מפגש עם גלעד וליאת (שמות בדויים) בקליניקה: ״אני לא מאמינה שזה מה שאתה חושב עליי. אתה פשוט אידיוט". היא צועקת רגע אחרי שגלעד שיתף שהוא מרגיש שהיא מעדיפה את החברות שלה על פניו. ״איך אתה יכול להגיד את זה? זה ממש מעליב״. גלעד נסוג והסתכל עליי. כמה דקות אחר כך ליאת שיתפה שגלעד לא מושקע בכלל באבהות שלו עם בנם בן ה-6. פניו נפלו והוא פלט: ״אם זה מה שאת חושבת עליי, אז אני לא רואה טעם להמשיך בטיפול”. ליאת וגלעד תקועים. הם לא מצליחים להתקדם ולשתף פעולה. מה שגלעד וליאת לא מודעים או מבינים היא שהם תקועים כי הם כל הזמן חוסמים זה את זו.
כולנו רוצים להרגיש שאנחנו צודקים, טובים וראויים. אנחנו לא אוהבים שמשקפים לנו חסרונות, כשלים או התנהגויות לא חיוביות שלנו. בדיוק כמו ליאת וגלעד, אנחנו לא רוצים לשמוע את המשוב הבונה של בן או בת הזוג. אז מה קורה כשבני הזוג שלנו משקפים לנו את הדברים האלו? אנחנו חוסמים אותם.
אלתור בשירות הזוגיות
בבסיסו של אומנות האלתור התיאטרלי (או בשמו הלועזי אימפרוב), יחידת התקשורת הבסיסית נקראת הצעה, או באנגלית bid. הצעה היא כל מילה, מעשה או תשדורת לא מילולית המיועדת לבן הזוג. העיקרון הבסיסי בעולם האימפרוב הוא לומר ״כן, ו…״ - להקשיב ולקבל את מה שאהובך אומר (״כן״) ולהוסיף לדבריו עם משהו מעולמך הפנימי (״ו…״). ההפך מלקבל את ההצעה של בן או בת הזוג נקרא באימפרוב - חסימה. על הבמה שחקנים חוסמים זה את זה על ידי שלילת המציאות של השחקן השני (״אני לא סבתא שלך, אני אחותך״), עיכוב אקשן על הבמה (״רגע רגע... אני לא מוכן עדיין לשדוד את הבנק״) או לא להקשיב כלל לשחקן השני. המורה האגדי לאימפרוביזציה קית׳ גונסון vתייחס לחסימה כאקט תוקפני הפוגע באינטימיות ובסינרגיה של הקשר.
בחיים, כולנו אלופים בלומר לא (כלומר לחסום). כשאנחנו אומרים לא אנחנו מרוויחים ביטחון, רק שאנחנו מפסידים הרפתקה. בתור מורה לאלתור, אחד התפקידים הראשונים שלי הוא לעזור לא.נשים לומר כן. כשאנחנו אומרים כן, אנחנו מפסידים את אותו ביטחון ומרוויחים הרפתקה (חיים יותר מרגשים).
מחסומים בזוגיות
אין מקום יותר רגיש וחשוב כמו הזוגיות שלנו. כמו על הבמה, גם זוגות מתקשרים דרך הצעות רגשיות. הצעות אלה הן הרגש או הבקשה במקום האמירה הקונקרטית. לדוגמה, כשגלעד אמר לליאת שהיא מעדיפה את החברות מזמן איתו, ההצעה הרגשית שלו יכלה להיות ״אני מרגיש שקוף ולא אהוב״. כשהאמירה או ההצעה הרגשית של אהובך לא באה לך בטוב (כמו שקרה לליאת), אז את לא תאמרי ״כן, ו…״ אלא תחסמי.
במיוחד בתקופת מלחמה ומשבר - בני זוג ייטו לחסום זה את זו לעתים יותר תכופות. חסימה מונעת התמודדות עם משוב, ביקורת או תחושות קשות. כשהתותחים רועמים, כולנו מחפשים ביטחון ונמנעים מסערות או הרפתקאות לא צפויות בזוגיות ולכן חוסמים. הימנעות זו שומרת על ״נחמדות״, אבל לאורך זמן גם מונעת את העמקת הקשר. חשוב להדגיש שחסימה אינה סימן לחוסר אהבה או עוינות, אלא מנגנון הגנה טבעי ונורמטיבי ששומר עלינו מפני כאב. מחסומים גם עוזרים לשמור על תחושת ערך עצמי חיובית. חסימה יכולה ללהק את בן או בת הזוג כאדם ביקורתי או לא רגיש, ואותך כתמימ/ה, חפ/ה מפשע, קורבן נקי או קדוש/ה מעונה. חסימה גם הודפת את האשמה חזרה לבן או בת הזוג.
יש לא מעט מחירים של חסימה של בן או בת הזוג באופן קבוע. הן מקבעות אתכם כקטנים, תגובתיים, ולעתים גם קורבניים. לאורך זמן החסימה מרחיקה את בן או בת הזוג, שמבינים שאי אפשר לשתף אתכם בתחושותיהם הקשות, כי זה חוזר אליהם כמו בומרנג. כתוצאה מכך, הם ישתקו או יזייפו. חסימה גם מקבעת את התקשורת הזוגית ברובד רדוד, שטוח ולא מרגש - ואתם נהיים משועממים ומשעממים. כתוצאה מכך, במקום שהזוגיות תהיה מרחב שבו אתם גדלים ונאהבים - היא הופכת למרחב תקוע, משעמם או נפיץ.
חמשת המחסומים הנפוצים בזוגיות
קל לראות חסימה על הבמה, אך איך היא נוצרת ביום יום בין בני זוג? הנה חמש המחסומים הנפוצים והלא מדוברים בזוגיות:
הפתעה: כשאתם מופתעים מדבריהם של בני זוגכם, אתם למעשה צובעים את המסר שלהם בתור אמירה שהיא לא נורמלית, לא צפויה ואף חריגה. המשפט של ליאת ״אני לא מאמינה שאתה אומר לי את זה״ מרמז שאין שום בסיס לגיטימי לאמירה של גלעד שהיא עושה מיקור חוץ לאינטימיות ביניהם. אבל אולי בתוך תוכה ליאת יודעת שהוא צודק במובן מסוים? לעתים קרובות אנחנו מרגישים בצורה (חצי) מודעת את רחשי הלב של בן הזוג. הפתעה היא מנגנון נהדר המאפשר לנו להכחיש, להדוף ביקורת ולא לקחת אחריות על הפעולות שלנו. הפתעה שוללת את לגיטימיות החוויה של בן הזוג וסוללת את הדרך לייאוש, עלבון או התקפה.
התקפה: דרך נוספת לחסום היא לתקוף. בדרך כלל ההתקפה תלווה בהפתעה, עלבון או ייאוש. לקרוא לגלעד אידיוט היתה למעשה התקפה על גלעד שאפשרה במקביל גם להתנגד להצעה הרגשית של גלעד. כמו שאר המחסומים, התקפה עוזרת לא להתמודד עם התוכן של הביקורת, אלא לתקוף את האופי של בן הזוג. התקפה היא דרך נהדרת לעקוף משוב, ובכך גם לא לגדול וגם לא להתקרב.
ייאוש: גלעד ״לא רואה טעם להמשיך בטיפול״ בתגובה למשוב הלא נעים מאשתו על היעדרותו כאב. הייאוש הוא כמו מסך עשן שבחסותו גלעד יכול להתעלם מהפגיעה בבנו. אכזבתו מייצרת דרמה קטנה המסמנת שליאת לא בסדר. הייאוש מאפשר לגלעד להימנע מהראי שליאת הציבה. אם אתם נוטים להתאכזב בקלות, אז אהובכם ילמדו מהר מאוד לא לשתף דברים שלא תרצו לשמוע, ומשם הדרך לשעמום ותקיעות קצרה. ייאוש הוא גם סוג של עונש וגם נותן לגיטימציה להתקפה נגדית.
היתממות: דרך נוספת לחסום הוא ״לא להבין״ את מה שבן או בת הזוג אומרים, במיוחד כשאתם כן מבינים (אבל לא רוצים להסכים). כלומר אי הבנה היא מנגנון הגנה. לעתים קרובות, בני זוג הרוצים להימנע מריב ״לא יבינו״ את מה שנאמר. חוסר הבנה היא לעתים דרך בטוחה יותר לומר ״אנחנו לא מסכימים״. בהתחלה בני הזוג אולי יחשבו שאתם באמת לא מבינים, ויחזרו שוב על מה שאמרו. אולם אם לאורך תקופה אתם בעקביות ״לא תבינו״, הם יתחילו להאמין שאתם לא חכמים מספיק להבין אותה ויפסיקו לשתף אתכם בעולמם הפנימי. אקט כזה יוביל לליהוק שלכם כאנשים פחות עמוקים ומורכבים ולא ברמה שלהם. התוצאה היא פחות ריבים, אולם גם פחות הערכה וקירבה.
עלבון: עלבון היא החסימה האולטימטיבית. היא לא רק עוזרת להימנע מביקורת, אלא במקביל מלהקת את בן או בת הזוג כאדם רע על כך שהעז לומר לכם את מה שהוא מרגיש. ״איך אתה יכול להגיד את זה? זה ממש מעליב״. ליאת נעלבה מהשיקוף של גלעד ובכך ליהקה אותו כגבר קר ואכזר (אף על פי שאחר כך כן הודתה שהמשוב שלו היה מדויק). עלבון נותן לנו מנדט לתקוף את האופי של בן זוגנו ולקטלג אותו כתוקפני, ביקורתי, קר או פשוט לא נחמד. חשוב לציין שלא מעט גברים נעלבים בקלות, אולם לא ממללים ואף מסתירים את העלבון מאחורי ציניות או התקפה. ברגע שאתם נעלבים, אתם לא צריכים בכלל להקשיב לתוכן הדברים כי אתם פגועים, ועכשיו האחריות על הצד השני להתנצל, לחזור בו או לפצות אתכם. בטווח הקצר עלבון אכן יהדוף את הביקורת. אולם בן זוג שנעלב לעתים קרובות יקבע את הזוג בריקוד קורבני ולא מיטיב.
איך מפסיקים לחסום?
התבוננו: דברו יחד על נושא המחסומים. איזו חסימה הכי נפוצה אצלכם? אצל בן הזוג?
צמצמו: כשהטמפרטורה עולה ואתם שמים לב שאתם רוצים לחסום, קחו נשימה והזכירו לעצמכם שאתם חזקים כדי להתמודד עם הביקורת או הקונפליקט. זכרו שזוגיות אינטימית היא מנגנון לגידול אנשים - ואתם רוצים לגדול.
שידור חי: כשאתם קולטים ששלפתם את אחד מחמשת הגדולים, עצרו, קחו נשימה וקחו אחריות. ״קלטתי שהגבתי בהפתעה כשאמרת שלא שטפתי כלים היום. האמת היא שידעתי שלא שטפתי, וזה הביך אותי, אז שלפתי את מחסום ההפתעה. לא באמת הופתעתי. מצטער״.
שפה סודית: צרו יחד מילת קוד (כגון ״חומה סינית״ או ״ברקס״) או סימן מוסכם שתשתמשו בו שכאחד מכם חוסם. מילת קוד משחקית תעזור לכם לרכך את פעולת החסימה ותקל על לקיחת אחריות.
קחו אחריות: לעתים קרובות, במיוחד בהתחלה, לא תשימו לב שאתם חוסמים. כשבן הזוג ישקף לכם (דרך מילת קוד), או כשתקלטו לבד - במקום להכחיש הודו וקחו אחריות על החסימה. ״כן, נעלבתי כי פחדתי שאם אודה תעזבי אותי״ או ״בהתחלה הייתי מופתעת, אבל לאור ההתנהגות שלי השבוע, אני יכולה להבין למה אתה אומר את זה. ספר לי עוד...״. ככל שתיקחו אחריות, תצרו תרבות שיח חדשה ונקייה ותעודדו את יקירכם גם להודות במחסומים.
עיניים טובות: כולנו חוסמים. שניכם תמשיכו לחסום מדי פעם כי אתם אנושיים. ולכן סלחו לעצמכם ולבן ובת הזוג, כי חסימה היא טבעית בכל קשר.
ככל שתעזו לחסום פחות, הטמפרטורה ביניכם תעלה. ייתכן ותחוו בהתחלה יותר קונפליקטים, אולם לאורך זמן, בזכות הכנות החדשה, תזכו להרפתקאות, תשוקה וגדילה. המשוואה פשוטה: פחות מחסומים שווה יותר אינטימיות. זה כזה פשוט.