מפגש חמישי בטיפול זוגי. אלחנן מספר כמה קשה לו לא לבקר את אודיה שתמיד שמה את המספריים במגירה הלא נכונה. הוא מסביר שבדרך כלל, כשאודיה מאבדת דברים, הוא נהיה מתוסכל ותוקע לה הערות עוקצניות - ואז הם רבים ריבים מכוערים. אודיה ישבה בשקט, מיואשת מהדינמיקה הזו, לא מצליחה להתחבר לתסכול שלו מבעד לעייפות שלה. מכיוון שאני (עשהאל) לא אדם מאורגן, ומאבד דברים לעתים קרובות - התקשיתי להתחבר אליו. רציתי להרגיש אותו. ראיתי שהוא במצוקה ורציתי להתחבר אליו. רציתי לתת לו חוויה שהוא נשמע, ובמקביל לְמַדֵּל לאודיה הקשבת עומק כדי שיוכלו להיפגש בבית בלעדינו. רציתי לפגוש אותו.
נשענתי לאחור, ניתקתי קשר עין והתחלתי לתהות על מה הוא בעצם מדבר. שאלתי את עצמי "על מה הסיפור הזה בעצם?" והקשבתי לגוף שלי. פתאום עלתה לי תחושה שאולי אלחנן מדבר על יעילות. אולי אלחנן מרגיש שהוא חייב להיות מוכן לכל מצב, ולכן כשאודיה מאבדת דברים היא מקשה על התכנון שלו, ואז "מבזבזים" המון זמן בלפתור בעיות. האם זה מה שהוא מרגיש?
"אלחנן, כשהקשבתי לך עלה לי שאולי הסיפור עם המספריים בעצם קשור לכַּמָּה חשוב לך יעיל, ואולי היעילות הזו מתחילה לפגוע לך בזוגיות עם אודיה? זה מתחבר לך?". אודיה הופתעה מהכיוון. היא מעולם לא חשבה כנראה כמה עניין היעילות רלוונטי להם בקשר. נדמה שנגעתי בנקודה. אלחנן חייך, לקח כמה נשימות ואמר: "כן. לגמרי זה העניין. אני כל הזמן מנסה לזרז תהליכים ושהכל יזרום - ואודיה ממש לא כזו. היא יותר אסוציאטיבית וחיה את הרגע. וזה ממש קשה. היא כל הזמן אומרת לי שהלחץ שלי מעצבן, אבל מה לעשות? זה חזק ממני".
אודיה התרגשה והתרככה. הצלחנו לגעת ברובד עמוק של אלחנן. אודיה הצליחה להתחבר לעולמו הפנימי. שתקנו וחלקנו רגע של חיבור, אמפתיה והבנה הדדית. ברגע הזה, כבר לא היינו צריכים לומר או לעשות דבר כדי שאלחנן ירגיש נראה. חלקנו תחושת שותפות וקירבה.
שמיעה מול הקשבה
כולנו שומעים סיפורים מיקירנו כל היום, כל יום. אבל האם אנחנו באמת מקשיבים להם? כדי להיפגש בָּאֱמֶת תצטרכו לשכלל הקשבת עומק. יש הבדל בין שמיעה להקשבה: שמיעה היא תהליך ביולוגי טבעי של קליטת גירויים, ואילו הקשבה היא הפעולה של תשומת הלב לגירויים שאנחנו שומעים. הקשבת עומק היא מיומנות קריטית שתעזור לכם, יחד עם שש הפרקטיקות, לתת לדברים לנחות.
בכל סיפור שאתם שומעים ומספרים, בין אם פשוט או מורכב, יש שכבה עמוקה ולא מדוברת, המרמזת על משאלות, פחדים, אמונות, רגשות או היבטים עמוקים של הנפש. שכבת העומק הזה מכילה אמת עמוקה שאם תצליחו לגעת בה - תחוו רגע של קוֹמוֹנִיטָס (communitas). קוֹמוֹנִיטָס היא תחושת אחדות ושייכות, שבה הגבולות מיטשטשים, ואתם חווים יחד חיבור רוחני ורגשי עמוק.
נשמע מעולה, נכון? אז איך אפשר לחוות קוֹמוֹנִיטָס? כדי להקשיב עם הלב, תצרכו ללמוד להקשיב לרבדים העמוקים של יקירכם. במשך יותר מ-15 שנים עבדתי כמנחה בתיאטרון פלייבק. תיאטרון פלייבק הוא תיאטרון מאולתר המבוסס על סיפורים אמיתיים של משתתפים מהקהל. בשנים האלה זכיתי לראיין (ולהקשיב) לאלפי סיפורים שסופרו על ידי אנשים מכל הסוגים. כמנחה, הייתי צריך ללמד שחקנים כיצד להקשיב לעומק כדי למצוא את לב הסיפור ולשקף אותו בחזרה לקהל. הניסיון בפלייבק השתלב עם עבודתי כמטפל זוגי, שבה נדרשתי לשכלל הקשבת עומק כדי לעזור לזוגות להתחבר. שני הניסיונות המקבילים הללו עזרו לי לגבש המשגה פשוטה ויעילה להקשבת עומק.
שלושת רובדי הסיפור
כל סיפור כולל בתוכו שלושה רבדים שונים וחופפים: הרובד העובדתי, הרגשי והאַרְכִיטִיפּי. הרובד העובדתי הוא הרובד הגלוי של הסיפור הכולל את הפרטים הטכניים של הסיפור (מי, מה, מתי והיכן הסיפור?). זהו הרובד הבולט ביותר בדרך כלל. במקרה של אלחנן זה הרובד של המספריים במגירה. הרובד הרגשי קשור לרגשות של המספרים ושל אנשים אחרים בסיפור. רובד זה לעתים מסופר מפורשות ולעיתים נרמז. המספרים לא תמיד מודעים לממד הרגשי בסיפור, ולכן נצטרך לתרגל הקשבה פעילה ולהתחבר לרגשות שעולים בנו במהלך הסיפור כדי להיות גלאי רגש טובים.
בדוגמה שלנו, אלחנן שיתף את תחושות התסכול שלו מאודיה בצורה מעט שטחית. בדרך כלל בשיח זוגי נקשיב ונגיב לשני הרבדים הראשונים. אולם בכדי לחוות קוֹמוֹנִיטָס וחיבור עמוק, נצטרך להקשיב לרובד יותר עמוק וסמוי. מתחת לרובד העובדות והרגשות, נמצא הרובד האוניברסלי או האַרְכִיטִיפּי. אַרְכִיטִיפּ הוא דימוי, דמות או רעיון שמייצג דפוסים אוניברסליים החוזרים על עצמם בתרבויות שונות ובנפש האדם, כגון אמא, אהבה, קנאה, מלחמה, ילדים, עצב, חלום, קוסם או - יעילות. כשאנחנו מצליחים להתחבר לרובד האוניברסלי של הסיפור, נוכל למצוא את החיבור האישי שלנו לסיפור. כולנו חולקים את אותם צרכים ורצונות אנושיים - הצורך האוניברסלי להיות נראה, להיות נאהב, הכאב של דחייה, הרצון להיות חופשי או הרצון לסדר וארגון. הרובד האַרְכִיטִיפּי הוא הרובד הכי אישי ואינטימי. הוא עוזר לנו להתחבר לעצמנו וליקירנו ברגע אינטימי, קרוב ועמוק.
הנה כמה טכניקות שיעזרו לכם להקשיב לעומק:
מתי להקשיב: לא תמיד תרצו או תוכלו באמת להקשיב לעומק. לכן טוב לדייק מול יקירכם האם ומתי יהיה אתם יכולים לעשות שיחת נפש.
על מה הסיפור הזה: הדרך הכי טובה לגעת ברובד אוניברסלי הוא לשאול את עצמכם בזמן ההקשבה: "מעבר לכל הפרטים, על מה באמת הסיפור הזה?" ואז שתקו.
תנו לסיפור לנחות בגוף: נתקו קשר עין. הקשיבו לפולי-גוף שלכם. איזו תמונה, נושא, מטאפורה, צבע או שיר עולה בכם? זה ירגיש בהתחלה לא קשור בכלל לסיפור או לאנרגיה של המספרים. זה יתחיל בתמונה, מילה, או תחושת גוף. היו סבלניים ותנו לרעיון לצוף למודעות שלכם.
שתפו במשחקיות וסקרנות: כשיש לכם כיוון ראשוני שתפו אותו כהצעה או שאלה באופן משחקי ולא שיפוטי כגון: "אלחנן, כשהקשבתי לך עלה לי שאולי הסיפור עם המספריים בעצם קשור לכַּמָּה חשוב לך להיות יעיל?" או "את יודעת, כשסיפרת לי על הוויכוח שלך עם הבוס, עלה לי געגוע להרגיש חופשי בחיים, זה מדבר אלייך?".
הישארו פתוחים: אחרי ששיתפתם, הישארו פתוחים וסקרנים לתגובת יקירכם. ייתכן והם לא יתחברו לאסוציאציה שלכם, אולם אולי הכיוון שהצעתם יסיט את השיחה לעבר משהו עמוק אחרת שיש בסיפור. גם אם פספסתם, שיתוף העומק שלכם יוסיף כנות, התרגשות וקירבה למפגש.
הקשבת עומק יכולה ליצור רגעי קוֹמוֹנִיטָס ייחודיים ונדירים. אבל גם אם לא תחוו מפגש עומק, הקשבה לאַרְכִיטִיפּי מעבירה ליקירכם מסר ברור שאתם נוכחים ולא מפחדים לְלהיפגש בָּאֱמֶת.