אירועי המלחמה מערערים לא מעט יסודות אצל הילדים, וכמובן גם אצל המבוגרים. ירי רקטות, עקירה מהבתים, מסגרות לימודיות שהשתנו, בני משפחה מגויסים – כל אלה משפיעים באופן דרמטי על שגרת היומיום ומאלצים את כולנו להסתגל מחדש, פעם אחר פעם, לשינויים. הצפייה האינטנסיבית בחדשות, הסטרס, כל אלה מקיפים אותנו מכל עבר וחודרים גם אל עולמם של הילדים. לצד הקושי הטבעי שכולנו מתמודדים איתו, החיים ממשיכים: יש החלטות שצריכות להתקבל, חלקן דרמטיות, וכעת יש גם דילמה – האם זה זמן נכון ליצור עוד טלטלה בחיינו ובחיי הילדים?
בדרך כלל, החלטות משמעותיות המשפיעות על חיינו לא מתקבלות ברגע האחרון. אם תכננתם רילוקיישן או מעבר דירה, סביר להניח שחשבתם על זה עוד לפני המלחמה. אם החלטתם להתגרש, הזרעים של ההחלטה נשתלו כנראה לפני הרבה חודשים. עכשיו, כשהגיע הרגע לממש את ההחלטה, חשוב לזכור שלצד האירועים הקשים החיים ממשיכים, ואין סיבה לדחות מהלכים שהתגבשו עוד לפני המלחמה - אם אין קושי טכני המסכל את התוכניות (למשל, הורה במילואים). להפך: תוכניות שיוצאות לפועל משדרות יציבות והמשכיות. אז איך הכי נכון לעשות את זה?
תמיכה והכנה
לאור המצב הייחודי והרגיש, חשוב להקדיש תשומת לב להכנה ולתיווך של משמעות השינוי. לדבר עם הילדים, להסביר להם מה עומד לקרות, לאפשר להם לשאול שאלות ולענות עליהן בכנות. במידת הצורך אפשר להיעזר בטיפול נפשי מקצועי - פרטני או משפחתי, כדי לעבד ביחד את התחושות ולמצוא את הדרכים להתמודד עם הקשיים.
גבולות גמישים
אם נדמה לנו שהילדים זקוקים ליותר ביטחון על רקע אירועי המלחמה, אפשר לדבר איתם על זה: להסביר שזו תקופה קשה להרבה אנשים, לשקף שפחדים הם דבר נורמלי ולנסות למצוא ביחד דרכים להתמודדות. ניתן לגלות גמישות בגבולות שאנחנו מציבים לצד השגרה המתמשכת: לעשות את אותם הדברים שתמיד עשינו כמו ארוחות משותפות, מקלחות, שעת שינה וטקס שינה, ועם זאת להכיל שינויים בהתנהגות ולא להכביד על הילדים מעבר לנדרש.
- >> למה לא מציינים בבתי הספר את ההסכם עם מצרים?
- >> אחרי עמית סוסנה תתחילו להאמין לנפגעות תקיפה?
- >> אימהות מהעוטף מתקשות לשמוע בכי של תינוקות
ערוץ פתוח
חשוב לשמור על ערוץ פתוח בין ההורים לילדים בקשר לשינוי הצפוי, לדבר, לשתף ולחלוק. לא להסתיר מידע, לא להגיד "לא מדברים על זה", לא לחשוב שהילדים לא יבינו – כי הם מבינים ומרגישים הכול. חשוב לתת מקום לכל מנעד הרגשות כך שהילדים ידעו שהם יכולים לדבר, לשאול שאלות ולחלוק את התחושות שלהם ללא חשש, ובלי שיבטלו אותם.
להתמודד עם רגרסיה
אם מתעוררות רגרסיות כמו הרטבה בלילה, בעיות שינה או בעיות בלימודים, ונראה שהשינוי הצפוי משפיע לרעה על הילד, כדאי ליצור קשר עם המסגרת החינוכית ולבקש סיוע ותמיכה. במקביל, אפשר לגשת להדרכת הורים כדי לקבל כלים להתמודדות ולסייע לילד לצאת מהמשבר.
זה בסדר להתנגד
אם הילדים מביעים התנגדות לשינוי חשוב לאפשר להם להביע את עצמם. לתת לגיטימציה לקושי, לשדר להם שכל המשפחה מתמודדת ביחד, ולשאול – מה יעזור לך להתמודד? מה יעזור לך להרגיש יותר בטוח? לרוב, כשהילדים עצמם מספקים את התשובות, זה נותן להם כוח ומסייע להם בהתמודדות.
הנטייה להשאיר החלטות דרמטיות ומעברים מורכבים ל"אחרי המלחמה" מובנת, אבל אין צורך לעצור את מהלך החיים הטבעי ולבטל החלטות שהתקבלו. על רקע האירועים ייתכן שההתמודדות תהיה מורכבת יותר, אבל אפשר לסייע לילדים לצלוח את השינוי באמצעות אמפתיה, תקשורת טובה ומענה מותאם לצרכים המתעוררים.
הכותבת היא עו"ס MSW במרכז אלה להתמודדות עם אובדן, טראומה ומשברי חיים