עמית סוסנה היא אישה אמיצה. נחשפנו לאומץ ליבה לראשונה כשפורסם סרטון מהשבעה באוקטובר בו היא נראית נאבקת בשבעה מחבלי חמאס שחטפו אותה מביתה בכפר עזה ואף מצליחה להפיל אחד מהם.

השבוע התגלה עוד רובד בגבורתה, כשבחרה לחשוף את הפגיעות המיניות שעברה בשבי. זו בחירה שאינה מובנת מאליה וסביר שנועדה, בין השאר, להבהיר לעולם ולממשלת ישראל בפני אילו סכנות עומדות ועומדים מי שעדין לא שוחררו מהשבי. ההחלטה של סוסנה לוותר על הפרטיות שלה כדי לנסות לסייע ולהציל את מי שעדין מוחזקות ומוחזקים בידי החמאס, היא החלטה אצילית שהקרבה רבה בצידה.

בתגובה, נדמה שהציבור הישראלי מחבק את סוסנה אל ליבו, כואב את כאבה ומעריץ אותה על אומץ ליבה. בכלל, הפגיעות המיניות שביצעו מחבלי החמאס בשבעה באוקטובר זעזעו את החברה הישראלית כולה ואין כמעט מי שנשאר אדיש אליהן. לכולנו זה כואב. אבל האם באמת השתנה משהו באופן בו החברה הישראלית מתייחסת לפגיעות מיניות מאז השבעה באוקטובר? האם מעתה נראה אמונה לנפגעות לצד הוקעה של פוגעים? התשובה המצערת היא - ככל הנראה לא.

עוד במדור הורים

כשאייל גולן מכר רק לפני מספר ימים תוך פרק זמן קצר עשרות אלפי כרטיסים לארבע הופעות בבלומפילד, היה ברור לגמרי כי חלקים רבים בציבור הישראלי עדין רואים בו גיבור תרבות. בעיקר היה ברור גם, כי חלקים אלו לא מאמינים לשתי נשים - ט' ונ'. הן היו נערות צעירות מרקע מוחלש שרק רצו את קרבתו של הזמר המפורסם, אך כאשר זכו סוף סוף להתקרב אליו ואל חברותו, הן נוצלו ונפגעו. גם הפרקליטות לא עזרה להן וסגרה את התיק נגד גולן (כמו ב-80% מתיקי עבירות המין). אך הן לא ויתרו. היום ט' ונ' הן נשים בוגרות ואמיצות המנהלות תביעה אזרחית נגד גולן ושותפיו על הנזקים שגרמו להן. עומדות לצידן ומאחוריהן הרבה נשים וגם לא מעט גברים שמאמינים להן. אבל אי אפשר להגיד שהחברה הישראלית כולה תומכת בהן.

גולן הוא רק דוגמא אחת שהציבור הרחב מכיר. לצידו ממשיכים לזכות לתמיכה מסביבתם הקרובה גם לא מעט פוגעים פחות מפורסמים. וכואב מכך, בקרבנו מסתובבים כל העת נפגעות ונפגעים רבים שלא רק שלא זוכים לאמון מסביבתם, אלא נאלצים גם להתמודד עם הכפשות, הפחדות וניסיונות השתקה.

מלחמת השבעה באוקטובר הציבה את הפגיעות המיניות במרכז השיח הציבורי ועל כך יש לברך, אבל לצערנו הרב התחושה היא כי רק הפגיעות המיניות שנגרמו על ידי מחבלי חמאס מעניינות את הציבור. נשים וגברים שנפגעו לפני ואחרי השבעה באוקטובר על ידי בן משפחה, שכן או מכר אחר, עדין לא זוכים למספיק תמיכה ואהדה ציבורית כפי שזו דרושה להם כדי להשתקם וכפי שזו דרושה לנו כדי לייצר פה חברה טובה ובריאה יותר.

הכותבת היא מנהלת התחום המשפטי באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית