בשבועות האחרונים אנחנו נחשפים לאין ספור תגובות סביב מערכת היחסים של אליקו ולירז, רובן מאופיינות בלעג וזלזול. למדתי לאורך השנים עד כמה אי אפשר לדעת מה באמת קורה בין בני זוג, אבל בכל זאת העיסוק בסיפור התקשורתי הספציפי הזה מציף דיון סביב אחת השאלות המעניינות בזוגיות: באיזה אופן משפיע פער גילאים על מערכת היחסים? האם זה יכול לעבוד או שזה נועד לכישלון? האם אהבה חזקה תצליח לגבור גם על המכשול הזה?
ראיתי לא מעט זוגות כאלה אצלי בקליניקה. ההתחלה היא לרוב דומה אצל כולם: היא מרגשת ומסעירה. דווקא הניגודיות מייצרת עניין ומשיכה. חלק מזה גם קשור לתחושת המרד, ההליכה נגד הזרם. העובדה שאנחנו חריגים, שמעזים לצאת נגד המוסכמות החברתיות, מעצימה עוד יותר את היחידה הזוגית. יש רווחים נוספים מהחיבור הזה. אם אני לוקחת בחשבון את המבנה השכיח, כלומר בת זוג צעירה וגבר מבוגר, הרי ששני הצדדים מקבלים מענה מהזוגיות הזאת. בת הזוג מקבלת מסגרת יציבה ובטוחה, נהנית מהידע ומהניסיון של בן הזוג, וגם מההזדמנויות שנפתחות בפניה. בן הזוג מרגיש נחשק, חיוני וצעיר, זוכה לעיתים לתגובות של קנאה מהסביבה, וגם חש בעל ערך על הדאגה והטיפול שלו בבת הזוג.
אך מהר מאוד מתחילים לצוף חיכוכים, והם נוגעים כמעט לכל היבט של החיים. שגרת היום של שניהם שונה מאוד, הם מתעניינים בדברים שונים, נהנים מסגנונות בילוי אחרים, מחברת אנשים שונה. אצל שניהם מתחילה להתחזק התחושה שהפרטנר לא באמת יכול להבין אותם. כל אחד נמצא בשלב אחר בחיים, עם מעגלים חברתיים ומשפחתיים נפרדים, ומעסיקות אותו דילמות או התמודדויות שונות. לאט לאט יתחיל תהליך של ריחוק במקרה הטוב, או של זלזול, ואפילו סלידה, במקרה הרע. בן הזוג המבוגר פעמים רבות יראה בחייה של בת הזוג הצעירה חיים שטחיים חסרי תכלית ויגלה כלפיה חוסר סבלנות. היא, לעומתו, תסתכל על סגנון החיים שלו כחיים אפורים ושוחקים. כך - מזוגיות שבהתחלה חיזקה את תחושת הביטחון העצמי אצל שניהם - מתחיל תהליך בדיוק הפוך. שניהם מרגישים לא מוערכים.
בהקשר הזה צריך להתעכב על שני תחומים רגישים במיוחד: כסף וילדים. לאורך השנים שמעתי לא מעט בני זוג, שהיו במערכת יחסים עם בת זוג צעירה, שתיארו עד כמה "היתה נעימה לי התחושה שאני דואג לבת הזוג שלי, אבל ככל שהזמן עובר, זה התחיל להפריע לי לראות אותה מבזבזת את הכסף, ומכניסה הרבה פחות ממני". היא מהצד שלה חשה שהכסף הופך לכלי שליטה שלו עליה. כך, סביב הפער הזה, נבנית שגרה מתוחה כשלאורך כל היום עולים שוב ושוב ויכוחים על כסף.
סביב סוגיית הילדים, אנחנו יכולים למצוא את שני הכיוונים. יכולים להיות מקרים שבן הזוג, במיוחד כזה שהוא כבר הורה מסבב ראשון, שחש שהוא הגיע לשלב בחיים שהוא יכול לקצור את הפירות שעמל עליהם. הוא נהנה מרווחה כלכלית, ומעוניין בשגרה נינוחה וכיפית. המחשבה להתחיל מחדש את משימת ההורות מרתיעה אותו. לה, לעומת זאת, ברור שהיא רוצה לממש את האימהות שלה. אך יכול להיות גם מקרה הפוך: הוא מרגיש בשל להיות הורה, והיא מרגישה צעירה, שכל החיים לפניה, והיא חוששת שהאימהות תכבול אותה.
ככל שעובר הזמן, והקשיים הופכים למרכזיים מדי בקשר, גם המשקל של הביקורת החברתית מקבלת מקום גדול יותר. אם אמרנו, שבהתחלה המבט הביקורתי מבחוץ דווקא ליכד את בני הזוג, הרי שבשלב הזה הוא רק מעמיק את השבר.
זה לא אומר שזה לא יעבוד אף פעם. ראיתי זוגות שזה צלח אצלם. אלה זוגות שלרוב היו מודעים למה שעתיד עוד להגיע, ובנו תשתית זוגית חזקה מההתחלה. ההבנה החשובה ביותר היא להכיר בזה שזוגיות עמידה לאורך זמן חייבת להיות מושתתת על חברות, תקשורת פתוחה, ערכים משותפים וצרכים רגשיים דומים. אחרת, המערכת הזוגית תתקשה להתקיים לאורך זמן.
לירון בן יהודה, מתמחה ביעוץ זוגי, בעלת קליניקה במרכז הארץ