ענת (שם בדוי) יושבת מולי ומתארת חיי נישואים טובים, על פי דעתה. בעלה, אלי (שם בדוי), הוא גם הגבר הראשון שידעה. היא נשואה לו כבר 10 שנים והכל בסדר. יש להם פרנסה טובה, בית יפה, שני ילדים מקסימים, משפחה מלוכדת והמון חברים, ולכאורה, הכל פיקס. באותה נשימה ענת מספרת לי על רומן לוהט שניהלה במשך שנה מתחת לאף של כולם.
"זה היה מזמן", היא אומרת. "מאז לא ראיתי אותו כבר שלוש שנים. זה היה סיפור אהבה מלא בריגוש ותשוקה. היינו נפגשים בכל רגע פנוי. הוא אפילו חשב להתגרש וללכת עם האהבה. אבל אני לא רציתי לפרק. בשום פנים ואופן. חיי עם בעלי נוחים, איתו זה יהיה פרוע. אני לא חושבת שאוכל לחיות איתו. אני לא מעריכה אותו, לפעמים אני לא מבינה מה מצאתי בו. תמיד אמרתי לו שאני לא עוזבת את בעלי. אבל הגענו למצב של צומת טי ובחרתי להישאר בבית. המאהב המאוכזב נעלם. מאז אני לא מפסיקה לחשוב עליו, לחפש אותו בכל מכונית חולפת, ברשתות חברתיות בכל צלצול טלפון או מסרון. הוא לא יוצא לי מהראש. לא האמנתי שככה הוא יתאדה. ובמקביל, חיי ממשיכים רגיל. חיי הנישואים ממש בסדר. איך אוציא את מושא האהבה שלי מהראש?".
ענת מדגישה שוב שאינה רוצה לעזוב את הבית בשום מקרה. אלי בעלה הוא עוגן עבורה. הוא הביטחון שלה בחיים. היא נשענת עליו. הוא מסמל עבורה את חיי הנוחות, את ערך המשפחתיות שעליו גדלה, ועל מנת להבטיח לעצמה שלעולם לא תעשה שטות ותתגרש היא משננת את המנטרה "לא אתגרש לעולם" כל יום. היא מתחזקת את הנעילה הזאת שחלילה לא תיפתח. זו הנחת העבודה ולהחלטה מושכלת לא להתגרש לעולם יש מחיר. כמו גם להחלטה לשים קץ ליחסים. לכל בחירה יש מחיר, לא תמיד אנחנו לוקחים זאת בחשבון ולא תמיד מוכנים לשלם את המחיר.
אבל מה לעשות שלבן אדם יש צרכים נוספים מעבר לביטחון ויציבות. הצורך לאהוב, להיות נאהב, להתרגש, לחשוק. גם על זה ענת לא ויתרה. ומעטים האנשים שעומדים בפיתוי כוח המשיכה והאהבה.
לא לפוצץ את בלון הפנטזיה
חיי נישואים הם שגרה שוחקת, ולאחר זמן מה התשוקה נחלשת והשגרה משתלטת. בני הזוג עסוקים בפרנסה ובגידול ילדים, והאהבה והרומנטיקה מקבלים מקום קטן או נעלמים לגמרי. ואז מגיח מישהו "זר" ונוגע בדיוק בלב במקום השכוח. מכאן זה מתחיל, זה קוסם וזוהר והפרפרים בבטן מכתיבים את המהלכים הבאים. קשה לסרב לזה וזה מתגלגל לפעמים למימדי ענק. רבים אף מתגרשים בשלב הזה ופותחים פרק ב' וישנם כאלה ששומרים על הבית בכל מחיר. זו ענת.
ענת היא פריקית של שליטה, כמו רובנו. כל עוד שיחקה בין העולמות תוך שליטה במצב - הכל היה טוב, כביכול. היא שמרה את הסוד מפני בעלה, שמרה על המסגרת ורקדה על במה נוספת במקביל. אבל כשהיתה צריכה לקבל החלטה חותכת תחת אולטימטום היא בחרה בבית, בבעלה, ללא היסוס. אבל היא לא חלמה שאהובה באמת יוותר ויעלם מחייה לגמרי, וכשזה קרה והיא הבינה שויתרו עליה - האגו נכנס לתמונה. והאגו, כידוע לכם, הוא בוס גדול ובעל סמכות והשפעה עלינו. ענת אוהבת את האהבה שלו אליה הרבה יותר מהאהבה שהיא חשה כלפיו. המאהב הפיג לה את השיממון הרגשי. היה לו תפקיד.
3 שנים כבר עברו מאז ראתה אותו בפעם האחרונה. אולם ההתעסקות של ענת במשך 3 שנים בקשר המנותק עדיין משרתת אותה ונותנת לה עניין בחיים. אמנם היא חשה קצת כאב על האובדן, ואולי עלבון ואגו פצוע, אך עדיין יש לה תועלת. המחשבות ממלאות את החללים הריקים, זה גם משהו.
ענת שלמה בצד שבחרה. מבחינתה, אין אופציה אחרת. אם היא תבין מה באמת מניע אותה למחשבות אובססיביות על אהובה שכבר מזמן אינו מגיב לה, אם תפוצץ את בלון הפנטזיה הזה, היא תחזור לשגרת החיים הרגילה. מזה בדיוק היא חוששת.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il