצל חמותי, פעם אצל הסבתא), אנחנו שונים אלפי שנות אור האחד מהשני.. עברנו תלאות עד החתונה וגם אחרי הלידה, ריבים שלוו בקללות והכפשות. אני יודעת שהוא משתדל להשתנות, אני יודעת שהוא רוצה חום ומשפחתיות ושהחיים שהוא עבר הותירו בו 'צלקות'. אבל גם כשהוא שולט בעצמו, יש בו הרבה דברים שממש מפריעים לי כמו שחצנות ואגואיסטיות, כשמשהו מפריע לו- הוא מסתגר עד שמתפוצץ. ברור לי שגם אני השתניתי מאז שהפכתי לאמא - ההבנה שאני אחראית גם לחייו של בני כעת גורמת לי להתאכזב מבעלי והדברים בו מפריעים לי ממש. בנוסף אני מותשת מכל הריבים הקיצוניים שהיו לנו וכבר לא יודעת אם אני אוהבת אותו בכלל. אני מפחדת לקחת החלטה להתגרש ואז להתחרט, מפחדת להיות לבד, מפחדת עבור העתיד של בני. מה לעשות?
"על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד ..."
דלית שלום,
דבר ראשון, אתייחס הפעם דווקא למישור הפרקטי . שימי לב לפסוק הגאוני הר"מ. חיי זוג בבית ההורים מחרבים מערכות יחסים, ואם המערכת לא טובה – זה רק נעשה גרוע יותר, ואם יש ילדים זו ממש קטסטרופה (כמובן שיש גם יוצאים מהכלל). זוג שמחליט להקים משפחה צריך להיות בשל לעזוב את בית ההורים ולקחת אחריות על החיים ועל בניית תא חדש משלו.
אדם שנמצא בזוגיות ועוד דבק בהוריו לא מפנים את התפקיד החדש בחייו ולבטח יפסיד וייכשל בקשר. חשוב מאד להיות בקשר טוב עם ההורים ולאפשר להם להנות מהנכדים אך המינון הוא קריטי. דומה שבעלך עדיין לא עבר את השלב הזה ופה מקור הבעיות ביניכם: אתם יושבים על חבית חומר נפץ שתתפוצץ אם לא תעברו לבית משלכם וגם אז אין ערבות להצלחה. הכל תלוי בשניכם.
את מתארת חיים קשים בצל גבר חסר ביטחון ובעל מודעות נמוכה מאד. חשוב שתביני את התנהגותו המחלישה כלפיך. הבנת המצב מאחורי המילים שיוצאות לו מהפה תיתן לך תמונה מלאה על מצבו האמיתי וכך תפסיקי לחשוש. עליך להבין שאת החזקה מביניכם למרות קולות הנפץ שיוצאות מפיו. אין לי מושג איזה חוויות עבר בעלך בילדות, אבל מה שבטוח שהוא לא ליקק דבש. אין לו כלים להתמודד והוא טרם שינס מותניו ויצא לקרב חייו. הוא עדיין עסוק בלרצות את הוריו ונשען עליהם. הוא פיתח מנגנוני הגנה וחומות ברזל שבאות לידי ביטוי בסגנון תוקפני וחזות כיביכול קשוחה. כל אלה מכסים על ריק, חולשות, פחדים, היעדר ביטחון ודימוי עצמי נמוך. אדם חזק ששלם עם עצמו מתנהג לגמרי אחרת. הוא רגוע, נדיב, אדיב ומנסה לרומם את סובביו ולא להחלישם.
ייתכן ותיתקלי באטימות. ואפילו ברוגז. אולי הוא לא במקום לשינוי. במקרה כזה - תצטרכי להתחיל לדאוג לחייך שלך ושל ילדך. לעבוד ולייצר פרנסה, להתייעץ עם עו"ד על זכויותיך, ולחשוב על פירוק החבילה. שתפי את הוריך, חשבי על הילד שסופג כרגע אנרגיות שליליות, צעקות, השפלות, חוסר כבוד הדדי. זהו מודל זוגיות נוראי. הוא סובל מהמצב. עדיף גרושה שמחה מנשואה שחיה באווירת אלימות.
לפני שמפרקים מנסים לתקן, פונים ליעוץ, עושים שינוי התנהגותי ומחשבתי. החיים והאושר חשובים יותר מכל מסגרת, ולכן גירושים הם כן גם אופציה.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il