במשפחה של ליאת (ובהרבה משפחות אחרות) אם בחורה מגיעה לגיל 25 ועדיין רווקה ,יש עליה כבר לחץ. מתחילים להרים גבה. כל אירוע היא מקבלת איחולים "בקרוב אצלך". אמא שלה מיואשת וחופרת ומודאגת שאין לה עדיין בן זוג. אבא גוער בה שתרד קצת במשקל כי גברים לא אוהבים מלאות. כל חברה שמוצאת בן זוג ו"מסתדרת" זה עוד זעזוע, דאון וייאוש.
ליאת כבר עברה את ה-30. תארו לכם איזה לחצים מופעלים עליה.
בגיל 30 ליאת הכירה בחור. הוא חיזר והיא זרמה למרות שהוא לא היה בדיוק הטיפוס שלה. אבל היא כבר הייתה מיואשת ואם יש הזדמנות לזוגיות היא חטפה אותה.
אחרי תקופה קצרה של חברות הגיעו הנורות האדומות. הוא מחטט לה בנייד, יש לו התקפי קנאה על כלום, הוא לא מרשה לה ללבוש מחשוף, הוא שונא את כל החברות שלה בטענה שכולן זונות.
אבל בריב האחרון הוא ירד נמוך יותר. הוא קרא לה "אפס, סתומה, טיפשה". ובשלב הזה היא הגיעה אלי.
"אני עומדת להינשא לגבר הזה. הוא כבר קנה טבעת והוא רוצה להציע לי. כל המשפחה והחברים כבר מחכים לזה. כולם חושבים שאנחנו זוג נפלא. אף אחד לא יודע ולא רואה את מה שאני רואה וחווה. אז אני מהססת".
אפס סובלנות לאלימות
ליאת,
עצרי הכל!
ככה לא נראית אהבה, גם לא חיבה ולא חברות. ככה נראית סכנה.
כל המשפחה והחברים שכל כך שמצפים הם לא רלוונטיים. החיים הם שלך ורק שלך. הם לא אלה שיחיו אתו והם לא אלה שיחוו את האלימות שלו ואת הפחד מפניו. והם לא אלה שאולי יחטפו מכות ואפילו שלא נדע, ירצחו. את זאת שתהיה שם לבד.
אני מבינה מה עובר עליך. להיפרד ממנו זה אומר לחזור לחיי הרווקות, לתחושות כשלון, לאיחולי "בקרוב אצלך" עם מבטים מרחמים. לעזוב אותו זה אומר לעשות עגמות נפש להורים שלך שכל כך מחכים כבר לרקוד בחתונה ושתהיי כבר "מסודרת". זה אומר לחזור לתקופת חוסר הוודאות שאולי את מפספסת ולא תמצאי אהבה לעולם. נכון זה באמת לא קל. אבל בואי אספר לך מה יתכן שיקרה אם לא תעזבי אותו.
את תהיי אישה מוכה - פיזית, כלכלית, מילולית, נפשית, מינית. תבחרי בעצמך איזה סוג אלימות את הולכת לחוות, כי כבר עכשיו הבחור מתנהג באלימות. אולי עוד לא חטפת מכות אבל זה מתחיל בקטן. הוא מחליש אותך ובעתיד זה רק ידרדר. הוא משפיל אותך וזה ילך ויחמיר, הוא יגביל אותך ויחליט בשבילך מה תאכלי ומה תלבשי, הוא ירחיק אותך מכולם. הוא יבודד אותך ויגרום לך להזדקק רק לו. להיות תלויה בו. הוא יחבל לך בכל דבר טוב שתעשי. אל תתבלבלי ותחשבי שהוא גברי. כי הוא חלש והוא חסר ביטחון, והוא חסר מודעות, ומתוסכל. ומכך יוצא לו הזעם, הכעס והרגשה שהכול מאיים עליו.
אולי עוד לא חטפת מכות אבל זה מתחיל בקטן. הוא מחליש אותך ובעתיד זה רק ידרדר. הוא יגביל אותך ויחליט בשבילך מה תאכלי ומה תלבשי. יבודד אותך, יגרום לך להיות תלויה בו. הוא יחבל בכל דבר טוב שתעשי
הרצון שלך לרצות את הסובבים והפחד שלך לאכזב ולפספס יוביל אותך להיות טרף קל. חלושה וכלואה. את תתחתני אתו וייוולדו לך ילדים ואת תהיי רכוש, מובנת מאליו. חפץ. ואז באמת יהיה לך קשה לצאת מזה ובנוסף גם ילדיך יאכלו ממנו חרא.
ההחלטה שלך היא היום. ממש עכשיו. האם את אישה מוכה או אישה חופשיה וליברלית. זה בידיים שלך. החלטה שלך אחריות שלך.
את הולכת כרגע עם רימון יד בלי נצרה. כל רגע הכול יכול להתפוצץ עליך ואת יודעת את זה.
את חייבת להתחזק ,להתחיל לאהוב את מה שאת, להאמין בעצמך, להרים ראש ולומר לכולם שלא הוא האיש של חייך.
אפשר להתפשר על הגובה שלו, על המראה החיצוני, על המוצא, על הכסף אבל לעולם לא לוותר על היחס החם והאוהב של בן הזוג שלך.
לצערנו הרב לפעמים זו ממש החלטה של חיים או מוות.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com